הדפס עמוד זה
שישי, 06 יולי 2018 02:44

קץ הקומבינות במיסוי חברות – לקראת אפס ביורוקרטיה

אפשר להסתפק במס חברות של 2% בלבד ממחזור החברה ללא "הוצאות מוכרות" ללא פטורים וללא הנהלת חשבונות מורכבת. מהפך "מטורף". ישראל כבסיס לחברות בינלאומיות.

2457

 

אם כבר נגזר עלינו לשלם מסים, כדאי שהתהליך יהיה כמה שיותר יעיל, קל ופשוט לגביה. ניסיון לתקוף חזיתית את כל מערכת המיסוי במדינת ישראל הוא בבחינת "תפסת מרובה – לא תפסת" – נדון לכישלון במגרש הפוליטי.

יש לנו שלושה מיסים עיקריים: מס הכנסה, מע"מ, ומס חברות. אם "גדול עלינו" לנסות לייעל את מלוא שיטת המס, ננסה להציע שינוי מהפכני דווקא במס שפחות מעניין את רוב הציבור באופן ישיר – מס חברות. "מס טוב" הוא בדרך כלל מס ש"אחרים משלמים", לכן רפורמה במס החברות קלה יחסית לביצוע, לפחות מהזווית הפוליטית. "חברות" זה בהחלט "מישהו אחר" – לא אני ולא אתה, ולכן המס פחות מעניין.

הכנסות המדינה ממס מורכבות מהיקף הגביה של המס פחות הוצאות הגבייה – עלות המנגנון הממשלתי שכרוך בגביה כגון: שכר עובדי מערכת המס, עלות הביקורת, ההתדיינות, בתי משפט, ענישה. גם מעבר למתרס, מצד הנישום, קיימת הוצאה גדולה: עלות ההתמודדות והציות לחוקי המס. העלויות כבדות במיוחד במקרה של מס חברות: רואי חשבון, יועצי מס, עורכי דין, משאבי ניהול מתוחכמים, וגם פעילויות שאינן נחוצות עסקית – כל מטרתן למזער את נזקי תשלום המס.

עלות ההתמודדות והציות לחוקי המס לא מגדילה את הכנסות המדינה ממיסים, אך מייקרת את המוצר לצרכן, מקטינה את היקף ההון הפנוי להשקעות ומעיקה על צמיחת המשק ועל רמת החיים שלנו.

אז הנה הצעה "מטורפת" למהפך אמיתי במס חברות:

מס החברות החדש יהיה 2% עד 3% ממחזור החברה (מהכנסות החברה, לא מהרווח). זהו! על פי ההצעה לא יהיו "הוצאות מוכרות", אין צורך בהנהלת חשבונות מסובכת, יבוטלו חישובי פחת, פטורים והקלות. בעצם, לא צריך אפילו דו"ח שנתי ורואה חשבון (ניהול ספרים יידרש רק לצורכי ניהול העסק, או לדרישת הבורסה בחברה ציבורית). מכירות החברה הגיעו השנה ל-100 מיליון שקלים? החברה תשלם 2 מיליון שקל מס חברות (2%).

ישנן חברות בהן הוצאות ניהול החשבונות, הכנת הדיווחים וייעוץ המס מתקרבות לסדרי גודל כאלה! אפילו עסק קטן, עם מכירות של 2 מיליון ₪ בשנה, יכול להגיע בקלות להוצאה שנתית של 30,000 ₪ (1.5% מהמכירות) על הנהלת חשבונות ודיווח לשלטונות; ובמקרה שהעסק עולה במדגם לביקורת עומק – השמים הם גבול ההוצאות.

והמספרים "עובדים" יפה:

על פי דוח הכנסות המדינה (2016), מס חברות הכניס למדינה 38 מיליארד שקלים. על פי דו"ח חברת המידע העסקי BDI, סך הכנסות 500 החברות הגדולות בישראל הסתכם באותה שנה ב-991 מיליארד ₪, כלומר 1 טריליון ש"ח. יש להניח שהכנסות כל החברות בישראל עומדות מעבר ל-1.9 טריליון שקלים לשנה. לכן, מס חברות חדש של כ- 2% בלבד מהמחזור יוכל להניב את אותה ההכנסה למדינה.

"מס שטוח" כמו זה המוצע, קיים לדוגמה גם היום במיסוי דירות להשכרה: בעלי הדירה משלמים 10% מהכנסתם משכר דירה כמס. אין "הוצאות מוכרות".

הגינות ופשטות בדרך כלל הולכים יחד

המס השטוח האחיד יבטל את הצורך "לעודד" תעשייה בפריפריה, או חברת תוכנה ברמת החייל בתל אביב. הפשטות והחיסכון בצד החשבונאי יעודדו את כל החברות להעדיף עסקים בישראל. החוק לעידוד השקעות הון יבוטל, חסל סדר מענקים לעידוד תעשייה, יצוא, ועסקים קטנים – שיטת המיסוי החדשה "תעודד" את כולם. אלפי תיקים בבתי משפט על עברות מס ייסגרו (לנתבעים תינתן ברירה לשלם מס לפי מחזור ההכנסות, או להמשיך בהתדיינות בבית משפט). מאות עמודים בתקנות מס הכנסה יצטמצמו לעמוד אחד בלבד. אלפי רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס יצטרכו לחפש תעסוקה מועילה אחרת לכישוריהם. המס החדש יבשר את קץ הקומבינות במיסוי חברות. כל מנכ"ל יוכל לחשב ברגע את שיעור המס הצפוי, ללא עזרת מחשבון...

יתרונו של המס בפשטותו. גם עלויות הגבייה, הפיקוח והביקורת נמוכות מאד – אין צורך בצבא של מבקרים ומפקחי מס שיצללו אל עומק הדוחות הכספיים המורכבים של חברות, ידונו שבועות עם רואי החשבון היצירתיים של החברות שיסתייעו בחוות דעת משפטיות. הגינות ופשטות בדרך כלל הולכים יחד. במערכת המסובכת הנוכחית, תשלום המס נתון לפרשנויות של מומחים ומומחים שכנגד וביניהן משתרע מרחב אפור גדול – ככל שהחברה גדולה ומתוחכמת יותר כך היא תשלם פחות מס.

חברות רבות מתחמקות כיום (חוקית) מתשלום מס, שנה אחרי שנה, וביניהן לא מעט חברות זרות שפועלות בישראל. "מס שטוח" ונמוך יצמצמם עד כדי ביטול את עברות המס הקיימות, את הקומבינות היצירתיות שבתחום האפור, ובעיקר – את העברות שכיום אפילו לא נחשפות על ידי רשויות המס. היקף הגבייה בהחלט עשוי להפתיע לטובה.

הגישה העקרונית אל שיטת מיסוי תשתנה: הנטל היחיד על החברות צריך להיות התשלום עצמו – הכסף שמועבר מחשבון הבנק של החברה למשרד האוצר. לא צריך להוסיף לו את נטל עבודת הניירת העצומה, הקרבות מול מפקחי המס. החברה תשלם מס פשוט וכאן יסתיים החיכוך שלה עם השלטונות. כל משאבי האנוש היצירתיים של העסק יתמקדו במוצרים שהחברה מייצרת והתחרות בשוק. העסק צריך להרוויח ממכירת מוצרים ושירותים ולא מקומבינות מתוחכמות ש"מייצרים" רואי החשבון ויועצי המס. חברות לא יצטרכו לשלם ל"מומחים" כדי שיקבעו את שיעור המס לתשלום. מנהלי החברה יתמקדו בקידום היתרון היחסי של החברה ולא יעסקו בהימנעות ממס.

חישוב מס החברות כאחוז מ"הרווח" הוא פתח ענק למניפולציות. לעומת זאת, כאשר משלמים 2% מההכנסות כמס – קשה הרבה יותר לרמות. גם התמריץ לכך נמוך. הסיבוך העצום במערכת המיסוי יוצר מקלטי מס ו"הוצאות" יצירתיות להקטנת שיעורי המס שגובלים בשחיתות. עברות שבמקרים רבים כלל לא נחשפות. אם נתפשים, לרוב אפילו לא נענשים – אפשר לדון עליהן מול פקידי המס, הן בתחום האפור. פרשנות, "סוגרים עניין" ומשלמים "משהו".

אם חברה קונה ציוד ומכונות, לא מעניין אותנו הפחת. אין יותר "הוצאות מוכרות" – תשלום המס יתבסס רק על הכנסות החברה, לא רווחיה. כל חברה בישראל עם אותה הכנסה תשלם בדיוק את אותו המס, ללא יוצאים מהכלל.

למהפך המוצע יתרון נוסף גדול בניגוד ל"רפורמות" מקובלות: יישום המהפך אינו מצריך היערכות מייגעת, או שרשרת טפסים ושינויי תוכנה. טופס הדו"ח השנתי כולל שורה אחת בלבד, מאושרת על ידי רואה חשבון: סך כל המכירות השנה. "הניירת" שהחברה תצטרך לשמור לצרכי מס חברות: פנקסי החשבוניות בלבד. מע"מ, כבודו במקומו יישאר – ללא שינוי... לפחות עד להסקת מסקנות סופיות ממהפך מיסוי החברות.

אם הכול טוב, אז מה רע?

התנהלות חברות עסקיות "מתיישרת" לפי חוקי המס הקיימים תוך ניצול יצירתי של כל פרצה אפשרית. מס החברות החדש יחסל אמנם עיוותים שהתרגלנו אליהם במערכת הקיימת, אך ייצור "עיוותים" חדשים שגם אליהם נתרגל. לכל שיטת מיסוי יש השלכות על ההתנהלות העסקית, כל מס יוצר שיווי משקל של "עיוותים".

ייתכן שלא תהיה הצדקה כלכלית לקיומה של חברה שרווחיה נמוכים מאד יחסית למחזור. יהיה כדאי, לצמצם פירמידות עסקיות, לא בטוח שזה רע... אם לחברה תעשייתית יש היום, לדוגמה, חברת בת שעוסקת בייבוא חומרי גלם עבור חברת האם – כדאי יהיה לאחדן לחברה אחת (איחוד ורטיקאלי) ולחסוך כפילות בתשלום מס חברות על מכירותיה של חברת הבת לחומרי גלם.

החשש העיקרי מהשיטה המוצעת היא ביצירת פיתוי תמידי לפוליטיקאים "חברתיים" (כולם) להעלות את אחוז המס בטענה דמגוגית ש- 2% מס מחזור זה "מעט מידי". ואכן, הספרה 2 נראית "נמוכה"...

מס חברות שמוטל על ההכנסה (לא על הרווח) יחייב גם חברה שהפסידה בשנה מסוימת לשלם מס. מצב כזה אינו יוצא דופן כפי שנדמה ממבט ראשון. גם כיום ייתכן מצב שחברה משלמת מע"מ למרות שהשנה מסתיימת בהפסד. צריך לראות את מס החברות כתשלום של החברה עבור השירותים שהיא מקבלת מהמדינה, תשלום שאינו תלוי ברווחים. עסקים משלמים, לדוגמה, מס ארנונה לעירייה גם אם העסק מפסיד. הארנונה היא חלק מהוצאות החברה וכך ייחשב גם מס החברות החדש.

הדרך היחידה לעקיפת מס החברות החדש מאד לא יצירתית – פשוט להעלים הכנסות. לקחת "שחור" ולא לרשום חשבונית. בחברות בינוניות וגדולות העלמת הכנסות אינה אופציה ולו רק בגלל שיש "שותפים" רבים מידי לעבירה. בחברות קטנות וזעירות – מי שיכול, מעלים הכנסות גם כיום. נהפוך הוא – כאשר מדובר במס מחזור נמוך של 2% – התמריץ להעלמות קטן יותר.

ייתכן שעצמאיים ושכירים ימהרו להקים חברות בע"מ... מצוין, ישלמו מס מחזור של 2% במסגרת החברה, אך כאשר ימשכו משכורת מהחברה – ישלמו שוב מס הכנסה כמו כל שכיר. הנטל הביורוקרטי יצטמצם, בכל מקרה, לטובת העלאת הפריון.

רווחי חברות צריכים לנבוע אך ורק מהתחרותיות שלהן ומאמון הלקוחות ולא מכישרונם של יועצי המס.

מס החברות החדש יגדיל את הכדאיות לחברות רב לאומיות להתבסס בישראל, ללא צורך בהטבות ייחודיות. אפס ביורוקרטיה. לתוארStart-up nation (מדינת הסטארט-אפ) יתווסף התואר The zero accounting bureaucracy nation (מדינת אפס ביורוקרטיה חשבונאית) – שילוב מנצח. מדינת ישראל תזכה לדלג מספר מקומות במעלה המדד של הבנק העולמי ל"קלות עשיית עסקים". לאחר תקופת התנסות עם מס החברות החדש, יגיע הזמן למהפך רעיוני גם בבעייתי מכולם: מס הכנסה על יחידים ועצמאיים.

מוטי היינריך

גרסה מקוצרת של הכתבה פורסמה בעיתון "ישראל היום"

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

 

עודכן לאחרונה ב שישי, 06 יולי 2018 03:14

פריטים קשורים