הדפס עמוד זה
רביעי, 03 יולי 2019 04:47

אין מערכת בריאות אידיאלית: המודל – מחלה-טיפול-החלמה – לרוב לא קיים

האם מערכת בריאות "טובה" בכלל אפשרית? לצד הישגי הרפואה המודרנית והארכת תוחלת החיים – תמיד יהיו טיפולים חדשים יקרים שאי אפשר לתת לכולם ותועלתם לרוב שולית. בעיה ללא פיתרון ובטח שלא ממשלתי.

מוטי כתב שני קטעים על רפואה. האם קיימת מערכת רפואה אידיאלית? או "טובה"? האם אפשרית בכלל מערכת בריאות טובה, ומה זה בדיוק "מערכת בריאות טובה"? רפואה הוא נושא מאד גדול ומאד קשה, מבחינות רבות. הנה חלקן:

1. רפואה הוא נושא גדול מאד בהיקפו, אפשר לומר – אינסופי. אין סוף למספר המחלות שקיימות (שרבות מהן בכלל לא ידועות), למספר ולסוגי הבדיקות, לטיפולים השונים, לניתוחים ולתרופות. עם הזמן מתגלות (או מזוהות) מחלות חדשות, תרופות ושיטות בדיקה וטיפול חדשות.

2. רפואה אינה מדע מדויק, רחוק מזה. הבלתי ידוע רב על הידוע. המודל הפשטני והאידיאלי של זיהוי מחלה-הענקת טיפול-החלמה – לרוב אינו מתקיים. זה מתחיל מהאבחון שהוא קשה ויותר אומנות ממדע, דרך הטיפול – כשלרוב קיימות דרכי טיפול שונות ולא ידוע מה טוב יותר, וכלה דרך הריפוי שלרוב לא מתרחש... הרבה מאד מחלות לא יודעים לרפא. וברוב המקרים יש מחלוקות בין רופאים על האבחון והן על הטיפול, וקיימות דעות שונות.

3. במחלות רבות לא ידועה דרך טיפול סטנדרטית. כל רופא מטפל בשיטות שהוא יודע, כל רופא בשיטה אחרת. גם לאחר מעשה (בין אם החולה החלים או מת) לא יודעים להגיד אם הטיפול עזר או הזיק, אם החולה החלים בזכות התרופות והטיפול, או למרות התרופות והטיפול – האם קיבל טיפול "נכון" או לא. הרבה פעמים – הטיפול שהחולה מקבל הוא מקרי – על פי הרופא ש"נפל" עליו. והחולה הוא האחרון שיכול לשפוט אם קיבל טיפול טוב או לא.


4. תרופות גורמות גם לנזקים – לצד השפעת הריפוי. רופאים נותנים תרופות מתוך תקווה שהתועלת רבה מהנזק, אבל לא תמיד זה כך. לא תמיד יודעים את כל הנזקים ונזקי הלוואי של תרופה. קיימות גם תרופות, כמו התרופה הידועה לסרטן, שמאריכה את חיי החולה בממוצע ב- 5 חודשים ועולה 30 אלף דולר לחודש...

5. בנוסף לאי הוודאות וחוסר ידיעה – קיימת בעיה של טעויות פשוטות. טעויות רבות נעשות, שכולם יודעים ומודים שהן טעויות. ישנה גם בעיה של חולים שנדבקים במחלות חדשות בעת אשפוז בבית חולים.

6. הרפואה היא במידה רבה כמו כדור שלג: מרפאים מחלה ומאריכים חייו של חולה – ואז צצות מחלות אחרות, נוספות, לאותו חולה. ככל שתוחלת החיים עולה, עולה גם כמות המחלות הכרוניות. מחלות קשות ויקרות לטיפול, שקשישים סובלים מהן. זה הפרדוקס של הרפואה – כל הצלחה מולידה בעיות קשות נוספות.

7. תלונות מיותרות. ככל שהגישה לרפואה חינמית – באמצעות ביטוח פרטי או ממשלתי – מתרבות התלונות של החולים ומתרבים הביקורים אצל רופא. לכל זקן וזקנה יש כאב פה וכאב שם, הרגשה מזופתת. זקנים רצים לרופאים בתדירות גבוהה, הרופאים רושמים גלולות, וכולם לוקחים באופן קבוע מספר גדול של כדורים... מעגל ללא סוף. רוב הטיפולים והגלולות מיותרים (כמות הגלולות שהאמריקאים בולעים כל חייהם, החל מגיל צעיר ביותר – מטורפת).

8. מאידך, גם הרופאים אוהבים לבצע ניתוחים ולרשום תרופות שאולי אינם נחוצים ואינם תורמים לבריאות החולה. התופעה נובעת בחלקה ממהות מקצוע הרפואה. רופא רואה חובה קדושה לעזור לחולה (והחולה דורש זאת) – ואיך יעזור? רושם תרופה. הרופא מאמין בגלולה – כשפעמים רבות התשובה הנכונה לחולה המדומה היא: "לך הביתה ותפסיק לבלבל את המוח". אבל הרופא: א. באמת מאמין בגלולות; ב. חרד למוניטין שלו – אם ישלח חולה ללא הענקת טיפול, החולה יהיה משוכנע שמדובר ברופא גרוע. [ספור אישי: פעם רופא אמר לי "לך הביתה ואל תבלבל את המוח". זה היה הטיפול הטוב ביותר שקיבלתי בחיים שלי – הבראתי לחלוטין]. לעיתים, רופאים נותנים גלולה בבחינת אם לא יועיל – לפחות לא יזיק... העיקר שהחולה יהיה מרוצה.

9. יש גם ניתוחים למען בצע כסף. הרופא מרוויח מהניתוח, לפעמים גם מהגלולות והבדיקות שהוא רושם. אז יש לרופאים נטייה, מודעת או בלתי מודעת, להמליץ על תרופות, ניתוחים ובדיקות. בדיקות וטיפולים מיותרים מתבצעים, ואין קנה מידה אובייקטיבי או קריטריון ברור, כדי לדעת מתי הניתוח או התרופה לא היו נחוצים. אין דרך למנוע או להילחם בתופעה זו.

10. לצד הבעיות, רשימת הישגי הרפואה המודרנית – ארוכה. מחלות רבות "חוסלו" ונעלמו בזכות החיסונים, אחרות מרפאים בזכות האנטיביוטיקה; גם הטיפול במחלות לב מתקדם עם צינטורים, מעקפים וקוצבי לב; למלחמה בסרטן יש הישגים גדולים עם גילוי מוקדם וריפוי. במקרים רבים הנוסחה: אבחון-טיפול-תרופה-הבראה פועל, ובהרבה מקרים תהליך הריפוי אפילו איננו מסובך או יקר.

בעיות מוקדמות אלה קיימות עוד טרם הדיון על הצד הכספי-כלכלי – כלומר: מימון שירותי הרפואה. גם כאן הבעיות קשות:

11. מרבית התרופות, הטיפולים והניתוחים ברפואה המודרנית מאד יקרים. הרבה מעבר ליכולתו הכלכלית של אדם ממוצע (לא עני) ממעמד הביניים. לכן נחוץ איזשהו ביטוח – פרטי או ממלכתי-ממשלתי.

12. לעולם לא ניתן (מבחינה כלכלית) לתת לכל אדם את כל הטיפולים האפשריים. לעולם יהיה "סל בריאות" המגביל את כמות הטיפולים והתרופות שניתן לקבל (מבחינה כלכלית). סל הבריאות יכול להיות הסל הממשלתי המגדיר את הטיפולים שאתה מקבל על חשבון הממשלה או הביטוח הממלכתי – או "סל בריאות" פרטי – היכולת הכלכלית שלך לממן טיפולים.

13. כדי שביטוח בריאות יהיה יעיל חייבים להתחיל את הביטוח הרפואי בגיל צעיר. חייבים לשלם שנים רבות, כשאתה צעיר ובריא ולא משתמש בשרותי רפואה, כדי שיצטבר מספיק כסף בקרנות הביטוח למימון הטיפולים הנדרשים לעת זקנה. אבל, צעירים רבים (בריאים) מסרבים או מזניחים את הביטוח – ואז בגיל מבוגר אין להם אפשרות לעשות ביטוח או אין מספיק כסף בקרן הביטוח. הדבר דומה במידה רבה לחסכון פנסיוני. השאלה היא אם אפשר או צריך להכריח צעירים לעשות ביטוח רפואי (ופנסיוני) כדי שלא ייקלעו למצוקה בעת זקנה ולא יפלו למעמסה על הציבור.

14. החולה – המטופל – הוא האחרון המסוגל לשפוט את תועלת הטיפול הרפואי לעומת העלות ולעומת אפשרויות אלטרנטיביות. החולה אינו יכול לדעת אם הטיפול והעלות מוצדקים. האם רופא יקר מרפא טוב יותר, ואם הכסף ששילמת הביא תועלת בריאותית או אולי רק נזק... מאידך, אם נרפאת – הריפוי שווה לך אינסוף כסף. קשה מאד לייחס ערך כלכלי לטיפולי בריאות, קשה להשוות טיפול לטיפול מבחינה תועלת רפואית מול עלות. קשה מאד להכניס את הרפואה למסגרת שוק תחרותית, בו ספקי שרות מתחרים במחיר וטיב שירות.

15. אין קשר ישיר בין כמות ועלות הטיפולים לבין יעילותם או תוצאותיהם. חולה עשיר ירוץ להתייעץ עם 10 רופאים מומחים, וינסה 5 טיפולים יקרים, ובסוף ימות בדיוק כמו חולה עני שמקבל רק טיפולי "סל הבריאות". הכסף הנוסף שהעשיר שילם – לרוב אינו מועיל במאומה.

16. ברפואה – נושא החמלה והעזרה לזולת חזק ביותר. איננו יכולים לסבול לראות אדם חולה וסובל, ומת חלילה, ללא טיפול, כאשר אולי קיים טיפול רפואי (אולי אפילו זול) שיכול היה להצילו. איננו מסוגלים לשאת מראה אדם מתייסר ומת רק בגלל שאין לו כסף לטיפול רפואי. מאידך, כולם בסוף מתים, לא חשוב כמה טיפול רפואי מקבלים. קיים גבול ליכולת ולרצון של אדם א' לתת מכספו כדי להציל אדם ב'. אנו רוצים ומוכנים לעזור – אבל לא בלי הגבלה...

ולסיכום: מה הפתרון? אין "פתרון". אין פתרון אידיאלי בתחום הרפואה, לא ממשלתי ולא פרטי. לא לכל בעיה יש פתרון... לרוב הבעיות אין פתרון משביע רצון. מוטי הביא מאמר ארוך על הליקויים של מערכות הבריאות הציבוריות בארצות שונות... כמובן... לא יכולה להיות מערכת אידיאלית, כולן לוקות בחסר. האם מערכת בריאות "פרטית" טובה? כן (עד כמה שאפשר) – לאלה שיש כסף. אבל מרבית האנשים עניים, ובכל אופן – רחוקים מלהיות מסוגלים לממן לעצמם טיפולי בריאות מודרניים. אינני חושב שרפואה ציבורית, המנסה לתת איזושהי עזרה ל"עניים" (במקרה שלנו למרבית האוכלוסייה) היא תמיד פשע או פגיעה בשרותי הרפואה.

אבל כמו שאמרתי – רפואה הוא נושא קשה. כל כך קשה שגם הממשלה לא יכולה "לפתור" או להועיל הרבה. ממשלה מסוגלת, ורגילה, לגרום נזקים... בכל נושא. בלתי אפשרי בעצם לשפוט אם "מערכת בריאות" זו או אחרת, ממשלתית או פרטית, היא טובה או רעה, או אם מערכת א' טובה או גרועה ממערכת ב', לא מבחינת הטיפול הרפואי ולא מבחינה כלכלית (עלות לעומת תועלת).

זהו. הקטע התארך, הגיע הזמן לסיים. אין לי שום מסקנות להציע ושום פתרונות פלא.

יעקב

 הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב רביעי, 03 יולי 2019 05:22

פריטים קשורים