בקרוב יערך בשווייץ משאל עם שעשוי לשנות באופן יסודי את מערכת הבנקאות. השפעת השינוי, אם יתקבל וייושם (סיכוי נמוך להערכתנו), תתרחב עם הזמן לכל העולם.
אזרחי שווייץ יצביעו בעד או נגד רעידת אדמה בנקאית. רפורמה שתמנע מבנקים מסחריים לייצר אמצעי תשלום (כסף) באמצעות מתן אשראי. משאל העם אינו נגד הלוואות בנקאיות, אלא נגד השיטה הבנקאית הרווחת לפיה בנק שמעניק הלוואה אינו צריך לגייס, קודם למתן ההלוואה, פיקדונות מלקוחות או לגייס כסף בדרך אחרת (הנפקת אג"ח או מניות).
כיום, כאשר אתם מבקשים הלוואה בבנק מסחרי, נניח לרכישת רכב חדש, הבנק בודק בעיקר אם אתם עומדים בדרישה לביטחונות וליכולת פירעון. אם עברתם משוכה זו, הבנק ישמח להלוות לכם.
מאחר ועמדתם בדרישות, הבנק יעניק לכם את ההלוואה המבוקשת. עוד באותו יום הבנק יזכה בסכום ההלוואה את חשבון העו"ש שלכם – יירשם שיש לכם כסף חדש בחשבון – כסף שלא היה לפני כן. הכסף הזה לא יילקח משום תכנית חיסכון של לקוח אחר בבנק וגם לא מהכספת של הבנק, אבל אצלכם בחשבון ייווצר אמצעי תשלום ותוכלו לרשום צ'ק מהחשבון לטובת יבואן הרכב.
למאזן הבנק נוסף עכשיו "נכס". ההלוואה שקיבלתם היא "נכס של הבנק" – אתם חייבים לבנק את סכום ההלוואה; הכסף שלוויתם, הוא נכס שבבעלות הבנק, נמצא אצלכם זמנית. מנגד נרשמת במאזן הבנק "התחייבות" שמבטאת את הכסף שהבנק יצר זה עתה בחשבונכם. זו "התחייבות" כי הבנק מתחייב לכבד את דרישתכם למשוך את הכסף במזומן, אם תרצו, או להעבירו ליבואן הרכב מתי שתדרשו. הנכס וההתחייבות הן שתי פעולות חשבונאיות מאזנות בספרי הנהלת החשבונות של הבנק.
כך יצר הבנק "כסף" חדש לבקשתכם.
נניח שיבואן הרכב מחזיק בחשבון באותו בנק "שלכם". כאשר הצ'ק שנתתם ליבואן תמורת קניית הרכב ייפרע – הבנק בסך הכול "יזיז" את היתרה מהחשבון שלכם אל חשבון העו"ש של היבואן. קניתם מכונית, היבואן קיבל כסף, אבל אין אף לקוח אחר בבנק ממנו נלקח הכסף שאתם קיבלתם זה עתה; גם ברזרבות של הבנק לא חסר שקל. אם שני החשבונות באותו בנק, הבנק לא נזקק לפיקדון של לקוח אחר כדי לתת לכם הלוואה – קסם.
מתי הבנק יצטרך להכניס את היד ל"כיס" ולהעביר כסף "אמיתי"? רק בשני מקרים: בכל מקרה בו תרצו למשוך מהבנק את הכסף במזומן, או בחלק מהמקרים, אם ליבואן הרכב יש חשבון בבנק אחר – אליו צריך להעביר את הכסף – הבנק האחר תמיד ידרוש מהבנק שלכם להעביר אליו כסף "אמיתי".
הבנק צריך לשמור רזרבות (לפי הכללים שקובע בנק ישראל, וגם אילו לא הייתה רגולציה...) כדי שיהיה לו די כסף, בחשבון שהוא מחזיק בבנק ישראל, לשני מקרים אלה. הבנק צריך די פיקדונות אך ורק לשני מקרים אלה. הבנק לא צריך פיקדונות כדי לתת הלוואות.
כיום, אם הבנק לא נזקק לפיקדונות כדי לתת הלוואות, הבנקים יכולים לכאורה, באמצעות מתן הלוואות, לייצר עוד ועוד כסף – אפילו פי עשרה מכמות הכסף שהבנק המרכזי "הדפיס".
משאל העם בשווייץ דורש להפסיק שיטה זו. הלוואה תוכל להינתן אך ורק ממקורות אלה: מתוך פיקדונות של לקוחות אחרים, מכסף שהבנק גייס באג"ח, מיתרות רווח שהבנק צבר, או מהון שהושקע על ידי בעלי המניות בבנק.
כאשר תקבלו הלוואה, לאחר הרפורמה השווייצרית, ירד סכום ההלוואה במלואו מהרזרבות של הבנק. הסכום שיהיה מעתה בחשבון העו"ש שלכם יהיה כסף שלכם ממש ולא רשום כ"התחייבות" של הבנק. הבנק ישמור "בכספת" שלו (או בחשבונו בבנק ישראל) רזרבה מלאה כנגד הסכום שאתם רואים בשורה התחתונה בחשבונכם, תחת הכותרת: "יתרה". מכאן שמו של משאל העם: "היוזמה לכסף מלא" (Vollgeld Initiative).
אם תישמר רזרבה מלאה כנגד היתרה שבחשבון העו"ש שלכם, אין חשש וסיבה ל"ריצה" אל הבנק כאשר מתעוררות שמועות שהבנק בקשיים. אין חשש שיתרות הכסף בחשבון העו"ש ייעלמו – הן לא "התחייבות" של הבנק, הן יגובו במלואן בכסף שהבנק יחזיק בחשבונו בבנק ישראל.
מדובר ברגולציה ממשלתית חדשה שתחליף את הקיימת. לרגולציה חדשה יש השלכות חדשות ולרוב לא חיוביות. אנחנו לא מביעים דעה בעניין זה במסגרת כתבה זו, אנחנו בדרך כלל "אלרגיים" לרגולציה – אבל זה נושא לדיון מעמיק יותר.
עליונות משאל העם
נניח לנושא המשאל, ונתמקד בעצם קיומו של מנגנון משאל העם כנדבך המרכזי במשטר בשוויץ (הסבר על הדמוקרטיה הישירה בשווייץ).
פוליטיקאים לא אוהבים משאלי עם. משאל-עם מנטרל את כוחם של "המייצגים", חברי הכנסת. ההחלטה מתקבלת על ידי כל העם מעל לראשם של חברי הכנסת. העברת נושא למשאל-עם נוטלת מכוחו של הפוליטיקאי לסחור בקולו בכנסת עבור תמורה פוליטית. האפשרות לקומבינות פוליטיות נמוגה, או לפחות נחלשת מאד.
משאל-עם הוא כלי עוקף פוליטיקאים רב-עוצמה. לפני ביצועו נערך דיון ציבורי נרחב על הנושא, דיון ענייני הרבה יותר מאשר בפרלמנט פוליטי. הציבור מתמקד בוויכוח על הנושא כמעט ללא "חשבונות אחרים" שמאפיינים פוליטיקאים.
מצדדים ומתנגדים מנהלים מערכה לשכנוע הציבור באמצעות העיתונות, הטלוויזיה והאינטרנט ודשים בנושא לעומקו. ההחלטה הדמוקרטית מופקעת מידי קומץ הפוליטיקאים והעסקנים ש"סוגרים עניין" במסדרונות הפרלמנט. ההחלטה תיפול בהתאם לשיקוליהם והעדפותיהם של מיליוני אזרחים, חבר מושבעים ענק. בלתי אפשרי לארגן "קומבינות" במשאל-עם, מסחר אינטרסים אפל של קח ותן, שמור לי ואשמור לך, ויד לוחצת יד...
מנגנון משאלי-העם מהווה גם בלם בפני קבלת החלטות קיצוניות של נשיא או חברי כנסת ומרחף כאיום פוליטי תמידי (לא רק אחת ל-4 שנים) מעל לראשי הפוליטיקאים, שחייבים להתחשב באמת ברצון העם.
יש חסרונות? וודאי – אבל ההשוואה צריכה להיות לעומת שיטת קבלת ההחלטות במערכת הפוליטית הקיימת ולא מול מערכת אידאלית דמיונית שאינה קיימת. אין שום יסוד להנחה שקבינט פוליטיקאים מקבל החלטות טובות, או שקולות יותר, מאשר משאל עם.
לרעיון המהפך הבנקאי שיעלה למשאל בשווייץ מתנגדים כל הבנקאים, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי, הפרלמנט והממשלה הפדראלית. למרות זאת, חתימות של 110,000 אזרחים מחייבות עריכת משאל עם. בתנאים אלה, נושא זה (ודומים לו) לא היה מגיע לעולם לדיון בפרלמנט בשום מערכת פוליטית, באף מדינה.
לשווייץ מערכת דמוקרטית מדהימה שהוכיחה עצמה כבר 170 שנים, לאחר למעלה מ-630 משאלי עם. החוקה השוויצרית היא שאחראית בלעדית למיצובה של שווייץ כאחת מהמדינות החופשיות והעשירות בעולם.
מוטי היינריך
טרמינולוגיה
ההבדל בין "כסף" money ל"מטבע" currencyלכסף יש שתי תכונות שאין למטבע: יש לו "ערך בפני עצמו" והוא שומר על כח הקנייה שלו לאורך זמן.מטבע הוא למעשה "נגזרת" של כסף. התחייבות לתת כסף מתישהו בעתיד.זהב זה "כסף". דולר בתקופת סטנדרט הזהב זה "מטבע" (היית יכול ללכת לבנק ולקבל זהב תמורת שטר הדולר)תאורתית, כל אחד יכול ליצר מטבע. קח חתיכת דף, וכתוב עליה: "אני אתן 3 מטבעות זהב למי שמחזיק בחתיכת דף זו". במקרה הזה יצרתי מטבע מגובה זהב.במילים אחרות "מטבע" בדרך מגובה ע"י "כסף" (חתיכות נייר ירוקות בעבר גובו ע"י זהב)אין עם זה בעיה מיוחדת. מידי פעם בנקאים רימו, ויצרו יותר חתיכות נייר מאשר היה להם בכספת. אותם בנקאים בד"כ גמרו מתנדנדים מהעץ הכי גבוה בסביבה - כיאה לכל גנב.עכשיו נכנס לתמונה וריאציה מרושעת במיוחד של "מטבע" - "מטבע ציווי"."מטבע ציווי" הוא "מטבע", כלומר, אין לו ערך פנימי והוא אינו שומר על כח הקנייה שלו. המיוחד ב"מטבע ציווי" הוא שהוא אינו מגובה ע"י "כסף". "מטבע ציוי" מגובה ע"י אלימות ממשלתית. אתה חייב להחזיק שקלים. אם לא תחזיק שקלים לא תוכל לשלם מיסים ואז ידפקו על דלתך בריונים חמושים ויפעילו נגדך אלימות קשה.אלימות היא מצרך הרבה יותר נפוץ מחתיכות זהב. ניפוק אלימות דורש הרבה פחות מיומנות מתעשיותיות ממציאת זהב, ואלימות היא משאב כמעט בלתי נדלה. לכן ממשלות אוהבות "מטבעות ציווי".פה נכנסים הבנקים.הבנקים אינם מיצרים "כסף". הם גם לא מייצרים "מטבע ציווי". הבנקים מיצרים אשראי בנקאי שזה למעשה נגזרת של "מטבע הציווי" (זה למעשה מטבע מגובה במטבע ציווי)הבנק למעשה מיצר התחייבות לתת שקלים (שטרות), שבתורם מקבלים את ערכם מאלימות ממשלתית.הרעיון השווצרי נקרא "בנקאות ברזרבה מלאה", והוא דורש שני דברים שמתקיימים רק באגדות: בני אדם שלא ניתן להשחית, ושהמפקח יהיה יותר פיקח מהמפוקח (דבר שאינו אפשרי, כי מי שהולך לפקח אינו מסוגל לעבוד בתפקיד הרווחי יותר תחת הפיקוח)עם כל הכבוד לשוצרים (ויש כבוד), הניסיון לפתור בעייה שנוצרה ע"י הממשלה עם עוד ממשלה הוא די דבילי ותמיד נכשל.הממשלה לא רק מפעילה אלימות כדי לגבות את "מטבע הציוי" אלא גם מפעילה אלימות קשה כנגד כל מי שמנסה לפתוח בנק מתחרה.הפתרון הוא די פשוט ומורכב משני שלבים פשוטים1. הפסקת האלימות הממשלתית כנגד מי שמנסה להתחרות בבנקים2. הפסקת גיבוי "מטבע הציוי" באלימות - כלומר, ביטול פעולת השוד המכונה "מיסוי"אין שום סיבה שכל אחד יוכל לפתוח איזה עסק שהוא רוצה (דוכן פלאפל או בנק) או ישתמש\יצור מטבע לפי טעמו האישימשאל העם יהיה NO
יש מערכת שמתפקדת באופן סביר. אין שום משבר בשווייץ. להיידי בת ההרים אין שום בעיה לוחצת עם הבנק והיא לא תעזוב את שווייץ. למה שיצביעו לטובת שינוי?לשווייץ מערכת דמוקרטית מדהימה
...לשווייץ מערכת דמוקרטית מדהימה שהוכיחה עצמה כבר 170 שנים...דמוקרטית? אין ספק. במיוחד בכל מה שנוגע לזכויות ההצבעה לנשים.הצבעה לא רלוונטית. מחר ביטקוין
כמובן שאסור לממשלה להגדיר לבנקים את יחס הרזרבה, לא 10% ולא 100%, שכל בנק יקבע לעצמו ויתמודד לבד עם התוצאות. אין קשר בין ממשלה לבנקאות, שלא תקבע להם ושלא תציל אותם.במילא בקרוב כולנו נשתמש במטבעות קריפטוגרפים ואז הממשלה לא תוכל להציל בנק גם אם תרצה.מסכים עם שחרורון
הבנקים לא באמת מייצרים כסף. המדינה מייצרת את ה"כסף" (מטבע). הבנק משתמש באותה פלטפורמה שהמדינה המציאה. אם באמת מפריע לאנשים שכמות המטבע/אשראי בשוק לא מייצגת כסף אמיתי, הם צריכים להגביל את כוחה של המדינה לייצר מטבע. מלחמה בבנקים היא בעצם מלחמה בגורם הקריטי המאזן את המניפולטיביות האלימה של המדינה בכספי אזרחיה.זכות הבחירה (לעדי #3)
זכות הבחירה לנשים בשוויץ קיימת מ-1971. נשמע די מזעזע. וממתי קיימת זכות הבחירה לנשים בצרפת ? מ- 1944. קצת מוזר למדינה שב-1789 חרתה על דגלה "שיוויון", לא ? ובארה"ב ? מ-1920, כאשר לגברים הזכות נולדה עם יסוד ארה"ב. ומה לגבי זכות הבחירה לצעירים ?בישראל, כברוב מדינות העולם, גיל הבחירה הוא מ-18.עד 1971 - גיל הבחירה בארה"ב היה 21 ! בצרפת גיל הבחירה הורד מ-21 ל-18 ב-1974. בבריטניה ובקנדה - ב-1970. ביפן הוא עדיין 20.במשקפיים של ימינו זה נראה מוזר עד בלתי נתפס. הזוהי דמוקרטיה ? הרי "ברור" שגיל הבחירה ה"דמוקרטי" הוא 18. לא ? ובכן ... באוסטריה גיל הבחירה הוא 16 !אם בעתיד תלכנה בעקבותיה מדינות העולם, מה יאמרו קוראי 'קו ישר' של אז, ביחס לזכויות ההצבעה של צעירים בשנת 2018 ?אולי בפרספקטיבה זו נתוני שוויץ טיפה פחות מזעזעים.מנגנון משאלי העם בשוויץ, משמש כלי עבודה שגרתי בניהול המדינה. דבר כזה לא קיים באף מדינה אחרת בגלובוס. בשיטה הדמוקרטית המקובלת, הבוחר נותן לנבחר (נשיא, חבר פרלמנט, מפלגה, וכו') צ'ק בלנקו, מראש, ל-4 שנים, עבור כל הנושאים הנוגעים לניהול המדינה. נניח שהיו מציעים לנו לתת לסופרמרקט צ'ק בלנקו למלא לנו את סל הקניות השבועי - כאשר לנו אסור לבחור מוצרים וכמויות, לשנות, להחליף סופרמרקט. וזאת מראש, ולמשך 4 שנים קדימה. זה נראה רעיון מעוות. האין זו שיטת הבחירות הדמוקרטית המקובלת ?מנגנון 'משאלי סופרמרקט' מאפשר לקונה לבחור את סל הקניות שלו, הרכבו וכמויותיו, פר כל קניה וקניה. בדיוק על פי העדפותיו. מנגנון משאל עם מאפשר לאזרח להצביע בכל נושא פוליטי פר כל שאלה ושאלה. בדיוק על פי העדפותיו. האין זה עדיף על צ'ק בלנקו ?מענה לדוד
"הבנקים לא מייצרים כסף".הבנק אכן לא יכול לייצר כסף עבור עצמו. הבנק כן מייצר אמצעי תשלום לפי דרישת לקוחותיו נוטלי ההלוואות.הרזרבות של כלל הבנקים שמוחזקות בבנק ישראל לא גדלות כתוצאה מיצירת אמצעי התשלום על ידי הבנקים (באמצעות מתן הלוואות). יתרות הזכות שנרשמות בחשבונות העו"ש לא מגדילות את רזרבות המערכת הבנקאית הכוללת. אבל יתרות הן אמצעי תשלום לכל דבר, כפי שציינתי בכתבה, במקרה שנותן הצ'ק ומקבל הצ'ק מחזיקים בחשבונות באותו בנק.אבל המדינה התחילה עם זה
האם יש פיקוח אמיתי על אופן "יצירת הכסף" על ידי הממשלה?למה לגופים פרטיים אסור לעשות את מה שהממשלה עושה, ויותר מכך- את מה שלא ניתן היה לעשות אילולא הממשלה כפתה את המטבע שלה?והמניפולציות במטבע ש"הבנק המרכזי", זה שקובע את החוקים, עושה הם כן בסדר?ממשלת ישראל לא מדפיסה כסף
במדינות אחרות (בעיקר אמריקה, אירופה ויפן) הממשלות "מייצרות" כסף באמצעות הבנק המרכזי: תקציב הממשלות גרעוני. את הגירעון מממנים באמצעות מכירת אגרות חוב. את אגרות החוב קונה "הציבור". ועכשיו העיקר – הבנק המרכזי קונה אג"ח מדינה מ"הציבור" בשוק הפתוח ומגדיל את כמות הכסף של "הציבור". למעשה, במעגל השוטים הזה הבנק המרכזי מדפיס כסף עבור הממשלה תמורת נייר שנקרא אג"ח מדינה.המצב בישראל הרבה יותר טוב. הממשלה ובנק ישראל לא נכנסו לפרקטיקה פסולה זו. בנק ישראל מגדיל את כמות הכסף האמיתי באופן קבוע בשנים האחרונות באמצעות מנגנון אחר: הבנק מדפיס שקלים וקונה באמצעותם דולרים. השקלים מגיעים אל מוכרי הדולרים (יצואנים, אקזיטים, מקבלי רנטות מחו"ל וכו'). השקלים מופקדים בחשבון הבנק של מוכרי הדולרים ומתווספים ליתרות שהבנקים המסחריים מחזיקים בחשבונם בבנק ישראל.בנק ישראל עצמאי במידה רבה, אבל יש להניח שקיימות "התייעצויות" סדירות מול כלכלני האוצר.חוזר: משאל עם מסקרן בשווייץ – קריאת תגר על מערכת הבנקאות העולמית
ממשלת ישראל כן מדפיסה שקלים, דרך בנק עראל כפי שכתבת. אין שום הבדל מהותי בין בנק ישראל למשרד האוצר, שניהם זה ממשלהבעשר השנים האחרונות הm1 , הספקת הכסף הפיזי (פחוצ או יותר) הוכפלה פי 8. כלומר , השקל איבד כ88 אחוז מערכו בעשור האחרון (וכנראה שאנחנו לא מרגישים את האפקט המלא עדיין) https://tradingeconomics.com/israel/money-supply-m1זה לא משנה איך מסובבים את זה ומי מקבל את השקלים ראשון. הדפסת כסף היא זיוף, מיסוי שקוף וגנבת כח קנייהלא היה עם זה שום בעיה אם לא היה שימוש באלימות קשה כנגד מי שבוחר ליצר אלטרנטיבה לשקל או לא להחזיק שקליםבנק ישראל וממשלת ישראל גופים שלטוניים
כמות הכסף בישראל אכן גדלה בעשור האחרון, בעיקר עקב הדפסת שקלים לצורך רכישת דולרים.מס כבד שולם על ידי הציבור בישראל. המס מתבטא באי-הוזלת מוצרים כתוצאה מהעלאה מלאכותית של שער המט"ח על ידי בנק ישראל, בלימת התחזקות השקל. המס הכבד לא שולם לממשלה, אלא לבנק ישראל שמחזיק כ-110,000 מיליארד דולר. לפחות שני שלישים מיתרות אלה מבטאים את המס ששילמנו (היתר הוא חוב אג"ח שבנק ישראל מכר).כתבנו על כך מספר פעמים. המתעניינים יקלידו "בנק ישראל" בתיבת החיפוש שבעמוד השער.גופים שלטוניים ולכן אירגוני פשיעה
ההבדל בין ממשלה ישראל ובנק ישראל הוא סמנטי בלבד. אין בנהם שום הבדל מהותי. שניהם מתקיימים על בסיס אלימות וכפייה ולא על בסיס אספקת שירותים באופן ולנטרי (למעשה בנק ישראל מתקיים בזכות אלימות הממשלה). לכן, שניהם הם אירגוני פשיעה.עם זאת זה לא משנה למי המס ששולם הלך. מה שמשנה שכח הקנייה הוצא מהכיס בכפייה, תחת איומי רובה.בנק ישראל הדפיס שקלים כדי לקנות את הדולרים שהאמריקאים הדפיסו. האמריקאים מייצאים אינפלציה, ומשום מה, בנק ישראל מרגיש צורך לרכוש את האינפלציה. את האינפלציה מרגישים במחירי הדירות, המזון ואי-ירידת המחירים ונרגיש בעתיד שה"חרא יפגע במאוורר"רק כדי לתת לזה קצת יותר צבע. תחשוב על הילדים שלא יוולדו כי לזוג צעיר אין כסף אחרי המשכנתא וילד אחד (אותו ילד שכן נולד אבל נשלח לפעוטון בגיל 3 חודשים כי אי זה בלתי אפשרי כלכלית שאמא תשאר בבית).חוב הורג ילדים פוטנציאלים.בנק ישראל וממשלת ישראל הם אירגוני פשע. זה לא הגזמה או היפרבלי. ה"נחמה" היחידה היא שיש עוד הרבה אירגוני פשע דומים בגאוגרפיות אחרות וממשלת ישראל היא לא אירגון הפשע הגרוע ביותראשראי שווה לכסף
כדאי לשים לב לעוד נקודה. תומכי משאל העם מלינים על היכולת של הבנקים "לייצר כסף" באמצעות מתן אשראי.מבחינתי, אני אסמוך על שיקול דעת הבנקים, המייצגים במובן זה את השוק החופשי, בנוגע לשאלה האם אדם פלוני "שווה" כסף אמיתי (הקריטריונים הקלאסיים של הבנקים להענקת אשראי), בעשרות מונים על פני שיקול הדעת של הממשלה.התומכים מציעים שרק הבנק הלאומי השווייצרי יוכל להעניק אשראי שלא על בסיס רזרבות, כאשר ברור לכולם שהיכולת של הבנק הלאומי לקבוע כמה "כסף אמיתי" נמצא בשוק אינה מתקרבת ליכולתו של השוק החופשי.חוזר: משאל עם מסקרן בשווייץ – קריאת תגר על מערכת הבנקאות העולמית
דוד אמר/ה : הבנקים אינם פועלים בשוק חופשי. בפועל, בנק מסחרי הוא למעשה שלוחה של הממשלה.הם לא פועלים בשוק חופשי כיון שלא קיימת תחרות חופשית בענף הבנקאות. בנק הוא עסק רווחי. מתי פעם אחרונה נפתח בנק חדש? מתי לאחרונה נסגר בנק כתוצאה מכשלון?אתה לא יכול לפתוח בנק בלי לפול קורבן לאלימות הממשלה שמגנה על הקרטל, ובנק לא יכול להכשל כל עוד הממשלה יכולה לחלץ אותו (בעזרת כספי האזרחים). אלו מאפיינים ששמורים אל ורק לסוכניות ממשלהחוזר: משאל עם מסקרן בשווייץ – קריאת תגר על מערכת הבנקאות העולמית
שחרורון אמר/ה : מסכים שזה לא שוק חופשי אמיתי ועדיין, האינטרס של הבנקים המסחריים הוא להרוויח כסף. זה הקריטריון היחיד שעל פיו הם פועלים כשהם מעניקים אשראי. לכן מתן אשראי של בנק מסחרי הוא כלי ניבוי חזק הרבה יותר כשרוצים להעריך כסף אמיתי, מאשר הדפסת הכסף של הבנק המרכזי- שם אפשר למצוא שיקולים פוליטיים וציניים הרבה יותר, כי עבור הממשלה "הכסף האמיתי" הוא בדרך כלל ציבור המצביעים.(אם מעורבות המדינה בבנקים המסחריים באחוזים היא Xהבנקים אינם בנקים
הבנקים היום אינם בנקים אלא פקידים של הבנק המרכזי.מתן הלוואות על ידי הבנקים נעשה ככה: מי שמבקש הלאווה בודקים (אנו מקווים...) את האיתנות הכלכלית (כלומר כושר החזר) ואת הבטחונות. אח"כ הבנק הולך לבנק המרכזי ומקבל את הכסף עבור ההלוואה, ומעביר את הכסף ללווה, כשהבנק מרוויח את הפרש בריבית בין זאת שהוא משלם לבנק המרכזי לזאת שהוא גובה מהלווה.כול הסיפור כאילו הבנק חייב לגייס פקדונות כדי שיהיה לו כסף להלוות אינו רלוונטי לפחות כ 30 שנה. הוא מקבל כסף מהבנק המרכזי, כמה שהוא רוצה... כסף מודפס כמובן, על ידי הבנק המרכזי...הבנק הוא פקיד של הבנק המרכזי...אין יותר בנקים במובן שהיו במאה ה 19 או עד מחצית המאה ה 20.השם "בנק" מטעה.הבנקים של היום שונים באופן מהותי מהבנקים שהיו פעם... ולכן גם הוויכוח על כללי בנקאות כאלה או אחרים אינו רלוונטי.יוזמי משאל העם נגד הבנקים אין להם מושג ירוק מה הם עושים. הם חיים בעולם שלא קיים כבר.לא הסברת
למה הם רוצים את הרפורמה הזאת? האם יש להם פחד מנפילת הבורסה שלהם ? בטח יש איזו סיבה מוצדקת.