הדפס עמוד זה
שישי, 31 אוגוסט 2018 05:57

חוק השקיפות

ממשלות הן פיל ענק. אנחנו מעבירים לממשלה חלק גדול מפירות עבודתנו – ים של כספי מיסים. לאן הולך הכסף שלנו? ניסיון כושל לשקיפות תקציב המדינה.    

המדינה היא פיל גדול, גדול מאד, ממש ממותה (או דינוזאור). הדבר מתבטא בתקציב המדינה – כ- 400 מיליארד שקל לשנה. ממשלת ארה"ב היא כמובן, ממוטה יותר גדולה, בערך פי 40 מאתנו, תקציב הממשל הפדראלי כ- 4 טריליון דולר לשנה.

אלה סכומים אדירים שמעבר לתפיסה של בן תמותה רגיל, גם מעבר ליכולת ההבנה השליטה והבקרה... הכול מנוהל בידי "מומחים" במשרדי הממשלה, והאזרח הרגיל – אין לו מושג מה בדיוק קורה עם הכסף האדיר הזה (כסף שלו).

ממשלת ארה"ב הגתה רעיון משונה: למה שהאזרח הריבון לא ידע? הם חוקקו את חוק השקיפות בשנת 2014. אומנם גם לפני זה היה "ספר התקציב" שהכיל אלפי עמודים, ופירט כיצד הממשלה תכננה להוציא את הכסף, ואני מניח שהספר עמד לרשות הציבור. כעת החליטה ממשלת ארה"ב על מודרניזציה: הקימה אתר אינטרנט בו היא מפרטת בצורה מלאה כל הוצאה של הממשלה, והציבור יש לו גישה חופשית, ואפשרות לחפש בנוחיות כל נושא והוצאה.

זה רעיון טוב. אפשר וצריך לפרט את ההוצאות לפי משרדים, נושאים וגופים ותכניות בכל גוף. לפרט מה המטרה, מה הפעילות שנעשית, מה התקציב הכולל, כמה מזה הולך על משכורות פקידים ומנהלה וכמה מגיע לידי המוטבים המיועדים של התכנית (הנזקקים כביכול), מי הם המוטבים, וכמה הם קיבלו בפועל. כל גוף ממשלתי (וכל תכנית) יפרטו גם מה ההכנסות הנוספות מאגרות והיטלים על המשתמש (מעבר להכנסות מהתקציב הכללי של המדינה). מן הראוי שממשלתנו תאמץ יוזמה דומה ותקים אתר המפרט את כל הוצאות הממשלה, בצורה ברורה ונגישה.

כמובן, הדבר מסובך, ובמציאות זה לא עובד בדיוק כמו שהתכוונו. הסנאט של ארה"ב ערך בדיקה של האתר האמריקאי מהימנות ודיוק הנתונים המתפרסמים. הם מצאו שמעל למחצית הדיווחים הם שגויים או סותרים. הממשלה היא פיל כל כך גדול שאפילו לרשום ולדווח קשה... שלא לדבר על הביצוע.

"מטרת החוק היא לתת כוח בידי הציבור ועושי המדיניות כדי להשיג מידע מדויק על האופן בו מוציאים את כספי המיסים ולנסות להקטין את הבזבוז. מדאיג שרוב הסוכנויות הפדראליות לא צייתו לחוק, ויותר ממחצית המידע שפורסם אינו נכון ואינו מדויק" אמר סנאטור פורטר.

משרדי הממשלה, והפקידות אין להם שום אינטרס בהגברת השקיפות. אדרבא, כל אחד מעוניין לשמור על החלקה שלו, על המעמד שלו והבייבי שלו שמפרנס אותו בכבוד. כל אחד מעוניין שהמחלקה או המשרד או התכנית "שלו" יקבלו כמה שיותר תקציבים ויוציאו כמה שיותר כסף. עדיף לדבר על זה כמה שפחות מחשש לעין הרע, לפי כלל ה"שו..שו.." שמא מישהו ישים לב לבזבוז וידרוש קיצוץ. לציבור הרחב יש תמיד דאגות פרנסה (ואחרות) אישיות, ואין לאיש זמן וכוח לעסוק בתיקון עולם (הקטנת הבזבוז והשחיתות בממשלה).

והעיתונאים? "כלבי השמירה של הדמוקרטיה"? הם עסוקים בפרסום הודעות לעיתונות מטעם הדוברים של משרדי הממשלה וציטוטים מדברי הח"כים והפקידים שנועדו לקדם את האינטרסים של אלה, ולא של הציבור. התנהלות קלה, שאינה דורשת מאמץ ותחקירים.

העיקר שהכסף שלנו, כספי הציבור, בידיים טובות.

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שישי, 31 אוגוסט 2018 07:40

פריטים קשורים