הדפס עמוד זה
רביעי, 05 דצמבר 2018 20:18

"מדיניות כלכלית" יוצרת פוטנציאל לנזק – אבל "פוטנציאל" לא תמיד מתממש

התערבות של המדינה בכלכלה יוצרת לרוב עיוות עם פוטנציאל לנזק. למה תחזיות נכונות לא תמיד מתגשמות?

"פוטנציאל" היא אפשרות שעלולה או עשויה לקרות בתנאים מסוימים (לשלילה או לחיוב). למים אגורים באגם גבוה יש פוטנציאל להפוך לאנרגיה – אם הסכר ייפתח והמים הנופלים יניעו טורבינה – הפוטנציאל החיובי יתממש.

כמעט כל התערבות של המדינה בכלכלה יוצרת עיוות עם פוטנציאל לנזק. לפעמים נגרם נזק לאנשים רבים, מול תועלת למעטים, לדוגמה: חסמי יבוא ומכס גבוה על פירות וירקות: הנזק נגרם לכל הציבור, התועלת – למיעוט של חקלאים מקומיים. במקרים אחרים, הנזק נגרם למעטים והתועלת לרבים, כמו בהצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג לאסור גביית עמלה על רכישת כרטיסי קולנוע באינטרנט. אלה וגם אלה פסולים, מדובר בבחישה פוליטית מיותרת בכלכלה. הפטיש של המדינה מונחת בכוח על קבוצה אחת כדי להטיב עם קבוצה אחרת. חופש הפרט נפגע באמצעות אילוץ שלא היה נבחר מרצון חופשי.

החלטות פוליטיות חדשות מכוונות בדרך כלל להקדים (בלוח הזמנים) את התועלת לעתיד הקרוב; ואילו העיתוי, בו הנזק צפוי להתרחש, נדחה לרוב לעתיד "הרחוק" – מספיק רחוק כדי שהפוליטיקאים שיזמו את המהלך לא יינזקו מהדף הפיצוץ. גם ב"עתיד" – לא תמיד פוטנציאל הנזק שמתממש מורגש על ידי הציבור.

הדוגמה הטריה היא התערבות המדינה בשוק הדיור באמצעות תכנית "מחיר למשתכן" של שר האוצר כחלון. העיוותים הרבים יוצרים נזק פוטנציאלי מצטבר רציני: עלות כבדה לתקציב המדינה שמסבסד את הקונים; התייקרות מהירה של קרקעות פרטיות בגלל מיעוט מכרזי קרקעות מדינה שלא במסגרת "תכניות כחלון" ועוד. גם לקונים המאושרים נגרם נזק פוטנציאלי: הם הפכו ל"משקיעים" ונטלו סיכון – התקווה לקבל בעתיד שכר דירה סביר לכיסוי תשלומי המשכנתא, סיכון לצניחת מחירי דירות באזורים שהוצפו בבנייה של "מחיר למשתכן", סיכון של ירידת ערך בגלל איכות לקויה (דירות שהוזמנו על ידי גורם מתווך ממשלתי ולא רכישה תחרותית ישירה של קונה מקבלן). הנזק לציבור ולקונים אינו מידי – מה שמעניק, לכאורה, יתרון פוליטי לכחלון כבר עכשיו. כאשר הנזק יתממש, כחלון כבר יהיה רחוק מספיק מזיכרון הציבור.

תכניות נוטות להשתבש ובוודאי שתכניות פוליטיות. פרשנים מעריכים שתמיכתו של השר כחלון בהקדמת הבחירות לכנסת, נובעת מהחשש למימוש מוקדם מידי של פוטנציאל הנזק שבהתערבות הבוטה של המדינה בשוק הדיור.

לפעמים פוטנציאל הנזק אכן מתממש, אך הנזק לא מורגש. נזק יכול להתקזז בזכות אירועים כלכליים שכלל אינם קשורים לעניין. כך למשל, ירידה חדה במחירי הנפט בעולם תגדיל את ההכנסה הפנויה של האזרח ויכולה לקזז נטל של עלייה במחיר החשמל הנובע מסבסוד "אנרגיה ירוקה"; או, הכנסות חד-פעמיות ממסים בעקבות אקזיט ענק של חברה ישראלית מקזזות כניעה פוליטית יקרה לדרישות ההסתדרות. גם כאשר קיים פוטנציאל משמעותי לנזק – אין בכך וודאות. מתי יתממש? באיזו עוצמה? אם בכלל?

מדיניות בנק ישראל – דוגמה לפוטנציאל לנזק גדול שהתממש אבל אינו מורגש

 המשק הישראלי בעשור האחרון היה במצב מצוין. מיליארדי דולרים זרמו לישראל כתמורה עבור יצוא סחורות ושירותים, אקזיטים, העברות פרטיות והשקעות של זרים במשק הישראלי. השקל הישראלי אמור היה להתחזק מאד בעקבות העודפים המתמשכים בחשבון השוטף) הרבה לפני שהגז התחיל לזרום)

קל לדמיין מה יכולה הייתה להיות רמת המחירים בישראל אילו השקל היה עומד היום, לדוגמה, על 2 שקלים לדולר. החל מדלק זול ועד לבשר ולחם זולים בהרבה ממחירם היום – ובעשרות אחוזים. רמת החיים שלנו הייתה יכולה להיות גבוהה בהרבה.

אבל בנק ישראל הדפיס שקלים בכמות אדירה ב- 9 שנים (עד תחילת 2018). עם השקלים שהדפיס רכש בנק המרכזי שלנו מהציבור דולרים שהצטברו לסכום עתק של כ- 112 מיליארד דולר – סדרי גודל של תקציב המדינה לשנה שלמה. יצירת ביקוש מוגבר לדולרים באמצעות רכישתם על ידי בנק ישראל מנעה את ירידת שער הדולר כמתבקש מעודף הדולרים במשק. כך שמר בנק ישראל על רמת מחירים גבוהה למוצרי הצריכה והשירותים בישראל (היבוא התייקר).

הנזק נגרם לנו בכך שרמת החיים שלנו (של רוב האזרחים) לא עלתה כמתבקש ממצבו הטוב של המשק. רמת החיים עלתה, אך מעט יחסית לפוטנציאל החיובי. 112 מיליארד הדולר שבמרתפי בנק ישראל, נרכשו ברובם באמצעות מס שבנק ישראל הטיל עלינו – ייקור המוצרים בישראל, באמצעות מניעת הוזלתם.

בשנת 2008 עמדה כמות הכסף הבסיסית במשק על 78 מיליארד שקלים (מזומנים בידי הציבור + רזרבות הבנקים בבנק ישראל). בחלוף 9 שנים בלבד, בסוף 2017, עמדה כמות הכסף על 316 מיליארד שקלים. זינוק של פי ארבעה בבסיס הכסף!

להדפסה כה מסיבית של כסף יש פוטנציאל נפיץ לנזק לכלל הציבור. הנזק אכן נגרם, הפוטנציאל השלילי התממש. למרות זאת, הציבור לא חש בנזק כי הוא התבטא במניעת-הוזלה של מחירים ולא בעליית מחירים.

לפעמים פרשנים ומומחים (וגם אנחנו כאן ב"קו ישר") מנבאים בהחלטיות נזק כתוצאה ממדיניות כלכלית מסוימת. המציאות מורכבת בהרבה וקשה לחיזוי בגלל משתנים רבים שמעורבים בעיצוב המציאות הכלכלית. "פוטנציאל" לנזק לא תמיד מתממש, וגם אם מתממש – אינו תמיד מורגש.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

עודכן לאחרונה ב רביעי, 05 דצמבר 2018 20:43

פריטים קשורים