הדפס עמוד זה
חמישי, 06 אפריל 2017 04:49

מחקר רפואי ממשלתי – האם הוא נחוץ?

האם ממשלה צריכה לממן מחקר בסיסי רפואי (להבדיל ממחקר יישומי שמניב מוצרים ותרופות שממומן ע"י חברות התרופות)? ויכוח אקטואלי מול תכניתו של הנשיא טראמפ לקצץ בתקציב רשות מחקרים רפואיים ממשלתית באמריקה.  

האם הממשלה צריכה לממן מחקרים בתחום הרפואה? שאלה קשה זו מתעוררת נוכח הצעת התקציב של הנשיא טראמפ הדורשת, בין השאר, קיצוץ של כ- 20% בתקציב ה- NIH (רשות ממשלתית העוסקת במחקרים רפואיים National Institute of Health). תקציבה כ- 32 מיליארד דולר לשנה, וההצעה של טראמפ היא לקצץ כ- 5.8 מיליארד מתקציבה. NIH הוא פיל גדול, יש בו 27 מכוני מחקר, 9 מרכזי מחקר ואפילו בית חולים. הוא מעסיק ישירות 1,200 מדענים וכ- 4,000 פוסט-דוקטורנטים חוקרים ולך תדע כמה אלפי פקידים ואנשי אדמיניסטרציה ולוגיסטיקה. כולם עם תנאים סוציאליים, פנסיות, וועדי עובדים וקביעות – כול הצ'ופרים של משרה ממשלתית. 80% מהתקציב מיועד ל- 50,000 מענקי מחקר התומכים בכ- 300,000 מדענים ב- 2,500 אוניברסיטאות – הכול לפי קריטריונים אובייקטיביים לגמרי מדעיים וטהורים מרבב, חי נפשי. 30% ממענקי המחקר שמועברים לאוניברסיטאות מיועדים לבניית בנינים ומתקנים ורכישת ציוד למחקר. מיותר לציין שכל האנשים ה"טובים" צועקים געוואלד! טראמפ, הבור והרשע, רוצח את המחקר! "התוצאה של קיצוץ עמוק כזה תהיה קטלנית".

המיתוס: רק ממשלה יכולה לממן מחקר בסיסי שאינו למטרות רווח 

מדוע צריך מכון ממשלתי מיוחד, ממומן מיסים, לביצוע מחקר רפואי? הטענה היא שביצוע מחקר בסיסי, טהור, להבדיל ממחקר יישומי, אינו מניב מוצרים או תרופות חדשות, ולכן אינו מניב רווח, ולכן אין אפשרות לבצע אותו על ידי גופים פרטיים, רודפי בצע. החיפוש אחרי תרופות חדשות ואחרי מכשור חדש מתבצע, לרוב, על ידי יזמים וחברות תרופות מסחריות שמצפות לגרוף רווחים מהמצאותיהן. המחקר הבסיסי, לעומת זאת (טוענים החסידים), הוא הבסיס לכל התרופות והטיפולים החדשים, אבל, הוא עצמו רק מקדם את הידע הרפואי הבסיסי ולא טיפולים או תרופות ספציפיות ואינו יוצר הכנסות, ולכן רק הממשלה יכולה לממן אותו.

כיצד מתנהל גוף ממשלתי גדול כזה, החי כולו מכסף של אחרים (כספי המיסים), כלומר כסף של אף אחד? כיצד מודדים את התועלת שהוא מביא מול עלות? בכמה מהמחקרים יש ממש וחידוש וקידום הרפואה וכמה הינם סתם תירוצים כדי לחיות ברווחה על חשבון הציבור? איש אינו יכול לדעת או למדוד, ולכן החשש מפני חגיגת ניצול כסף ציבורי בתירוץ מעולה(!) של "מחקר רפואי" – עצומה. איש אינו מסוגל למדוד בברור מה התועלת (אם בכלל) מכל פעילות הענק וההוצאה הגדולה הזאת. אנחנו יודעים כיצד עסק ממשלתי (בהכרח פוליטי) מתנהל. כאשר זקוקים לקולו של סנטור מאייובה כדי לאשר פרויקט כבישים באיידהו, מבטיחים לו בתמורה מכון למחקר רפואי באייובה, שיביא כסף, ג'ובים ותמיכה פוליטית למחוז הבחירה שלו. מחצית העובדים, חוקרים ומנהלים, יושבים בוודאי על כס הקביעות, עושים מעט מאד, ומושכים משכורות גבוהות ותנאים מפליגים, כמו בכל גוף ממשלתי.

באשר למחקרים עצמם – קשה מאד לשפוט ולדעת כמה מהם באמת מועילים ומקדמים את הידע הרפואי וכמה מהם הם ריפוי בעיסוק ל"מדענים", עיסוק בנושאי סרק וסתם תירוצים להוצאת כסף על דברים שאין בהם ממש. כך,למשל, ה- NIH מימן מחקרים שנתנו קוקאין לעכברים ולחוגלות, או חקרו את חיי המין של דגי נוי. המדע בכללו נמצא בבעיה: חלק גדול של המחקרים, בייחוד בתחום הרפואה, לא ניתנים לשיחזור – כלומר אלה מחקרי סרק שאין בהם ממש (שלא לדבר על זיופים). דוגמה אחרת: הנחיות התזונה הממשלתיות התבררו כבלתי נכונות ומזיקות. "מחקר רפואי" הוא שם גדול ומכובד מאד, אבל אם בודקים בפרטים ניתן לגלות שמאחורי סיסמא זו מסתתר הרבה זבל. בזבוז כספים של אחרים הוא עיסוק מפתה, ותמיד נוטים להסתירו מאחורי סיסמאות נשגבות.

החלופה למחקר בסיסי ממשלתי

האם באמת אין ברירה, וחייבים מכוני מחקר רפואי ממשלתיים, שמא, בהיעדרם לא ייעשה מחקר רפואי, ואנשים ימשיכו למות בהמוניהם? השאלה היא לא אם מחקר רפואי נחוץ, או רצוי, אין וויכוח על כך. השאלה היא האם הוא חייב להיות ממשלתי, ממומן מכספי מיסים שנלקחו בכפייה? ההנחה של חסידי הממשלות היא שאנשים הם, ברובם, נבערים, בורים וטיפשים, ולכן אינם יודעים מה טוב, ואינם מבינים ברפואה ואינם תופסים את חשיבות המחקר, לכן לא יתרמו את כספם למחקר רפואי מרצונם החופשי. אבל, אם מתארגנים "נכון" ומקימים ממשלה טובה וחכמה (וגם בעלת כוח), היא תיקח בכוח מהאנשים את הסכומים הדרושים (בדיוק), ותקדם את המחקר הרפואי לטובת כולם.

מסתבר שלא חייבים מימון ממשלתי. כ-65% מהמחקר הרפואי בארה"ב נעשה כבר כיום במימון "פרטי" (כלומר לא מימון ממשלתי – מימון מקרנות פרטיות). והקיצוץ המוצע של 20% מהתקציב הממשלתי אינו מהווה פגיעה כה גדולה במחקר. הוא בסך הכול מחזיר את המימון הממשלתי לרמה שלפני 15 שנה כי בשנים האחרונות היה גידול חד בתקציב ה-NIH .

חסידי הממשלות הטובות (והפעולה באמצעות כפייה) מצרים על כך שחלקה של הממשלה במימון המחקר הרפואי יקטן וחלקו של המימון ה"פרטי" יגדל. הם מאמינים, אידאולוגית, שכל דבר טוב יכול להיעשות רק על ידי הממשלה, שהמחקר הממשלתי הוא "טהור" ומחקר "פרטי" הוא פגום...

שאלה אחרת היא כמה מחקר רפואי צריך? כמה כסף צריך להשקיע במחקר רפואי? האנשים ה"טובים" יגידו: כמה שיותר! תשובה פשטנית... בעולם המציאות אנו בכל זאת מוגבלים באמצעים וצריך להכריע בין השקעה א' מול השקעה ב'. בעולם הפנטזיות השמאלניות יש לממשלה כסף בלי סוף, אבל במציאות – זהו כסף של אנשים והוא מוגבל.

במישור העקרוני – מחקר רפואי, ככול שהוא מטרה נעלה וטובה, לא צריך להיעשות באמצעי כפייה, כלומר – במימון ממשלתי ממיסים. שאנשים יממנו מחקר מרצונם (על ידי תרומות), כמה מחקר שהם רוצים. לא צריך לקחת מהאנשים כסף בכוח בתירוץ של "מחקר רפואי". מסתבר שיש מספיק כסף "פרטי" (שלא ממיסים) למחקר רפואי, ובכל מקרה – היקף המחקר הרפואי שיעשה צריך להיקבע על ידי רצונם של אנשים לממן אותו מרצונם החופשי ולא בכפייה ממשלתית. שמירה על זכויות הפרט, ועל כספם של אנשים הוא ערך חשוב לא פחות ממחקר רפואי, ולא צריך לאלץ אנשים בכוח לממן מחקר רפואי.

המציאות הפוליטית חזקה מהכול – לא יהיה קיצוץ

לבסוף – אפשר להרגיע את האנשים ה"טובים" (חסידי הפעילות הקולקטיבית באמצעות כפייה ממשלתית) – לא יהיה קיצוץ בתקציב ה-NIH. הפוליטיקאים כולם, דמוקרטים ורפובליקאים כאחד, מאד אוהבים להוציא כסף של אחרים, לשלוח יד לכיסם של האזרחים, ולצבור כוח אישי. דמוקרטיה שממוקרטיה... דמוקרטיה היא שלטון הפוליטיקאים, ולפוליטיקאים יש אינטרסים שונים מהאינטרסים של הציבור. מרבית הבניינים בקריית המחקר של ה-NIH ליד וושינגטון (ששטחה 1,240 דונם) נקראים על שם חברי קונגרס משתי המפלגות שהעבירו תקציבים למימון המחקר. הפוליטיקאים יכשילו בקונגרס את הצעת טראמפ לקיצוץ 20% בתקציב ה- NIH. הסיסמה "מחקר רפואי" כוחה אדיר!

יעקב

עודכן לאחרונה ב שישי, 07 אפריל 2017 10:10

פריטים קשורים