הדפס עמוד זה
חמישי, 04 ינואר 2018 19:42

הם מנהלים לנו את החיים

השר כץ רוצה להגן על פרנסתם של נהגי המוניות, וכך גם הבג"ץ שפסל את אובר.  איזו זכות יש לנהגי המוניות, או לשר כץ, למנוע מאנשים אחרים להתפרנס על ידי הסעת נוסעים? 

על פי האידאולוגיה הרווחת, הממשלה היא האלוהים. הממשלה כל יכולה, וכל חכמה, ולכן עליה לנהל את חיינו עד לפרט הקטן ביותר. על פי אותה אידיאולוגיה – בני התמותה הרגילים (האזרחים, כלומר אנחנו) קצת חלשים, קצת חוטאים וקצת רשעים; רובנו טיפשים ולא מסוגלים לנהל חיים כראוי. רק לממשלה חוכמה עילאית אינסופית, טוב לב, כוונות טהורות וזַכּוֹת, בקיצור – התגלמות הטוב, ולכן היא צריכה לנהל הכול.

קחו לדוגמה את שר התחבורה:
"על פי התקנות החדשות שאישר ישראל כץ: לראשונה בעלי רכב פרטי יוכלו לבצע שתי נסיעות שיתופיות ביום בתיאום מראש בלבד, שלא למטרות רווח, עד לארבעה נוסעים מלבד הנהג, במחיר של שני שקלים לקילומטר לכל היותר".

שמעתם? מותרות שתי נסיעות ליום בלבד!!! אם השוטר שמוצב מול הבית יראה אתכם מתניעים את האוטו שלוש פעמים תקבלו קנס. ורק 4 נוסעים! הנוסע החמישי בלתי חוקי. ורק 2 ש"ח לק"מ... תמדדו היטב את המרחק. וחלילה שלא יהיה רווח. אם יתפסו אתכם מרוויחים – אוי ואבוי... ישר לכלא. השר כץ יעמוד בכל פינה ויבדוק כל רכב, שחלילה אף אחד לא ירוויח אגורה... כי רווח זה פויה, רווח זה מסריח (אצל כץ ועל פי האידאולוגיה החברתית).

2429

רישום נהגים לשירותי אובר בלוס אנג'לס

השר כץ רוצה להגן על פרנסתם של נהגי המוניות, וכך גם הבג"ץ שפסל את אובר. כל הכבוד לנהגי המוניות, זכותם להתפרנס. אבל גם לאחרים יש זכות להתפרנס, לכל אדם עומדת זכות זו. למה צריכה המדינה (החכמה) להעניק ולהגן על זכויות יתר לקבוצה אחת, נהגי המוניות? איזו זכות יש לנהגי המוניות, או לשר כץ, למנוע מאנשים אחרים להתפרנס על ידי הסעת נוסעים? והעיקר: איזו זכות יש למדינה למנוע מהאנשים הזקוקים להסעות ליהנות מהשירות הטוב והזול האפשרי, שיינתן על ידי מי שהאזרח בוחר (ולא על ידי מי שהשר כץ בוחר)?

כמובן שהעסק התעקם מזמן, כאשר המדינה העדיפה לחסום את הענף לתחרות, להתנות הסעת אנשים בקבלת רישיון מיוחד מהממשלה (רישיון למונית). מתן רישיון מאפשר לממשלה לגבות כסף עבור "מספר ירוק", וגם להעניק טובות הנאה (רישיון למונית) למקורבים משפחתיים או פוליטיים – כך מגדילים את כוחם של הפוליטיקאים ואת תלות הציבור בהם. עיקרון דומה מופעל כמובן בתחומים רבים בחיינו – בהם נדרש רישיון ממשלתי.

התקנות החדשות על הסעות פרטיות מגוחכות, ובמיוחד מפני שאין דרך לאכוף אותם. רבים חושבים שלממשלה כוח בלתי מוגבל (כי היא יכולה להכניס אנשים לבית הסוהר) – די לחוקק חוק ואז הוא יתבצע, אוטומטית. די ברעיון "מבריק" שיצוץ בראשו של שר או ח"כ חרוץ, ממהרים לחוקק חוק, וחושבים ש"העסק" פתור. אבל חוק צריך לאכוף, אחרת הוא חסר משמעות... ולמרבה צערם, לא כל חוק ניתן לאכוף. ידוע היום שההסעות בכפרים ערבים נעשות על ידי טנדרים (וואנים) פרטיים בתשלום. חוקים במקרים רבים לא חלים על ערבים, המשטרה לא מתעסקת בשטויות כאלה (אפילו במעשי רצח, השכיחים במגזר הערבי, אין המשטרה מצליחה לטפל, אז שתעסוק בהסעות פרטיות?). גם בישובים יהודיים יש קבוצות פייסבוק או וואטסאפ, וניתן להשיג הסעה לכל מקום – חופשי, חופשי, תמורת "כיסוי הוצאות" (חלילה וחס שיהיה רווח).

בכפר יש זקן שמתקשה לנהוג, ויש פנסיונר אחר (פחות זקן) שזמנו פנוי, והשני מסיע את הראשון למרפאה בעיר או לבדיקות בבית החולים, לשמחה משפחתית או לשוק ¬– והכול תמורת סכום "סמלי". זה מקבל שירות טוב וזה נהנה. לא חוקי? אולי. אבל הגיוני. החוק אינו הגיוני.

"השקת שני השירותים [של אובר] עוררה בעיה חוקית – כיוון שהסעת נוסעים בתשלום ללא רישיון מנוגדת לחוק בישראל. לכן אובר הגדירה את השירותים כ"לא למטרות רווח", אלא למטרת החזר הוצאות אחזקת רכב – כך שעקרונית הנהגים לא אמורים להרוויח כסף".

חוק שלא ניתן לאכוף לא מתקיים, אפילו אם מכבסים את ההפרה במילים יפות – "החזר הוצאות".

על המדינה להכיר במציאות, להוציא את 30 אלף נהגי המוניות לפנסיה (כנראה שצריך יהיה לתת להם פיצוי על המספר הירוק), ולבטל את חוק ההסעות. שהמדינה והממשלה לא יתעסקו בענייני נסיעות והסעות. כל אחד יוכל להסיע או לנסוע איך שהוא רוצה. הנוסעים והמסיעים יסתדרו ביניהם כמיטב יכולתם, והממשלה תהיה פטורה מדאגה זו. לממשלה יהיה עיסוק אחד פחות (גם מערכת המשפט וכבוד השופט אורנשטיין יהיו פטורים מעיסוק זה).

"השתגעת יעקב??? שהממשלה תניח אנשים לנפשם ולא תדאג להם להסעות??? איך ייתכן? איך אנשים בכלל ייסעו ויגיעו למחוז חפצם בשלום?". אנשים יגיעו, הם תמיד מגיעים. הממשלה רק מפריעה.

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר 

עודכן לאחרונה ב שני, 02 יולי 2018 04:14

פריטים קשורים