רביעי, 26 יולי 2017 18:45

שופטי האבסורד במדינה אבסורדית

המדינה עתרה לבג"צ נגד מוסד אחר של המדינה – בית הדין לעבודה, בעניין שביתה בחברת החשמל שבבעלות המדינה.

2396

קרקס האבסורד מתנהל במדינתנו  – המדינה הגישה בג"צ נגד בית הדין לעבודה של המדינה, בעניין שביתה שבית הדין של המדינה אישר לוועד עובדי חברת החשמל של המדינה.

הרקע די ידוע – הממשלה, המדינה והכנסת החליטו על רפורמה במשק החשמל. הרפורמה כרוכה, בין השאר, בפיטורי עובדים (מיותרים) בחברת החשמל ובהקטנת המונופול של חברת החשמל ואחיזת החנק שיש לוועד העובדים על השאלטר (או על החיים) במדינה.

ה"עובדים" – "עובדים" במירכאות, כי מרבית עובדי חברת החשמל באים לעבודה, דופקים כרטיס [במקרה הטוב] אבל לא ממש עובדים. ה"עובדים" מתנגדים להרפות מהשאלטר ולוותר על ההטבות המפליגות שלהם, לכן הם נלחמים על "זכויות העובדים" (שפירושו הזכות לגנוב משאר הציבור כמה שבא להם).

המדינה טוענת שבתור הריבון, היא (באישור הכנסת) רשאית ואף חייבת לעשות רפורמות לטובת המדינה וכלל אזרחיה, ובית הדין לעבודה לא יכול לפגוע ב"זכות ריבון" זו. "אין לעובדי חברת החשמל זכות וטו על רפורמות לטובת כלל הציבור" טוענת המדינה. טענה זו אולי הגיונית, אבל לא עומדת במבחן החוק ולא במבחן המציאות (וועד העובדים חזק מהממשלה, ומצפצף עליה ועל חוקי הכנסת כבר זמן רב).

עצם הגשת בג"צ על ידי המדינה הוא האבסורד: הבג"צ נועד להגן על אזרחים שנפגעו מפעולות של המדינה. ההנחה היא שהמדינה חזקה מאד ביחס לאזרח הקטן, ועלולה לפגוע בו (אולי בטעות) והבג"צ הוא כלי בידי האזרח הקטן להתגונן נגד פגיעה של "הריבון" (המדינה). פה דווקא ה"ריבון" (המדינה) הוא המסכן הנפגע ("שמשון דער נעבעכדיקר" – שמשון המסכן), והמדינה פונה לבג"צ שיגן עליה... זו שטות. אם לדעת המדינה בית הדין לעבודה טעה בפסיקתו – היא יכולה להגיש ערעור לבית משפט גבוה יותר (ערעור רגיל, לא בג"צ). החטא הקדמון היה הקמת בית הדין לעבודה המבוסס על אידאולוגיה (מרקסיסטית), ופסיקתו תמיד "לטובת העובדים".

שופט אמור לפסוק לפי החוק ("רק לפי החוק" אמר פעם גדול הפוסקים, השופט אהרון ברק). בפועל אנו יודעים שהשופטים פוסקים לפי האידאולוגיה האישית שלהם ובמקרים רבים לפי איך שישנו בלילה. אבל במקרה זה, שופט בית הדין לעבודה אכן פסק לפי החוק.

השופט כתב:

"אין לקבל שבישראל של היום תישלל עקרונית ומראש זכות השביתה במקום עבודה שעובדיו עומדים בפני פיטורים. הדברים אמורים ביחס לפיטורים צפויים עקב החלטת מעסיק, החלטת ממשלה או חוק הכנסת".

השופט צודק, זה החוק במדינת ישראל, המבוסס על האידאולוגיה השלטת. זכות השביתה קדושה, היא עומדת מעל למדינה, מעל להגיון, מעל לכול. בחסות "זכות השביתה" מותר ואף רצוי להחזיק את היד על השאלטר ולשדוד במצח נחושה את אזרחי המדינה חסרי האונים. הפסיקה נוגדת את השכל הישר והצדק הטבעי. היא מגינה על קבוצת עובדים, העשריה והחזירית ביותר במשק, ומעודדת אותם להמשיך ולשדוד את שאר האזרחים בלי בושה. אבל, מי אמר ששופט צריך או יכול להפעיל שכל ישר או חוש צדק? שופט פוסק "רק לפי החוק" (ולפי העיקרון: אנא כורדי).

במקום קרקס האבסורד, בו המדינה עותרת לערכאה שיפוטית גבוהה (לעוד שופטים, שצפויים לפסוק כמו השופט הראשון...) – על מדינת ישראל לשנות את החוק (ואת האידאולוגיה שביסודו). יש לחוקק חוק חדש האוסר לחלוטין כל שביתה במגזר הציבורי – לא רק בחברת החשמל – גם בנמלים, בבתי החולים, בבתי הספר ובאיסוף הזבל. מי שמקבל משכורת מהממשלה (גם בעקיפין) יסתפק נא במשכורת יפה ותנאי פנסיה טובים, וייאסר עליו לגרום סבל, באופן שרירותי, לאזרחי המדינה התמימים שאינם צד בסכסוך העבודה.

יעקב

עודכן לאחרונה ב רביעי, 26 יולי 2017 19:07
שחרורון
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
הגופים היחידים שיש בהם ועד עובדים הם גופים ממשלתיים או שהקרטל שלהם מגובה ע״י הממשלה. מה שמעלה את השאלה, איך הממשלה הסוציאליסטית המהוללת מעודדת יחס כ״כ רע לעובדים שמצדיק הקמת ועד
0
לוי @
החטא הקדמון הוא אחר, והפתרון ... גם הוא אחר
1. מהו החטא הקדמון ? לא הקמת בית הדין לעבודה. בית דין זה הוא בסה"כ נגזרת טכנית של "דיני העבודה". נניח שלא יהיה בית דין לעבודה, היכן תתבררנה תביעות בין עובדים למעבידים ? בבית המשפט הרגיל (שלום, מחוזי, וכו').החטא הקדמון הוא עצם קיומם של "דיני העבודה" (הכוללים, בין השאר, את "זכות השביתה"). מדוע ? כי אלו הם חוקים המתערבים במערכת היחסים שבין העובד למעביד. יחסים אלו, ככל מערכת יחסים עסקית, צריכים להיות מוגדרים ללא כל כפיה, במו"מ בין הצדדים. במקום זאת בא החוק ומכתיב. ומי שלא יציית - יענש. זה נוגד באופן מוחלט את תפיסת העולם של מדינת החופש. 2. הפתרון המוצע - איסור שביתה, הוא בן הדוד של דיני העבודה. מדוע ? כי שוב, החוק כופה על מערכת היחסים בין הצדדים. רק שבעוד דיני העבודה הקיימים נוטים לצד X, ההצעה לאיסור שביתה נוטה לצד Y. ומכאן לפתרון הנכון:ראשית, המדינה לא צריכה בכלל לעסוק בחשמל. כשם שהיא לא צריכה לעסוק ברדיו וטלביזיה, בדאר, בחינוך, וכו'. תזכורת לצעירים יותר: פעם המדינה עסקה בטיסות בינ"ל, באמצעות חברת אל-על הממשלתית. ב"ה, מזה נפטרנו. פעם המדינה החילה פיקוח הדוק על מטבע חוץ. ב"ה, גם מזה נפטרנו. כאשר המדינה תצא לחלוטין מעיסוק בחשמל, סביר שתיווצר תחרות. או אז העובדים לא "יחזיקו את השאלטר". או אז סביר שהבעלים והעובדים, כל צד מהאינטרס שלו, ישכילו להגיע לעמק השווה.שנית, והרבה יותר מהפכני: יש לבטל לחלוטין את כל דיני העבודה. זהו הפתרון של מדינת החופש. זוהי תפיסת העולם של 'קו ישר', כמנוסח בדף הבית: "קו ישר" מציג מבנה חלופי למדינת ישראל המבוסס על כלכלה חופשית וחירות הפרט " הצעת פתרונות מסוג אחר נוכל להשאיר לליכוד, ליש עתיד, לבית היהודי, וכו'. אלו יהיו פתרונות המשקפים את תפיסת העולם של 'הציונים הכלליים' של פעם.
0
יעקב
פתרונות של מדע במדיוני
אפשר וצריך לחלום על עולם אידיאלי. אפשר גם לכתוב על זה ספרים (ראה אלטנוילנד)."כאשר המדינה תצא לחלוטין מעיסוק בחשמל, סביר שתיווצר תחרות. או אז העובדים לא "יחזיקו את השאלטר". או אז סביר שהבעלים והעובדים, כל צד מהאינטרס שלו, ישכילו להגיע לעמק השווה."זה יקרה כאשר יבוא המשיח. לא רגע אחד לפני זה.בקיצור: זה לא יקרה.בכול העולם נושא החשמל הוא תחת רגולציה כבדה של הממשלה. בעוד ייצור החשמל נעשה על ידי תערובת של תחנות כוח ממשלתיות ופרטיות, הרי ההולכה והחלוקה של החשמל - כלומר רשת החשמל - נעשה תמיד על ידי חברה ממשלתית מונופוליסטית שעובדיה שולטים על השאלטר. יש אפשרות להתווכח אם חשמל זה "מונופול טבעי" או לא, אבל זו עובדה. המצב שבו רק רשת החשמל היא חברה ממשלתית הוא יותר טוב מהמצב בו גם תחנות הכוח הן ממשלתיות - כי כמות העובדים בניהול הרשת היא יותר קטנה, כלומר צריך ל"שחד" - כלומר לקנות פחות עובדים.אפשר לחיות בעולם דמיוני בו אין חוקי עבודה... הדמיון חופשי לחלוטין...בעולם שלנו יש חוקי עבודה. צריך לתקן אותם בכיוון הרצוי.אני לא דוגל בהתנתקות מוחלטת מעולם המציאות, והפלגה אל עולם הדמיון.
0
שחרורון
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
לא רק שהמדע הבדיוני של העבר הוא לעיתים המציאות בהווה, גם לצערנו ההפך הוא לעיתים נכון: המדע הבדיוני של ההווה היה מציאות בעברלפני 100 שנה באומה במתקדמת בעולם דאז, מס הכנסה היה נחשב משהו ברברי ונחשל (ובצדק) , או בפשטות שוד. לא היה מס הכנסה - היום חיים ללא ביזה מהסוג הזה זה מדע בדיוני. הלכנו אחורה. יותר מזה, אותה אומה יצא למלחמה בגלל מיסוי רק לפני 241 שנה. פעם מיסוי הובן כפי שהוא באמת - היום, מי שמבין את המציאות כמו שהיא נחשב ימין קיצוניאותו דבר נכון לגבי חוקי עבודה - או ביתר דיוק דעות על איך אנשים צריכים לעשות עסקים. פעם לא מזמן אנשים החזיקו בדעות שונות לגבי עבודה, אבל לא הרגישו צורך להרים רובה ולכפות את דעתם על שאר האנשיםההפלגה היא לא בדמיון אלא בהיסטוריה. ומה שמנותק ממציאות ועובדות זה קיום חוקי עבודה ולא להפך
0
יעקב
"לא היה מס הכנסה"
זו הכרזה משונה.השליט (וחבר מרעיו) תמיד לקחו נתח מהעוגה שיצרו תושבי המדינה. בשביל זה הם שליטים.מיסים תמיד היו, מאז בריאת העולם. (נשאר לברר מה קדם למה: הזונות או גובי המיסים - שני המקצועות העתיקים).אז לא קראו לזה "מס הכנסה" ... אז מה?הטענה ש"מס הכנסה" החל רק לפני מאה שנה היא נכונה אבל לא מעניינת, לא חשובה מבחינה מהותית.
0
יעקב
כול אחד רשאי לחיות היכן שהוא בוחר
כול אחד רשאי לחיות בעולם דמיוני שאין שום קשר בינו לעולם בו אנו חיים.
0
גרי
לא כל המסים דומים
יעקב, ההבדל הוא כן מהותי: כאשר המס הוא למשל בצורת ארנונה (מס נכס כפי שהוא נקרא בארה"ב) או אפילו בצורת מכס, אז אין חובת דיווח על הכנסות, קרי אתה לא חייב (או לכול הפחות ניתן לפטור אותך מהצורך) לדווח על ההכנסה שלך. העירייה שגובה ממך ארנונה לא מתעניינת בשאלה האם אתה מובטל, כמה כסף הרווחת כנהג מונית או עורך דין, כמה ילדים יש לך והאם אתה נשוי. אתה לא נדרש לממן יועצי מס או לעמוד בפני הדילמה האם להעלים הכנסות.
0
שחרורון
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
נכון. מיסוי (כלומר: שוד) היה מאז ומתמיד. החזק תמיד בזז את החלש, ותמיד השודד ממציא לעצמו סיבה טובה לעשות את זה.לפני 100 שנה היינו בדרך הנכונה. מס הכנסה בארה״ב היה לא חוקתי. הממשל הפדארלי התבסס על מכסים, הממשל המקומי על מס רכוש (אם בכלל). האם זה מושלם? בוודאי שלא. אבל זה מראה כמה דברים1. מס הכנסה זה לא גזרה משמיים - אפשר בלי. מס הכנסה (יחד עם ביטוח לאומי) מהווה את מירב נטל המס, והוא שונה מהותית ממיסוי על הוצאות. למשל, מיסוי על הוצאות לא פוגע ביכולתך לחסוך 2. אנחנו הולכים ומתרחקים מהמציאות לעולם דמיוני בו לאף אחד אין באמת רכוש או זכות על פרי עמלו
0
יעקב
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
"2. אנחנו הולכים ומתרחקים מהמציאות לעולם דמיוני בו לאף אחד אין באמת רכוש או זכות על פרי עמלו"ה"זכות על פרי עמלו", כמו הזכות על החיים זה מבנה תיאורטי, זה רעיון, זה לא דבר ממשי ומוחשי.הזכות על פרי עמלך מותנה באחד מהשניים (או שניהם):1. יכולתך הפיסית להגן בכוח על פרי עמלך.2. יכולתך לגייס את הסובבים אותך (הנחברה) להגן על זכויותיך.בעולם דמיוני יש לאדם זכות על פרי עמלו.בעולם המציאות קיים מה שקיים. את ה"זכות" התיאורטית הזו מכבדים, למעשה, לפעמים כן ולפעמים לא ולפעמים חלקית.ולא חשוב איזה עולם היה קיים לפני 100 שנה (מה שאתה טוען שהיה קיים - הוא רק גירסה אחת, דמיונית, למה שהיה קיים באמת) - הדבר שיש לו חשיבות ממשית ומעשית הוא העולם כפי שקיים כעת.אז אתה יכול לדמיין עולם אידיאלי בעבר או בעתיד - אין לזה ערך מלבד הערך הפיוטי, הסימלי.
0
יעקב
מס הכנסה בן חמשת אלפים שנה
לא 100 שנה.ראו "מעשר"https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA
0
שחרורון
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
כל אחד חי לפי המצפן המוסרי שהוא בוחר לעצמוברור שאתה צריך להיות מסוגל להגן על הדברים שחשובים לך, לכן מומלץ שתבחר לעצמך סביבה של אנשים עם סט ערכים דומה לשלךעושה רושם שאתה לא חושב שלאדם יש זכות על גופו או על עמלו, זה בסדר. כם עושה רושם שכל מה שלא נראה לך מקוטלג בקטוגרית דמיוני. זה גם בסדר, ודי מתיישב עם אי הכרה בזכות האדם על גופו.אני לא מנסה לשנות אנשים. פשוט אני לא מעוניין לעשות עסקים או להיות מעורב עם אנשים שמחזיקים בסט ערכים זה. אני גם מודע לעובדה שאנשים כאלה קיימים, ומנסה להגן על עצמי, בין השאר, עי הקטנת הממשלה
0
יעקב
אבחנה בין רעיון ומציאות
"עושה רושם שאתה לא חושב שלאדם יש זכות על גופו או על עמלו"אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה (וגם אני).אבל מלבד השאלה מה אני או אתה חושבים ישנה שאלה נוספת, שונה, ונפרדת - שאתה לא מודע לקיומה: מה קורה כעת שם בחוץ, בעולם המציאות האמתי. מה שקורה שם שונה ממה שאני או אתה חושב. שונה ממה שיש בראש שלנו. זה דבר אחר.אתה לא מבחין שקיים בכלל דבר כזה.ה"זכות האדם לגופו ורכושו" זה רעיון (בראש שלי או שלך או של אחרים). הגשמת הרעיון הזה במציאות (החיצונית) היא בעיה נפרדת מעצם היגוי הרעיון או האמונה בו.
0
שחרורון
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
מה שקורה במציאות הוא שישנה חבורת בריונים חמושה שנוטלת את המונופול על השימןש באלימות (יש המכנים אןתה ממשלה). הסיבה היחידה שראשם עדין מחובר לצוארם הוא כי אנשים לא מבינים שהיכן הכח האמיתי, או שמרויחים מהמצב הקיים או שחושבים שהם מרוחים מהמצב הקייםוהנה קישרנו את המציאות עם מה שמצוי או חסר בראשם של אנשיםעכשיו אתה יכול לבחור איך אתה ממשיך מפה. כמובן שלשבת ולעשות קולות של שטיח זה בחירה לגיטימית
0
.לוי
מדע בדיוני וחזון
בכל מדינה בעולם קיים בנק מרכזי. לכל מדינה בעולם יש מטבע משלה ('מדינה' כולל חבר מדינות, כגון גוש היורו)לסגור את הבנק המרכזי ? לבטל את המטבע של המדינה ? הצעות כאלה הם אבא של מדע דמיוני.אז הנה ציטוט מכתבה שפורסמה ב'קו ישר' (17.12.2016): "לא, לא צריך לחקור את בנק ישראל, את בנק ישראל צריך לסגור! ובאותה הזדמנות לבטל את השקל – שהוא כלי ריק מתוכן ומיותר לחלוטין."מי כתב את ה"מדע דמיוני" הזה, את "ההתנתקות המוחלטת מעולם המציאות" - לוי ? מוטי?תשובה: יעקב. הפתעה ... הפתעה ...מדע דמיוני זה אחלה בסבבה.האם 'מרד הנפילים' הוא אחלה בסבבה מדע דמיוני ? או ש'מרד הנפילים' הוא חזון ?אלו שני דברים שונים. אלטנוילנד של הרצל הוא חזון, לא מדע דמיוני. ב"ה מדינת היהודים קמה. החזון התממש.מרד הנפילים איננו מדע דמיוני. הוא חזון. אולי גם הוא יתממש ?
0
יעקב
מישור של חזון
אינני מכחיש שקיים מישור של "חזון", אני קורא לו "שירה" (כמו מרד הנפילים ואלטנוילנד או נבואות אחרית הימים של נביאינו).אפשר בהחלט לשוחח על זה ולדון על זה. זה מישור אחד, רמה אחת או סביבה אחת.יש מישור אחר, שונה מהמישור הזה - שהוא מישור של המציאות שנמצאת מחוץ לנו. [יש פילוסופים שטוענים שאין דבר כזה...]אתה יכול להתווכח עם ב' על החזון. לפי דעתך המדינה האידיאלית שבחזון צריך להיות ככה וככה, וב' יכול לחשוב שבמדינה האידיאלית הדמיונית צריך להיות קצת אחרת. זה וויכוח אפשרי והוא ברמה מסוימת. אני לא מתווכח איתך כיצד צריכה להיראות מדינת החזון.אני מנסה לחשוב ולראות כיצד נראית המדינה במציאות (לא זאת שבחזון), וכיצד היא מתפקדת ומשתנה. אפשר לנסות להכניס שיפורים שבמדינת המציאות שאולי ניתנים להגשמה.אתה אומר: לא מעניין אותי מה קורה במציאות. הנה החזון שלי - זה מה שצריך להיות. יפה. זכותך. אתה מוכן לחשוב רק ברמת החזון.כשאמרתי (למשל) שצריך לבטל את השקל לא התכוונתי שבמדינת החזון שלי אין שקל. במדינת החזון שלי אין בנק מרכזי ואין מטבעות נייר בכלל. כשאמרתי שצריך לבטל את השקל ואת בנק ישראל - אמרתי שבמדינה שבציאות (בישראל) צריך להשתמש במטבעות נייר של בנקים מרכזיים אחרים (אירו ודולר) - המטבעות בהן מתנהל המסחר העולמי, ולא צריך מטבע נייר נוסף, ספציפי לישראל (השקל), ולא צריך את רוב הפונקציות שכביכול ממלא בנק ישראל.זה שינוי שלדעתי הוא מעשי במציאות שאנו חיים בה, והוא נוסה ועובד במדינות אחרות, וישפר את מצבנו.זה פחות מאשר הדבר האידיאלי של עולם החזון, אבל זה בכול זאת צעד רצוי.כנ"ל ביטול זכות השביתה בגופים ציבוריים. במדינת החזון שלי אין חברת חשמל ממשלתית (נניח). אבל החזון הזה לא קרוב להתגשם (אם בכלל). לעומת זאת - האפשרות שיאסרו על שביתות בחברת החשמל יותר קרובה למציאות (אולי). אז אני מוכן לנסות לקדם אפשרות זאת ולא להגיד "מלבד ביטול התעסקות המדינה בחשמל - שום נושא אחר לא מעניין אותי"
0
יעקב
ביטול אובמה-קייר בארה"ב
למה נכשלה התכנית הרפובליקאית לביטול תכנית הבריאות של אובמה (בריאות על ידי הממשלה)?מפני שיש שני מחנות אידאולוגיים במפלגה הרפובליקאית - אחד חושב שהממשלה לא צריכה לעסוק בבריאות, ואחד שחושב שהיא כן צריכה רק בצורה יותר טובה מאשר אובמה-קייר. בחזון של מחנה א' אין התעסקות ממשלתית בבריאות, ובחזון של מחנה ב' המדינה מסייעת לבריאות בצורה "חכמה ויעילה" (כלומר רק לנזקקים ביותר...).אז, מרוב ששני המחנות התעקשו על החזון שלהם, נשארו במציאות עם האופציה הגרועה יותר משני החזונות שלהם - האופציה של אובמה - שהמדינה מנהלת את מערכת הבריאות.זאת דוגמה טובה שה"טוב ביותר" הוא האוייב של הטוב.
0
יעקב
בחזון שלי יש מדינה
"מה שקורה במציאות הוא שישנה חבורת בריונים חמושה שנוטלת את המונופול על השימןש באלימות (יש המכנים אןתה ממשלה)."נכון, וזה קורה גם במדינת החזון הדמיונית שלי.אני לא דוגל במצב של "אין מדינה, אין ממשלה" אלא במצב של מדינה שסמכויותיה ותפקידיה מוגדרים ומוגבלים: תפקידה להגן על הפרט וזכויותיו, תוך שלה יש מונופול על שימוש בכוח.אז, בהחלט, במדינת החזון שלי ישנה מדינה וממשלה ולה מונופול על השימוש בכוח. ככה צריך להיות.אתה חופשי לדבוק בחזון אחר.
0
שחרורון
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
או אם נסכם: לפי הלוגיקה שלך כל מה שמשקף את דעתך הוא שינוי אםשרי למציאות וכל מה שמתנגש איתו הוא חזון או מדע בדיוניאתה לא מתייחס לטיעונים ומביא טיענוי נגד, פשוט כל מה שאתה לא מצליח לסתור ועדין לא מוצא חן בעינך מתוייג כ״חזון״ בלי שאתה נותן שום סיבה לתיוג הזה מלבד ״כי ככה בא לי״זה special pleading fallacy קלאסי
0
י לוי
'קו ישר', ו"הכנסת שיפורים במדינת המציאות"
ההבחנה בין מישור החזון למישור המדינה שבמציאות נכונה.העניין הוא זה: האם ההצעות לשיפורים במישור המציאות, תואמות לנקודת המוצא הערכית- מוסרית של עולם החזון שלנו ?אם כן, בינגו ! גם הצענו שיפור וגם אנו עקביים עם תפיסת עולמנו.השאלה היא: האם איסור שביתה בחוק עקבית עם תפיסת עולמנו ?דומני שכל מי שקורא ומסכים עם תפיסת העולם של 'קו ישר' ישיב בשלילה.ואולי למרות הסתירה לתפיסת עולמנו, עלינו, בכל זאת, להציע פתרונות יישומיים ?התשובה החד-משמעית: לא !מדוע ? כי את זה יעשו, אולי טוב יותר, אלו שזה תואם את תפיסת עולמם - הליכוד, יש עתיד, הבית היהודי, וכו'.במיוחד לאור העובדה שהצעות כאלה סותרות את נקודת המוצא הכי בסיסית של אתר 'קו ישר', המנוסח בדף הבית: "קו ישר" מציג מבנה חלופי למדינת ישראל המבוסס על כלכלה חופשית וחירות הפרט".
0
יעקב
איסור שביתה - מצווה.
"השאלה היא: האם איסור שביתה בחוק עקבית עם תפיסת עולמנו ?דומני שכל מי שקורא ומסכים עם תפיסת העולם של 'קו ישר' ישיב בשלילה.טעות חמורה מאד!איסור שביתה (בגופים ציבוריים) הוא תקין. גופים ציבוריים מנוהלים על ידי המדינה והיא קובעת את חוקיה. המדינה רשאית לקבוע שמי שעובד בחברת החשמל יתחייב לא לשבות, ויפוטר אם יפר ההתחייבות. כמו שקורה עם המשרתים בצבא או במשטרה, להם אסור לשבות. אדם רשאי לא לחתום על החוזה ולא ללכת לעבוד בחברת החשמל אם תנאי זה לא מתאים לו.בכלל - אין כזה דבר "זכות השביתה" בעולם המושגים שלנו. כול אדם יכול לעבוד או להתפטר (להפסיק לעבוד). איש אינו עבד. מה שאדם לא יכול לעשות הוא גם להפסיק לעבוד וגם למנוע מבעל הבית לקחת עובדים אחרים תחתיו - שזו ההגדרה של "זכות השביתה"."זכות השביתה" איננה זכות בסיסית של האדם, לפי השקפתנו, זו "זכות" מלאכותית שנוצרה על ידי חוקים פסולים של המדינה (כמו ה"זכות" להבטחת הכנסה למשל). זו "זכות" הפוגעת בזכויות הקניין של המעביד בעל העסק. המדינה (באמצעות חקוי העבודה) מפקיעה את זכויות הבעלים על העסק, ומכריחה אותו להמשיך ולהעסיק את העובדים שמסרבים לעבוד, ומונעת ממנו אפשרות לפנות את העסק מהעבודים הסרבנים ולפעיל אותו עם עובדים אחרים.אז כול "זכות" מדומה כזו, שנוצרה בחטא (על ידי חקיקה) ניתנת לביטול על ידי חקיקה (תקינה).אינני מבין מדוע אתה טוען שביטול זכות השביתה בחקיקה נוגדת את עקרונותינו, עקרונות חירות הפרט. ההיפך. היא מחזקת את זכויות הפרט. חקיקת חוקי "זכות שביתה" הם המפרים את זכויות האדם (של המעביד).ביטול "זכות השביתה" אין פירושה שמכריחים מישהו לעבוד בניגוד לרצונו. חס וחלילה. כול אדם חופשי לעזוב את עבודתו, תמיד (איש איננו עבד). ביטול "זכות השביתה" רק אומר שהמעביד יהיה רשאי לקחת עובדים אחרים כדי לבצע את העבודה הנדרשת (שהעובדים השובתים לא מבצעים), ולעובד השובת לא תהיה זכות להשתלט על נכסי המעביד ולמנוע ממנו הפעלת העסק באמצעות עובדים אחרים.לכן - ביטול "זכות השביתה" פירושו למעשה הגנה על זכויות הרכוש הלגיטימיות של המעביד, זכויות ש"זכות השביתה" שוללת למעשה.אני חושב, אדון לוי, שנפלת למלכודת שכיחה והתחלת לחשוב במושגים של "אויביינו", דהיינו מושגים סוציאליסטיים, בלי לשים לב אפילו! מצאת עצמך מגן על החטא הקדמון של "זכות השביתה".
0
יעקב
לשחרורון: הבחנה של המציאות
לא נעשית על ידי הנמקות אלא על ידי התבוננות.
0
שחרורון
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
הבחנה נעשת אולי ע"י התבוננות אבל הבנה ודיון נעשה ע"י השערות, טיעונים ולוגיקה
0
לוי @
ביטול חוקים, או חוקים חדשים
ציטוט: "זו [זכות השביתה] זכות מלאכותית שנוצרה ע"י חוקים פסולים של המדינה ...".מי הם חוקים פסולים אלה ? דיני העבודה, ובכללם "זכות השביתה". אז מה יותר נכון מלהציע לבטל את דיני העבודה ? זה א'.וזה ב': אם ביטול "זכות השביתה" - ושוב ציטוט: "פירושו למעשה הגנה על זכויות הרכוש הלגיטימיות של המעביד.." מדוע להגביל את איסור השביתה רק על גופים ציבוריים ? מה, "זכות הרכוש הלגיטימית" של מעסיק פרטי לא נפגעת ע"י "זכות השביתה" ?! ולכן המסקנה (שוב): יש לבטל את דיני העבודה.וקצת יותר לעומק: שורש הבעיה טמון במושג "זכות השביתה". אכן אין זכות כזו בעולם המושגים שלנו. זו איננה זכות מוסרית. זו "זכות" חוקית שקבעה המדינה בניגוד למוסר.על פי תפיסת החרות יש לבטל זכות חוקית זו. על פי תפיסת החרות, יחסי העבודה, ככל מערכת יחסים בין בני אדם, צריכה להקבע באמצעות רצונם החופשי של הצדדים.על פי תפיסת החרות, חוקים כאלה הם חוקים מפרי מוסר. לכן יש לבטל חוקים. לא להוסיף עליהם חוקים אחרים, גם אם מבחינה טכנית-יישומית הם פועלים בכיוון ההפוך.מדוע אינך מציע זאת ? האם אתה חושש לנקוב בשם המפורש: 'לבטל את זכות השביתה' ? ואדון יעקב, אתה בטוח שהמשוואה המתמטית שהצגת נכונה: הצעה לביטול מוחלט של כל דיני העבודה = הגנה על "זכות השביתה" ?
0
יעקב
עולם החזון שונה מעולם המציאות
אין לי וויכוח עם החזון שלך - ביטול דיני העבודה, ביטול חברת החשמל, ביטול כול הקיצבאות הממשלתיות. אין ויכוח על זה - זה במישור החזון או אחרית הימים.אתה מתעקש להישאר במישור של העולם הדמיוני, של החזון, של נבואת אחרית הימים.אין וויכוח בינינו במישור הזה.האם אתה קולט את זה? האם אתה קולט שקיים גם משהו אחר מלבד "עולם אחרית הימים"?נניח שבעוד חודש מחוקקים חוק בוררות חובה (שדובר עליו בכמה הזדמנויות בעבר, והאפשרות שיחוקק אינה דמיונית לגמרה). חוק בוררות חובה הוא למעשה חוק איסור שביתה במגזר הציבורי.אתה תקפוץ ותגיד: פוי, פוי, טרפה, פוגע בזכויות האדם של העובדים.אם כך - אתה תטעה מאד...כשתעמוד על הפרק (כשזה יהיה מעשי) הצעה לביטול כול חוקי העבודה, אתמוך בהצעה כזו. (צריך לראות את הפרטים). בינתיים זה לא עומד על הפרק. אני מעריך שהצעה לאיסור שביתה במגזר הציבורי יותר מעשית, ייתכן ואני טועה וגם זה לא מעשי.אבל אתה לא טוען שזה לא מעשי - אתה טוען שזה פסול. את זה אני מתקשה להבין.
0
לוי @
עזרה למי שמתקשה להבין
זו הצעה פסולה למי שדוגל בזכויות האדם.זה הצעה לא פסולה למי ששולל את זכויות האדם.'קו ישר' דוגל בזכויות האדם.אם זה עדיין לא מספיק ברור ...
0
יעקב
זה די ברור ולגמרה לא נכון
"זו הצעה פסולה למי שדוגל בזכויות האדם."טועה לחלוטין.אני לא הולך לחזור על דברי עוד פעם."זכות השביתה" היא למעשה השתלטות בכוח על נכסי המעביד. זה ההיפך מ"זכות". זה שוד.ביטול "זכות" השביתה - פירושו הגנה על זכויות הקניין של המעביד.מי שדוגל בזכויות האדם (כמו שאתה טוען) לא יכול לתמוך ב"זכות השביתה"."זכות השביתה" וזכויות האדם הם סותרים - זה או זה או האחר. אני מתפלא עליך...
0
יעקב
אי אפשר לחייב לעבוד
אם אתה חושב שביטול "זכות" השביתה פירושו שמכריחים את העובד לעבוד, אתה לא מבין את הנושא.אי אפשר להכריח עובד לעבוד. (העבדות בוטלה). עובד יכול להפסיק לעבוד מתי שהוא רוצה.חוקי "זכות השביתה" יש להם בכוונה שם שקרי שנועד להסתיר את אופיים האמתי, ואתה נפלת בפח.חוקי "זכות השביתה" הם למעשה חוקים המפקיעים את זכותו של בעל העסק לנהלו ולהפעילו באופן חופשי (זכות הנובעת מזכות הקניין). צריך לקורא להם "חוקי הפקעת העסקים ומסירתם בחינם לעובדים". זה המהות האמתית שלהם. תחת שם כזה כנראה כם אתה תתנגד לחוקי השביתה.
0
שחרורון
חוזר: שופטי האבסורד במדינה אבסורדית
דרך יותר פשוטה לתאר את זהה היא עי הסכם ולנטרי בין אנשיםהעובד והמעסיק מסכימים על התנאים בהם הם יעבדו יחד. אם העובד רוצה, הוא יכול לנסות לשאת ולתת על תנאים נוספים. זה יכול להיות זכות לא לבוא לעבודה כי בא לו, נולד לו ילד או הוא מרגיש שדופקים אותו אן כל סיבה אחרת. הצג את התנאים שלך ונהל משא ומתןאם היה הסכמה על ״שביתה״, העבוד יכול לשבות. אם לא, ברוב המקרים יש הסכמה דו צדדית שניתן להפסיק את החוזה בכל רגע. כלומר, העובד יכול לשבות המעסיק יכול לפטר את העובדכל זה הוא הסכמה ברצון בין שני אנשים. אין שום סיבה לפתוח פתח למדינה להתערב. לא עי חוק, לא עי בוררות ולא עי צוררותהאבסורד הוא שקיום ועד עובדים ושביתה מתאפשר רק בחברות ממשלתיות או חברות שהקרטל שלהם מוגן עי הממשלה. חברות שמיצרוצ ערך אמיתי או מצויות בתחרות, לא מיצרות ועדים ושביתות
0
יעקב
דיקטטורה של וועדים
עוד אבסורד בחוקי העבודה הוא שהמדינה מעניקה מונופול וסמכויות דיקטטורה לוועדים.עובד שמעדיף לא לשבות לא יכול לא לשבות. מכריחים אותו לשבות... לפי החוק. חוקי המדינה קובעים שהמעביד (שהוא לרוב המדינה עצמה) אינו יכול להפעיל את המוסד בעת שביתה על ידי עובדים שמעדיפים לא לשבות. אם הוועד הכריז שביתה, ההנהלה סוגרת את המחשבים ואת החדרים ומפסיקה את העבודה. ואם לא - הוועד פולש באלימות למתקני החברה וסוגר אותם והמשטרה לא מתערבת.הממשלה מעניקה מונופול לוועד - עובד אין לו האופציה לא להשתמש בשרותי הוועד - ההנהלה (הממשלתית) גובה בכוח דמי חבר (על ידי הורבה מהמשכורת) ומעבירה אותם לוועד.הממשלה למעשה מממנת את הוועדים ואת ההסתדרות שהורסים את החברות הממשלתיות (חשמל, נמלים, מערכת בריאות) עם שביתותיהם.המדינה, בחוקיה ונוהליה, דופקת את עצמה ואח"כ פונה לבג"ץ שיציל אותה.דרוש גם שינוי בחקיקה לפיו העובד יהא רשאי להיות מיוצג על ידי הוועד ולהעביר את דמי החבר מרצונו, וגם רשאי לא להיות מיוצג ולא לשלם דמי חבר לוועד ולהסתדרות. האופציה הזו לא ניתנת לעובדי מוסדות הציבור בישראל. יש דיקטטורה של "הפרולטירון" - כלומר של הוועדים הגדולים והמושחתים.
0
יעקב
דיקטטורה של הפרולטריון
הפרולטרים (פועלים) החזירים
0

3000 תוים נשארו