הדפס עמוד זה
שני, 10 אפריל 2017 05:30

"חרדים וערבים"

צרוף המילים "חרדים וערבים" חביב ומקובל בתקשורת. אילו היה נכתב שערבים ובדואים נחשלים, בורים ועובדים ב"שחור" – כולם היו זועקים – גזענות. צרוף "חרדים" ל"ערבים" מזקק ומוסיף נאותות פוליטית.   

2370

 

העולם החרדי מסובך ושונה כל כך, עד שחוקרים מנוסים נופלים ברשת הנתונים בבואם לנתח אותו!

אין בעולם מציאות כמו זו של העולם החרדי!

מדובר בקבוצה של אנשים שהם המשכילים בעולם, המחונכים בעולם, הממושמעים מכולם, הצנועים בדרישותיהם החומריות מכולם, שהיו יכולים להוציא חתני פרסי נובל בשרשרת, אילולא התמקדו בלימוד אחד ויחיד, של טקסטים מקודשים בני אלפי שנים.

שום דבר אחר אינו מעניין אותם, כי שום נושא אחר אינו חשוב בעיניהם. אין שום קבוצה אחרת, לא בארץ ולא בעולם המערבי, שלומדת מספר שעות מטורף כמו הילד החרדי. הוא מתחיל את יומו בתפילה ב-7.00 בבוקר ומסיים, כבר בגילאי בית הספר היסודי, בשעה 5.00 אחה"צ. אין כמעט חופשות. החופש הגדול הוא בן שלושה שבועות. אין חופשה בטו בשבט, אין חופשה בחנוכה, יום אחד בפורים, ואין חופשה, כמובן, ביום העצמאות. הילד בחיידר החרדי לומד משמעת וסמכות, וקופץ ממקומו לעמידת דום, כאשר נכנס המורה לחדר.

בכל רגע נתון שבו ירצה הגבר החרדי להתחיל ללמוד משהו אחר יש לו כלי עבודה מובנים במוחו, בנשמתו. הוא חסר השכלה חילונית, אבל בעל יכולות עומק והבנה שנרכשו בגיל צעיר. הוא יודע בגיל 7-8 לנתח טקסט, להבין מדוע השתמשה הגמרא במלה זו ולא אחרת, ולהסביר את הפערים בין פרשנים שונים. הוא מכיר מקרוב עשרות ספרים שנכתבו כספרי עיון מעמיקים. אם וכאשר הוא ירצה להשלים בגרויות, הוא ידביק בתוך שנה-שנתיים את כל שתים עשרה שנות הלימוד הכלליות.

כעת בא חוקר אקדמי, או פובליציסט, ומכניס את הקבוצה הזו לתוך הסל של חסרי ההשכלה מן העולם השלישי. הוא משווה אותם, נניח, לילדים בדואים שיצאו לרעות צאן בגיל 6. הוא משווה אותם לילדים בשבטים באפריקה שלא קיבלו השכלה מסודרת. הוא מונה אותם עם הילדים במדינות ערב שמסתובבים בסחבות ברחובות קהיר, או דמשק. הילד החרדי לעולם לא ייראה מוזנח. בגדיו תמיד מסודרים ונקיים, למרות העוני בבית. הוא מחונך לגמילות חסדים, על אף עוניו, ומרגיש מאושר בחייו.

אינני נלהב ממה שאני רואה בחברה החרדית. הרבה מאד פגמים הופכים אותה לבלתי אפשרית. זו חברה סגורה, שמרנית, קשה מאד כלפי עצמה וכלפי מי שחורג מן הנורמות. ההורים, במקרים רבים, מתאכזרים ומתנכרים לילדיהם אם יסטו מן הדרך, שמא יקלקלו לאחיהם ואחיותיהם את השידוך – אחד המוסדות הקלוקלים ביותר, מבית היוצר החרדי. יש בחרדים גזענות עדתית, התנשאות יהודית, והרבה מאד בוז לחילוניים. אבל לראות בהם חבורה של בורים זו טעות קשה מאד. רק מי שמסתכל על החברה הישראלית ממרומי האולימפוס האקדמי, דרך טבלאות ונתונים, מבין כך את התופעה הסוציולוגית החריגה הקרויה "חברת הלומדים החרדית".

התרחבות ההשכלה האקדמית לצעירים וצעירות חרדיים היא תופעה שהולכת וצומחת, הולכת ותופחת. בחור חרדי חסר כישורי חיים מודרניים, יכול להפוך לאדם תורם, במשאבים מועטים. מי שעוקב אחרי החברה החרדית מבין שהסכר נפרץ ואין כבר דרך חזרה. ההשכלה תנצח, ולו רק כדי לקיים כלכלית את חברת הלומדים. החברה הישראלית כולה תצא נשכרת.

דן לב פועם

פריטים קשורים