הדפס עמוד זה
שישי, 13 אפריל 2018 06:38

פסיקת הטיפים המטופשת

בית הדין לעבודה פסק למי הלקוח משלם את הטיפ ומדוע נותנים טיפ. למה המדינה צריכה בכלל להתערב? 

2443

בתי המשפט בארץ חושבים שהם אלוהים, שיש להם זכות וחובה להתערב בכל דבר, שהם ורק הם צריכים לנהל את המדינה, ושלאנשים אין שיקול דעת או זכויות ואין לאפשר להם לפעול כראות עיניהם.

דוגמה למגמה השתלטנית של בתי המשפט מצאנו בפסיקה האחרונה של בית הדין לענייני עבודה בנושא התשרים (הטיפים) של המלצרים.

תשר (טיפ) אשר משולם על ידי כולנו במסעדות ובבתי הקפה, יחשבו מעתה כהכנסת העסק, וישולמו כשכר עבודה לעובדי השירות שמועסקים במקום בלבד. המעסיק יחויב לשלם למלצרים זכויות סוציאליות, וכן תשלומים למס הכנסה וביטוח לאומי. כך פסקו היום (ב') שופטי בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. ההסדר החדש יכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2019, וצפוי להשפיע משמעותית על 200 אלף עובדי ענף המסעדנות, כמו גם על המעסיקים.

עד עכשיו חיו 200 אלף עובדי ענף המסעדות די טוב בלי העצות והצווים של בית הדין לעבודה (או המחוקק או זרוע אחרת של המדינה הדורסת). למה נדרש להתערב? איפה הבעיה הדחופה שדרשה פתרון? כל עסק (מסעדה) ועובדיו נהגו לפי מיטב הבנתם, ולפי הסכמות בין בעלי העסק לעובדים (המלצרים). מדוע צריכה המדינה להתערב להם בחיים ולכפות עליהם התנהגות שאינה רצויה להם?

בפסק הדין נכתב כי המציאות כיום היא שהטיפים ניתנים על ידי הלקוח עבור כל שרשרת השירות, ולא למלצר אחד: .... התשר ניתן על ידי הלקוח עבור כל שרשרת השירות, החל מטיב האוכל ואופן הגשתו, וכלה באווירת המסעדה ואופייה.

עכשיו לא מסתפקים השופטים המכובדים בלהכתיב למלצרים, הם יודעים גם, הכי טוב מכולם, מה הלקוחות רוצים! אולי הלקוח רוצה לתת טיפ למלצר האדיב? מדוע צריך בית המשפט לקחת על עצמו להחליט מה הלקוח רוצה ומדוע הוא נותן טיפ? מי שם אותו? מה, הוא אלוהים? אלוהים בוחן לב וכליות ויודע מה הלקוח רוצה, בית המשפט נהג בשחצנות וב"היבריס" (יוהרה, גאוותנות).

בית המשפט גם נטל לעצמו סמכויות של מחוקק וקבל על כך שאין תחיקה ברורה בנושא. אבל, הצעת "חוק המלצרים" הועלתה בכנסת אך לא התקבלה. אולי מצא המחוקק שאין צורך בחוק כזה? (ואולי לא...) מדוע צריך בית המשפט להתערב ולהחליט שהחוק שלא קיים בכול זאת קיים, ולפסוק ברוח החוק שהכנסת לא רצתה לחוקק?

הסוגיה מסובכת כי היא קשורה לרגולציות אחרות – האם המלצרים מקבלים שכר מינימום? (רגולציה מיותרת של שכר מינימום), האם הטיפ ייחשב לצורך שכר מינימום? האם ישלמו מס הכנסה וביטוח לאומי על הטיפים? ומה יקבלו הברמנים והטבחים? הפסיקה הזו היא חלק מהמגמה הכללית לפיה המדינה נכנסת לאדם עמוק, עמוק לנשמה, ומכתיבה לו כל דבר עד הפרט הקטן ביותר, ולא נותנת לאנשים להתנהל בחופשיות ולעשות כמיטב הבנתם.

70 שנה חיה מדינת ישראל עם ענף מסעדות "פרוץ" ו"מבולגן" ואף אחד לא נשאר רעב, וכולם התפרנסו בכבוד, אבל המדינה לא יכולה להניח לאנשים להמשיך ולהתנהל באופן טבעי כמו עד כה, וחושבת שסדר צריך להיות, וסדר טבעי אינו סדר ולכן צריך לכפות סדר מטעם המדינה. הכול צריך להיות מנוהל מלמעלה, כולל אחרון הקיוסקים והמזנונים, כי שיא החוכמה והתבונה טמונים במדינה וגרורותיה (בתי המשפט). זו הנטייה הטבעית של ממשלות-מדינות: להתערב בכול דבר, על חשבון חופש הפרט וזכויותיו. היה נחמד לו בתי המשפט היו מקיימים את התפקיד כפי שכתוב בספרי האזרחות: להגן על זכויות האדם. אבל, לא, בתי המשפט הם זרוע של המדינה, ונוהגים לפי האידאולוגיה המקובלת שהמדינה היא קדושה, ובתי המשפט הם תמיד לצד המדינה, ולצד הרגולציה ואם המדינה שכחה להתערב בסוגיה כלשהי ישלים בית המשפט את החסר, כי סדר צריך להיות!

הנה הצעה שלי לחוק המלצרים: "המסעדות יעבירו למס הכנסה ולביטוח לאומי את הסכומים המתחייבים עבור כל עובדיהן (כולל המלצרים) כמו כל עסק אחר. המינימום שיועבר יחושב לפי שיעור שכר המינימום."
כל הסדרי הטיפים והשכר ייעשו ישירות בין בעלי המסעדות ועובדיהם, ללא התערבות המדינה, זה מובן מאליו ואינו דורש אזכור בחוק. במשפט זה תם "חוק המלצרים" ונשמרת הזכות של המלצרים והמסעדנים להגיע לכל הסדר הנראה לשני הצדדים, ללא תכתיבים מהמדינה.

יעקב

 הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שני, 02 יולי 2018 04:01

פריטים קשורים