הדפס עמוד זה
שישי, 17 נובמבר 2017 04:31

"מדפיסים כסף" אבל למה אין אינפלציה? (חלק I)

בנק ישראל מדפיס מיליארדי שקלים וכך גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם. הדפסת כסף אמורה לייצר אינפלציה, עליית מחירי מוצרים ושירותים. אז למה אין אינפלציה? 

2419

איך אמר המורה בתיכון? "שאלה טובה".

היפר אינפלציה היא שחיקה של ערך הכסף – עלייה מהירה של המחירים. האינפלציה בישראל הייתה משמעותית בשנות השבעים (25% עד 50% לשנה של עליות מחירים אחרי 1973) והגיעה לשיא של 440% בשנת 1984. חובות המדינה טיפסו לכ-280% מהתוצר (יוון חולצה מפשיטת רגל לפני כ-7 שנים כאשר חובה הגיע "רק" ל- 150% אחוזי תוצר). לא צריך להיות קשיש כדי להיזכר בשיבוש אורח החיים לפני כ-33 שנים בישראל. המשימה היומית של כל ישראלי הייתה איך להיפטר, כמה שיותר מהר, מהלירות או השקלים שבארנק: הקדמת קניות ואגירת מוצרים, קניית מטבע חוץ, מניות ועוד. אם "נתקעתם" עם שטרות בארנק, יכולתם לקנות מספר חודשים מאוחר יותר, רק מחצית המצרכים בגלל ירידת ערך הכסף, התייקרות המוצרים. מיכל הדלק? תמיד מלא, כי מחיר הדלק עולה כל מספר ימים.

הסיבה לאינפלציה הייתה גירעונות גדולים ומתמשכים בתקציב המדינה (עד יותר מ-15% תוצר). כדי לממן את הגירעון נטלה הממשלה "הלוואות" מבנק ישראל שהדפיס כסף עבור הממשלה. האם האינפלציה הייתה 440% או 600% באותה שנה? הסטטיסטיקה הלאומית שובשה לחלוטין בשנות האינפלציה, המספרים הם הערכות (טובות) בלבד. יתרות מטבע החוץ התקרבו ל"קו האדום" ומדינת ישראל עמדה על סף פשיטת רגל.

הגורם לאינפלציה היא תמיד הממשלה. כך בישראל, כך בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, או בוונצואלה כיום. פוליטיקאים מנסים לדחות מיתון כלכלי (שברוב המקרים הם הגורם העיקרי לו, או לפחות להחרפתו) באמצעות הדפסת כסף, והתוצאה – אינפלציה.

המשק הישראלי המעוות של שנות השבעים לא ענה לציפיות רמת החיים שהממסד הפוליטי רצה "להעניק" לציבור. בנוסף, שיקום צה"ל אחרי מלחמת יום הכיפורים היה יקר מאד. לא נוח פוליטית להפיל את העלויות על ציבור הבוחרים – נהפוך הוא, "הבאג הדמוקרטי" מחייב לחלק כסף לציבור. אם "אנחנו" לא נחלק כסף, אז האופוזיציה תתחייב לחלק כסף לאחר שתזכה בבחירות.

לכן, כדי לעמוד בלחצים הפוליטיים לוותה המדינה כסף בחו"ל וחובות המדינה הרקיעו שחקים. במקביל, צמחו הוצאות הממשלה בשקלים על רקע סבסוד עמוק של מוצרים צריכה בסיסיים ותשלומים לקבוצות לחץ שונות (גם תעשיינים קיבלו הלוואות מסובסדות מהממשלה), גם הסקטור הציבורי צמח והתרחב. היקפם העצום של חובות המדינה יצר קושי ב"גלגול" חובות (לפושט רגל קשה לגייס הלוואות חדשות). כלומר, לקחת הלוואה חדשה כדי לפרוע את הקודמת. נטל הפירעונות, יחד עם הביקוש הממשלתי הגבוה למטבע חוץ לפירעון חובות מדינה ולמימון יבוא בטחוני – הוסיפו שמן לביקושים של המגזר הפרטי למטבע חוץ למימון ייבוא אזרחי.

שערו של הדולר החל לזנק ומחירו בשקלים עלה מיום ליום. אנשים הבינו שאחזקת דולרים היא מגן נזיל נגד ירידת ערך השקל, וכאשר הדולר הופך לכלי יום-יומי – ערכו של השקל מתדרדר מהר יותר. יתר על כן – מחירי מוצרים תורגמו מיד לדולרים כי רק כך אפשר היה לדעת אם המחיר גבוה או נמוך, עלה או ירד. כל עסקאות הנדל"ן (מכירה והשכרה של דירות) ומכירת רכב היו נקובות בדולרים.

בשפה ציורית אפשר לתאר את שער מטבע החוץ ככלי שמפזר את האינפלציה אל עורקי המשק. כך קרה גם בגרמניה, בוונצואלה ובמדינות דרום אמריקה.

גרמניה מימנה את הוצאות מלחמת העולם הראשונה באמצעות גיוס הלוואות מהעם הגרמני – מכירת אגרות חוב לציבור. עם תבוסת גרמניה, התקשתה הממשלה לפרוע את אגרות החוב והחלה להדפיס כסף כדי לעמוד בפירעונות. במקביל, נוצר לחץ על שוק מטבע החוץ לתשלום פיצויים כבדים שהוטלו על גרמניה כ"עונש". הגרמנים נאלצו לשלם למנצחים פיצויים במטבע חוץ (צמוד זהב). כתוצאה, שערו של המארק הגרמני התדרדר במאות ואלפי אחוזים שתורגמו להיפר-אינפלציה.

וונצואלה יישמה כלכלה קומוניסטית עתירת תשלומי רווחה, סובסידיות, פיקוח על מחירי מוצרים והלאמת תעשיות. כתוצאה, ירד פריון העבודה ואתו התפוקה. יזמים הדירו רגליהם מוונצואלה וייצור העושר פסק. בהעדר יכולת לגבות מיסים למימון הוצאות הממשלה סמכה המדינה על הכנסותיה מייצוא נפט (אין ממי לגבות מיסים כאשר ה"קפיטליסטים" נמוגים). תוך שנים ספורות הסתבר כי אפילו הכנסות הנפט לא מספיקות למימון מיליוני "אוכלי חינם". הדפסת הכסף על ידי הממשלה למימון הוצאותיה דרדרה את שערו של המטבע המקומי וגררה אינפלציה מטורפת. האינפלציה בוונצואלה עומדת היום על כ- 1200% לשנה, קשה אפילו למדוד אותה... אורח החיים הנורמלי קרס. קראו כתבות שלנו     כאן     וכאן.

אז מה המרשם לאינפלציה? ראשית, גירעון גדול ומתמשך בתקציב המדינה שקשה לממן אותו באמצעות הגדלת החוב הלאומי וגורר הדפסת כסף. שנית, גירעון מתמשך במאזן תנועות מטבע החוץ אל המדינה וממנה ("החשבון השוטף") שגורר עלייה בשער הדולר. ויש גורם חשוב נוסף – פסיכולוגיית ההמון. נדרשת מסה קריטית של אזרחים שמתחילים להפנים שהמצב "על הפנים" וצריך לברוח מהשקל. מתי מיקי מאוס בסרטים המצוירים נופל לתהום? הוא רץ אל הצוק, מזנק וממשיך לרוץ באוויר בכיף. הוא נופל רק לאחר שהוא מביט למטה, מבין שהוא באוויר, נבהל וצונח... האינפלציה מתפרצת כהיפר-אינפלציה כאשר חלק משמעותי בציבור מבין שהכלכלה "רצה באוויר".

הכתבה מתארכת וטרם נגענו בשאלת הכותרת. אומרים, שמעבר ל-800 מילים – הקורא הממוצע עובר ל"אח הגדול" ול"הישרדות", אז נמשיך בכתבה הבאה.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

 

 

עודכן לאחרונה ב רביעי, 20 דצמבר 2017 06:50

פריטים קשורים