הדפס עמוד זה
ראשון, 06 אוקטובר 2019 16:54

70 שנה של קומוניזם בסין – עד מתי תשרוד הדיקטטורה?

מאז מותו של מאו השתנתה סין באופן קיצוני.  דבר אחד לא השתנה: השלטון הדיקטטורי המוחלט של המפלגה הקומוניסטית.

2523

ב-1 לאוקטובר 1949 הכריז המנהיג מאו דזה-טונג על הקמת הדיקטטורה הקומוניסטית בסין, בראשותו. מתנגדיו "הלאומנים", 3 מיליון איש, שבראשם עמד צ'יאנג-קאי-שק (מנהיג סין מאז 1928) – נמלטו לאי לטייוואן (פרומוזה של אז). בכך תמה מלחמת אזרחים בת 21 שנה בין שני המחנות הנ"ל והוקם המשטר הרצחני ביותר מכל המשטרים הרצחניים הרבים של המאה ה- 20.

במשך 70 שנות השלטון הקומוניסטי מתו או נרצחו כ- 60 מיליון סינים – מתוכם כ- 45 מיליון מתו ברעב כתוצאה ממדיניות "הזינוק הגדול קדימה" של מאו [הקומוניסטים טובים בהמצאת שמות מפוצצים למעשי הזוועה שלהם], עוד כ- 15 מיליון הוצאו להורג או מתו במחנות ריכוז.

אולם, אחרי מות מאו ב- 1976, שינתה סין את מדיניותה בצורה קיצונית – הם אימצו למעשה את השיטה הקפיטליסטית של כלכלה חצי-חופשית, הכרה והגנה על רכוש הפרט, עידוד יוזמה פרטית ושילוב בכלכלה העולמית. כשם שסין הקומוניסטית השיגה שיאים עולמיים ברציחות ב- 30 שנותיה הראשונות, הרי ב- 40 השנים הבאות השיגה פלא כלכלי חסר תקדים – כשחילצה אולי כמיליארד בני אדם מעוני מרוד על סף רעב, אל עבר מעמד בינוני ורמת חיים נוחה יחסית.

דבר אחד לא השתנה: השלטון הדיקטטורי המוחלט של המפלגה הקומוניסטית. בעוד האזרחים נהנים מרווחה כלכלית חסרת תקדים עבורם – השלטון נשאר בידי המפלגה. האזרחים עצמם נטולי זכויות פורמליות או פוליטיות – הם מורשים ליהנות מהרווחה והנוחות כל עוד הם סותמים את הפה ולא מציקים לשליטים. חל איסור על כל התארגנות חברתית, רעיונית, דתית, כלכלית או פוליטית. אסור להקים ארגון מלבד אלה המסונפים למפלגה הקומוניסטית ומאושרים על ידה. אמצעי התקשורת מצונזרים, החברות העסקיות, שדומות לכאורה לחברות מערביות, כפופות למעשה לצווי המפלגה. מערכת החינוך כולה בבעלות המשטר ומשמשת לו שופר לשטיפת מוח. המשטר מדכא מיעוטים – כמו הטיבטים, ומחזיק כמיליון בני המיעוט המוסלמי – האויגורים – במחנות ריכוז ל"חינוך מחדש" (ראו גם את הדיכוי בהונג קונג כעת).

סין המתחזקת והמשגשגת מפיצה את "תורתה" בעולם. המודל הסיני של קידום הכלכלה החופשית (הפרטית) בצל משטר סמכותי – Marketism-Leninism (לניניזם או בולשביזם של שוק) יש לו תומכים במקומות שעוינים את הרעיונות המערביים של ליברליזם, זכויות אדם ודמוקרטיה. אל נשלה את עצמנו שסין היא מדינה "נורמלית" כמו כולן – אל נשלה עצמנו שסין היא ידיד או בן ברית. אופי המשטר הטוטליטרי מכתיב את האינטרסים שלה – ואלה מנוגדים לאלו של המערב.

הרייך בן אלף השנים (גרמניה הנאצית) שרד רק 12 שנה. "עולם המחר" – ברה"מ הקומוניסטית, התמוטטה אחרי 74 שנים. איש לא יכול לנבא כמה זמן ישרוד המשטר הקומוניסטי בסין. יש לה נקודות חוזק רבות: כוח כלכלי, פיתוח טכנולוגי, עם מוכשר, חרוץ וממושמע ומעל לכול – המספרים – האוכלוסייה הענקית. מצד שני יש לה גם חולשות: הכלכלה בנויה במידה רבה על הוקוס-פוקוס (הדפסת כסף, חובות עצומים, השקעות ומפעלים ללא תועלת), ואוכלוסייה מפותחת שלא תמיד תישאר צייתנית. התמוטטות של מדינות דיקטטוריות עלולה להיות פתאומית ומהירה.

אנו מאחלים לעם הסיני בריאות טובה ושגשוג, שלום וחופש. למפלגה הקומוניסטית הסינית אנו מאחלים שתגיע במהרה לפח הזבל של ההיסטוריה, בו תשכון לצד שאר המשטרים הנאציים והקומוניסטים בעולם.
המאמר הוא תרגום (מקוצר ומתומצת) של מאמר מאת ארתור צ'רנקוב – יהודי-פולני-אוסטרלי.

יעקב

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר 

פריטים קשורים