הדפס עמוד זה
רביעי, 06 יוני 2018 04:10

משאל עם מסקרן בשווייץ – קריאת תגר על מערכת הבנקאות העולמית

משאל עם בשווייץ: בעד או נגד רעידת אדמה בנקאית. רפורמה שתמנע מבנקים לייצר כסף באמצעות מתן אשראי.

2452

בקרוב יערך בשווייץ משאל עם שעשוי לשנות באופן יסודי את מערכת הבנקאות. השפעת השינוי, אם יתקבל וייושם (סיכוי נמוך להערכתנו), תתרחב עם הזמן לכל העולם.

אזרחי שווייץ יצביעו בעד או נגד רעידת אדמה בנקאית. רפורמה שתמנע מבנקים מסחריים לייצר אמצעי תשלום (כסף) באמצעות מתן אשראי. משאל העם אינו נגד הלוואות בנקאיות, אלא נגד השיטה הבנקאית הרווחת לפיה בנק שמעניק הלוואה אינו צריך לגייס, קודם למתן ההלוואה, פיקדונות מלקוחות או לגייס כסף בדרך אחרת (הנפקת אג"ח או מניות).

כיום, כאשר אתם מבקשים הלוואה בבנק מסחרי, נניח לרכישת רכב חדש, הבנק בודק בעיקר אם אתם עומדים בדרישה לביטחונות וליכולת פירעון. אם עברתם משוכה זו, הבנק ישמח להלוות לכם.

מאחר ועמדתם בדרישות, הבנק יעניק לכם את ההלוואה המבוקשת. עוד באותו יום הבנק יזכה בסכום ההלוואה את חשבון העו"ש שלכם – יירשם שיש לכם כסף חדש בחשבון – כסף שלא היה לפני כן. הכסף הזה לא יילקח משום תכנית חיסכון של לקוח אחר בבנק וגם לא מהכספת של הבנק, אבל אצלכם בחשבון ייווצר אמצעי תשלום ותוכלו לרשום צ'ק מהחשבון לטובת יבואן הרכב.

למאזן הבנק נוסף עכשיו "נכס". ההלוואה שקיבלתם היא "נכס של הבנק" – אתם חייבים לבנק את סכום ההלוואה; הכסף שלוויתם, הוא נכס שבבעלות הבנק, נמצא אצלכם זמנית. מנגד נרשמת במאזן הבנק "התחייבות" שמבטאת את הכסף שהבנק יצר זה עתה בחשבונכם. זו "התחייבות" כי הבנק מתחייב לכבד את דרישתכם למשוך את הכסף במזומן, אם תרצו, או להעבירו ליבואן הרכב מתי שתדרשו. הנכס וההתחייבות הן שתי פעולות חשבונאיות מאזנות בספרי הנהלת החשבונות של הבנק.

כך יצר הבנק "כסף" חדש לבקשתכם.

נניח שיבואן הרכב מחזיק בחשבון באותו בנק "שלכם". כאשר הצ'ק שנתתם ליבואן תמורת קניית הרכב ייפרע – הבנק בסך הכול "יזיז" את היתרה מהחשבון שלכם אל חשבון העו"ש של היבואן. קניתם מכונית, היבואן קיבל כסף, אבל אין אף לקוח אחר בבנק ממנו נלקח הכסף שאתם קיבלתם זה עתה; גם ברזרבות של הבנק לא חסר שקל. אם שני החשבונות באותו בנק, הבנק לא נזקק לפיקדון של לקוח אחר כדי לתת לכם הלוואה – קסם.

מתי הבנק יצטרך להכניס את היד ל"כיס" ולהעביר כסף "אמיתי"? רק בשני מקרים: בכל מקרה בו תרצו למשוך מהבנק את הכסף במזומן, או בחלק מהמקרים, אם ליבואן הרכב יש חשבון בבנק אחר – אליו צריך להעביר את הכסף – הבנק האחר תמיד ידרוש מהבנק שלכם להעביר אליו כסף "אמיתי".

הבנק צריך לשמור רזרבות (לפי הכללים שקובע בנק ישראל, וגם אילו לא הייתה רגולציה...) כדי שיהיה לו די כסף, בחשבון שהוא מחזיק בבנק ישראל, לשני מקרים אלה. הבנק צריך די פיקדונות אך ורק לשני מקרים אלה. הבנק לא צריך פיקדונות כדי לתת הלוואות.

כיום, אם הבנק לא נזקק לפיקדונות כדי לתת הלוואות, הבנקים יכולים לכאורה, באמצעות מתן הלוואות, לייצר עוד ועוד כסף – אפילו פי עשרה מכמות הכסף שהבנק המרכזי "הדפיס".

משאל העם בשווייץ דורש להפסיק שיטה זו. הלוואה תוכל להינתן אך ורק ממקורות אלה: מתוך פיקדונות של לקוחות אחרים, מכסף שהבנק גייס באג"ח, מיתרות רווח שהבנק צבר, או מהון שהושקע על ידי בעלי המניות בבנק.

כאשר תקבלו הלוואה, לאחר הרפורמה השווייצרית, ירד סכום ההלוואה במלואו מהרזרבות של הבנק. הסכום שיהיה מעתה בחשבון העו"ש שלכם יהיה כסף שלכם ממש ולא רשום כ"התחייבות" של הבנק. הבנק ישמור "בכספת" שלו (או בחשבונו בבנק ישראל) רזרבה מלאה כנגד הסכום שאתם רואים בשורה התחתונה בחשבונכם, תחת הכותרת: "יתרה". מכאן שמו של משאל העם: "היוזמה לכסף מלא" (Vollgeld Initiative).

אם תישמר רזרבה מלאה כנגד היתרה שבחשבון העו"ש שלכם, אין חשש וסיבה ל"ריצה" אל הבנק כאשר מתעוררות שמועות שהבנק בקשיים. אין חשש שיתרות הכסף בחשבון העו"ש ייעלמו – הן לא "התחייבות" של הבנק, הן יגובו במלואן בכסף שהבנק יחזיק בחשבונו בבנק ישראל.

מדובר ברגולציה ממשלתית חדשה שתחליף את הקיימת. לרגולציה חדשה יש השלכות חדשות ולרוב לא חיוביות. אנחנו לא מביעים דעה בעניין זה במסגרת כתבה זו, אנחנו בדרך כלל "אלרגיים" לרגולציה – אבל זה נושא לדיון מעמיק יותר.

עליונות משאל העם

נניח לנושא המשאל, ונתמקד בעצם קיומו של מנגנון משאל העם כנדבך המרכזי במשטר בשוויץ (הסבר על הדמוקרטיה הישירה בשווייץ).

פוליטיקאים לא אוהבים משאלי עם. משאל-עם מנטרל את כוחם של "המייצגים", חברי הכנסת. ההחלטה מתקבלת על ידי כל העם מעל לראשם של חברי הכנסת. העברת נושא למשאל-עם נוטלת מכוחו של הפוליטיקאי לסחור בקולו בכנסת עבור תמורה פוליטית. האפשרות לקומבינות פוליטיות נמוגה, או לפחות נחלשת מאד.

משאל-עם הוא כלי עוקף פוליטיקאים רב-עוצמה. לפני ביצועו נערך דיון ציבורי נרחב על הנושא, דיון ענייני הרבה יותר מאשר בפרלמנט פוליטי. הציבור מתמקד בוויכוח על הנושא כמעט ללא "חשבונות אחרים" שמאפיינים פוליטיקאים.

מצדדים ומתנגדים מנהלים מערכה לשכנוע הציבור באמצעות העיתונות, הטלוויזיה והאינטרנט ודשים בנושא לעומקו. ההחלטה הדמוקרטית מופקעת מידי קומץ הפוליטיקאים והעסקנים ש"סוגרים עניין" במסדרונות הפרלמנט. ההחלטה תיפול בהתאם לשיקוליהם והעדפותיהם של מיליוני אזרחים, חבר מושבעים ענק. בלתי אפשרי לארגן "קומבינות" במשאל-עם, מסחר אינטרסים אפל של קח ותן, שמור לי ואשמור לך, ויד לוחצת יד...

מנגנון משאלי-העם מהווה גם בלם בפני קבלת החלטות קיצוניות של נשיא או חברי כנסת ומרחף כאיום פוליטי תמידי (לא רק אחת ל-4 שנים) מעל לראשי הפוליטיקאים, שחייבים להתחשב באמת ברצון העם.

יש חסרונות? וודאי – אבל ההשוואה צריכה להיות לעומת שיטת קבלת ההחלטות במערכת הפוליטית הקיימת ולא מול מערכת אידאלית דמיונית שאינה קיימת. אין שום יסוד להנחה שקבינט פוליטיקאים מקבל החלטות טובות, או שקולות יותר, מאשר משאל עם.

לרעיון המהפך הבנקאי שיעלה למשאל בשווייץ מתנגדים כל הבנקאים, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי, הפרלמנט והממשלה הפדראלית. למרות זאת, חתימות של 110,000 אזרחים מחייבות עריכת משאל עם. בתנאים אלה, נושא זה (ודומים לו) לא היה מגיע לעולם לדיון בפרלמנט בשום מערכת פוליטית, באף מדינה.

לשווייץ מערכת דמוקרטית מדהימה שהוכיחה עצמה כבר 170 שנים, לאחר למעלה מ-630 משאלי עם. החוקה השוויצרית היא שאחראית בלעדית למיצובה של שווייץ כאחת מהמדינות החופשיות והעשירות בעולם. 

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שני, 02 יולי 2018 03:53

פריטים קשורים