שני, 20 אפריל 2020 04:44

הישגי הכלכלה הנאצית – הוכחה לכאורה לעליונות שליטה ממשלתית בכלכלה

הכלכלה הנאצית הוציאה לכאורה את גרמניה מהמשבר הכלכלי, ההוכחה: האבטלה חוסלה, האינפלציה נמנעה. הדרך: תכנון טוטליטרי ריכוזי, פיקוח על הסקטור הפרטי, הוצאות ממשלתיות עצומות, גירעון ענק. קיינס ניצח.

2549

קטע מתוך ספרו של יהודה הראל "להפריט" (לינק לרכישה בסוף הכתבה). הכותרות אינן במקור.

נציונאל סוציאליסטים (נאצים)

בתום מלחמת העולם [הראשונה] ב-1919 וראשית "רפובליקת ויימאר" הוקמה בגרמניה "הוועדה לסוציאליזציה". בוועדה היו כלכלנים וראשי הסוציאליסטים, ביניהם קרל קאוטסקי, הילפרדינג, התעשיין ולתר רתנאו והפילוסוף המארקסיסט אוטו נויראט. חברי הוועדה התלבטו והתווכחו בין סוציאליזציה מלאה לחלקית. הוועדה לא הצליחה להבהיר במה שונה סוציאליזציה מנציונאליזציה (הלאמה). התומך הקיצוני בסוציאליזציה מלאה היה אוטו נויראט.

אוטו נויראת (Otto Neurath, 1882-1945), סוציאליסט וכלכלן אוסטרי, ראה את מהות הסוציאליזם בתכנון מקיף וכולל של הכלכלה למען ייעול ורציונליזציה, שמטרתו למנוע את הבזבוז שבכלכלה החופשית. בזמן המלחמה מונה למתכנן כלכלת המלחמה של אוסטריה. לאחר המלחמה יעץ לרפובליקה הסובייטית קצרת הימים בבווריה ולרוסיה הסובייטית, והיה פעיל בפרויקטים של הבנייה הסוציאליסטית לפועלים בווינה.

על פי הצעתו של נויראט בוועדה, העסקים בגרמניה יאוגדו לקונצרנים ענפיים, וכל ההחלטות בדבר ייצור, הפצה, מחירים ושכר יתקבלו במרכז התכנון שיהיה מצויד ביחידה סטטיסטית גדולה. נויראט גם הציע לבטל את הכסף ולקיים "חשבונאות טבעית" ללא כסף. כל אחד ירכוש מצרכים תמורת "נקודות" שיקבל עבור שעות עבודה.

מעניין שגם בקיבוצים הייתה מקובלת עד שנות השמונים קביעת ערכם של מוצרי הצריכה לחברים ב"נקודות" ולא בכסף. ערכו של המוצר לא נקבע לפי מחירו בשוק, אלא על ידי מזכירות התנועה הקיבוצית שהודיעה בראשית כל שנה לקיבוצים את ערכם ב"נקודות" של החפצים השונים.

ברפובליקת ויימאר לא בוצעה הלאמה ולא הוגשם סוציאליזם.

חיבור הלאומניות, הסוציאליזם והתכנון בגרמניה חזר והגיע לשיא מעֻוות וטרגי ב-1933, ב"מפלגת הפועלים הנאציונל-סוציאליסטית הגרמנית" (NSDAP) וברייך השלישי.

היטלר לא האמין שאפשר לסמוך על הכלכלה הקפיטליסטית שתעמיד את הקדימויות הלאומיות בראש מעייניה, משום שהקפיטליזם אנוכי מטבעו. החלופה היא כלכלה מכֻוונת ומתוכננת בידי המדינה ואפילו בעת הצורך בבעלות המדינה.

בשנת 1934 היטלר אמר: "יש לשים קץ להיעדר סייגים על משק חופשי, לטובת הכְוונה מתוכננת ופעולה מתוכננת… מה שהיה מקרי בשעתו חייב להיות מתוכנן".

באוגוסט 1936 כתב היטלר תזכיר כלכלי שבו נכתב "ההון והמשק, מנהיגי המשק והתיאוריות הכלכליות, כל אלה חייבים לשרת בלא סייג את המאבק על עצמאותה של האומה". היטלר קבע, שעתידה של גרמניה תלוי בבניית צבא גדול יותר מכל שילוב אפשרי של אויבים, ובאילוצה של הכלכלה לקבל את חובתה להימנעות מכל דבר שאינו חיוני לבניית היסוד הכלכלי למלחמה הגדולה: הרמן גֶרינג (Hermann Göring) הגדיר מטרות אלו: "תותחים במקום חמאה".

בשנת 1936 נקבעה בחוק "תכנית ארבע השנים" והרמן גרינג הועמד בראשה עם סמכויות מוחלטות. גרינג הקים ארגון שהעסיק למעלה מאלף איש לתיאום המדיניות המקרו כלכלית ולניווט כל המשק. ארגונו של גרינג ביצע את ההקצעה השנתית של ההשקעות בתעשייה, הכתיב את התפוקות במרבית התעשיות, הטיל פיקוח על עסקות הסחר והמטבע, הרחיב את ייצור המכונות והכשיר עובדים. חוק הדיבידנדים משנת 1934 הגביל את הרווחים ואת הדיבידנדים ללא יותר משישה אחוזים, ודרש מהעסקים להשקיע בחזרה כל עודף או להעבירו למדינה. אסור היה להעביר כסף בצורה חופשית לחו"ל, והשימוש בכסף בגרמניה הוגבל על ידי משרד הפיקוח על האשראי כדי לכוון אותו למטרות לאומיות מוגדרות. התעשיות בבעלות הממשלה התפתחו במהירות. הקונצרן התעשייתי ממשלתי "רייכסוורקה" העסיק ב-1940 שש מאות אלף עובדים. גם מפעל המכוניות הענקי פולקסווגן היה בבעלות הממשלה.

מטרות "תכנית ארבע השנים" היו הפיכת גרמניה למשק אוטרקי באמצעות חקלאות מודרנית ופרודוקטיבית וייצור חומרי גלם אסטרטגיים כמו דלק וגומי סינתטיים – והקמת תעשייה צבאית, העולה בתפוקתה על יכולת הייצור של כל אויבי גרמניה ביחד.

הנאצים שינו את מבנה המשק עד שהתאים למטרות הפוליטיות ולא להעדפות של הצרכנים, היצרנים והסוחרים. הפוליטיקה קדמה לכלכלה.

איך חילצו הנאצים את גרמניה מהמשבר הכלכלי

הכלכלה הנאצית הוציאה, לכאורה, את גרמניה מהמשבר של שנות העשרים וראשית שנות השלושים. עד היום רבים רואים בכך הוכחה ליתרונה של הכלכלה המתוכננת.

המשבר העולמי של סוף שנות העשרים ביחד עם נזקי המלחמה ותשלומי הפיצויים היכו בגרמניה בעָצמה אדירה. התעשייה הייתה משותקת בחלקה, וב-1932 שלושים אחוזים מכוח העבודה היו מובטלים. מצב זה היה הגורם העיקרי לעלייתם של הנאצים לשלטון.

מיד עם תפיסת השלטון בשנת 1933 החל הממשל הנאצי בעבודות ציבוריות בהיקף עצום ובהזמנות ענקיות של נשק וציוד מלחמתי. מאות אלפים גויסו לצבא ולמנגנון הממשלתי. האיגודים המקצועיים פורקו וראשיהם הושמו במחנות ריכוז. השכר הוקפא, השביתות נאסרו ופיטורי עובדים הותרו רק באישור הממשלה. עבודות הסלילה של הכבישים המהירים ניתנו לחברות שהתחייבו להעסיק המוני פועלים בעבודות ידניות. בשנת 1936 הוצא צו להקפאת המחירים, מונה קומיסר מיוחד שבעזרת מנגנון גדול שמר על ביצוע הצו. היטלר אמר: "הדרך הבטוחה ביותר להכות את האינפלציה נמצאת במחנות הריכוז שלנו."

הישגי הכלכלה הנאצית נראו מדהימים. באמצעות שלטון טוטליטרי, כלכלה, פרטית וממלכתית, מתוכננת וממושמעת והוצאות ממשלתיות עצומות עם גירעון ממלכתי ענקי – האבטלה חוסלה לחלוטין, האינפלציה נמנעה והמחירים נשארו יציבים. גרמניה התקרבה לאוטרקיה וגם המטרות הייצור התעשייתיות הושגו בצורה מרשימה.

בשנת 1932 היו בגרמניה מעל שישה מיליוני מובטלים ובשנת 1939 שלושֿ מאות אלף בלבד.

התוצר הלאומי של גרמניה בין 1933 לבין 1938 צמח במונחים ריאליים ביותר משבעים אחוזים. האספקה העצמית של מצרכי מזון גדלה משישים ושמונה אחוזים ב-1928 לשמונים ושלושה אחוזים בשנת 1939. ההוצאות השנתיות לביטחון גדלו פי עשרים ושישה, מ-650 מיליון מרק בשנת 1928 ל-17.3 מיליארד בשנת 1939.

הכלכלה הנאצית – "ההוכחה" למודל של קיינס ליציאה ממשבר כלכלי

האם הכלכלה הנאצית והישגיה הם הוכחה לאפשרותה וליתרונה של "כלכלה מתוכננת" בכלל ותכנון ללא הלאמה בפרט? רבים מחסידי התכנון הכלכלי ומעורבות המדינה בכלכלה רואים ב"הצלחה הנאצית", ובעיקר ביציאה מהמשבר ובחיסול האבטלה – הוכחה לעמדתם.

חסידים מושבעים של קיינס (John Maynard Keynes, 1883-1946) ראו בכלכלה הנאצית, אשר הוציאה את גרמניה מהמשבר והביאה לתעסוקה מלאה בעבודות ציבוריות בקנהֿ מידה עצום, לתקציב ממשלתי גדול וליצירת גירעון – הוכחה לצדקתו של קיינס.

עמיתה של קיינס, הפרופסורית רובינסון מאוניברסיטת קיימברידג' (Joan Robinson, 1903-1983) כתבה בשנת 1975: "היטלר מצא את התרופה לאבטלה עוד לפני שקיינס סיים להסביר אותה." הכלכלן מהרווארד, גלבריית (John Kenneth Galbraith, 1908-2006) כתב בשנת 1977 שהיטלר היה חסיד האידיאות של קיינס. אפילו קיינס עצמו, בהקדמה למהדורה הגרמנית של ספרו ב-1936, כתב שהתיאוריה שלו אינה מנוגדת לנאציונל-סוציאליזם.

קיינס פרסם ב-1926 ספר קטן בשם "סוף הלסה פייר" (The End of Laissez-Faire) ובו טען, שהסתיימה תקופת הכלכלה החופשית. קיינס דגל בשמירה על השיטה הקפיטליסטית על ידי מעורבות רבה של הממשלות בכלכלה. מעורבות הכוללת עידוד הצריכה באמצעות הוצאה ממשלתית גבוהה, עבודות ציבוריות, תקציב גירעוני, תמריצים, רגולציות וסובסידיות ונכונות לאינפלציה מסוימת. קיינס כתב שבניית הפירמידות בעת העתיקה והקתדרלות בימי הביניים היו פעולות כלכליות נכונות וחיוניות.

השפל הגדול של 1929 גרם לפופולאריות של תורת קיינס באירופה ובארצות הברית, והממשלות ניהלו את הכלכלה לאורה עד לחלקהּ האחרון של המאה העשרים.

לא רק הנאצים ניהלו כלכלה קיינסנית. תורתו מתאימה ואהובה על פוליטיקאים ואינטלקטואלים המעדיפים כלכלה שאינה תלויה בצרכן האנונימי אלא בממשלה, בביורוקרטים ובאקדמאים.

האם הכלכלה הנאצית הייתה "הצלחה"?

ניתן גם להטיל ספק ב"סיפור ההצלחה" של הכלכלה הנאצית.

שנת 1934 הייתה שנת יציאה מהמשבר העולמי וההישגים הגרמניים לא היו יוצאי דופן. הצמיחה האמתית הייתה נמוכה מהצמיחה בבריטניה. רוב הגידול של הייצור הגרמני היה חזרה למצב שמלפני המשבר. השכר הריאלי וצריכת המזון של הפועלים היו נמוכים ב-1939 מאשר בשנת 1929. הצריכה לנפש בשנת 1938 הייתה גבוהה רק בארבעה אחוזים מאשר בשנת 1928, כאשר רק המעבר לתעסוקה מלאה היה צריך לגרום לעלייה גדולה יותר. חלק מחיסול האבטלה היה תוצאה של הגדלת הצבא ממאה אלף מגויסים בשנת 1933 למיליון וארבע מאות אלף בשנת 1939.

הגירעון השנתי של הממשלה צמח מ-2 מיליארד רייכסמארק בשנת 1928 ל-15 מיליארד בשנת 1939. ההוצאות השנתיות של המדינה בשנת 1934 עלו בחמישים אחוזים על הכנסותיה. בשנת 1936 עם תחילת "תכנית ארבע השנים" קפצו הוצאות הממשלה עד לשמונים ושישה אחוזים מעל להכנסות.

ההחלטה האידיאולוגית על אוטרקיה הייתה מנוגדת ליעילות כלכלית והסבה נזק. הרבה יותר זול לייבא נפט מאשר לייצר דלק סינתטי מפחם.

למרות כל המאמצים גרמניה עדיין ייבאה בשנת 1939 שליש מחומרי הגלם לתעשייה וגם חמישה עשר אחוזים מהמזון. מימון הייבוא היה קשה, כי לא היה ניתן להסיר את המגבלות על הסחר, והתעשייה הגרמנית שצמחה באוטרקיה התקשתה להתחרות בשוק העולמי. תכניות החימוש דרשו יותר ויותר חומרי גלם וחלום האוטרקיה הוחלף בתכניות דחופות לכיבושים עצומים וליצירת "מרחב מחיה" במזרח אירופה ובמרכזה.

בין השנים 1933-1939 גדל החוב הלאומי פי שלושה, עד שלא הייתה יותר היכולת להאיץ את גידולו. מאזן מסחרי שלילי הביא לחוסר יכולת לייבא חומרי גלם לתעשייה ומזון לאוכלוסייה. טים מאסון (Tim Mason, 1940-1990), היסטוריון בריטי שחקר את כלכלת גרמניה הנאצית, הגיע למסקנה שפתיחת המלחמה בשנת 1939 הייתה התוצאה והפתרון היחיד למשבר כלכלי עמוק שהיה צפוי. השתלטות מהירה על מזרח אירופה כמקור למזון, לחומרי גלם ולכוח אדם הייתה הפתרון היחיד.

במידה של ציניות אפשר להגיד שגם זו השפעתו של קיינס. כשהציג קיינס את תכניתו ליציאה מהמשבר באמצעות תקציב גירעוני גדול, הוא נשאל: "מה עם התכנון לטווח ארוך?". קיינס השיב: "בטווח ארוך כולנו מתים."

"הנס הגרמני" של הצמיחה והשיקום המהירים בגרמניה המערבית לאחר מלחמת העולם השנייה באמצעות כלכלה חופשית – היה מרשים פי כמה מ"הנס" של הכלכלה הנאצית.

התשתית הפיזית של גרמניה לא נפגעה במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה נהרסו כל התשתיות הגרמניות עד היסוד, מיליוני גרמנים נהרגו, מיליונים רבים גורשו מהמזרח והפכו לפליטים חסריֿ כול, מגרמניה נקרעו השטחים שסופחו לפולניה ולרוסיה וכל מזרח גרמניה הייתה תחת כיבוש סובייטי.

למרות כל אלה הכלכלה החופשית בהנהגת לודוויג ארהארד (Ludwig Erhard, 1897-1963), שר הכלכלה הראשון בגרמניה המערבית, הביאה במהירות מדהימה לשיקום מלא ולצמיחה מהירה ויציבה. רמת החיים עלתה במהירות ותוך שנים ספורות נעשתה גרמניה המערבית למעצמה הכלכלית הראשונה באירופה.

בניגוד למקובל "הנס הגרמני" לא היה תוצאה של "תכנית מרשל" שבמסגרתה קיבלה גרמניה הלוואה של 4.1 מיליארד דולר. שהרי שלטונות הכיבוש הטילו עליה תשלום שנתי של 4.2 מיליארד דולר עבור החזקת הצבאות, וזאת בנוסף לתשלומי פיצויים אחרים.

בכלכלה הנאצית באו לביטוי בצורה קיצונית ביותר כל המאפיינים של הכלכלה המתוכננת: אטאטיזם ומדינה טוטליטרית; שאיפה לאוטרקיה; למלחמה, לצבא ולכלכלת מלחמה; עליונות הפוליטיקה והאידיאולוגיה על הכלכלה והתמקדות כל התכנון הכלכלי במטרה אחת.

לא ניתן לבצע תכנון צנטרליסטי ללא כפייה והכתבה של שכר, מחירים, השקעות, ייבוא וייצוא, רמת חיים, החלטות כלכליות ולבסוף גם החלטות אישיות ואורחֿ חיים. כוח כפייה כה גדול יש רק למדינה הטוטליטרית.

כלכלה מתוכננת נוטה תמיד לאוטרקיה או לפחות לחומות מכס גבוהות.

ייצוא וייבוא מחייבים התחשבות בכלכלת מדינות אחרות ובתנאי הסחר העולמיים, דבר שמגביל את יכולת התכנון והשליטה של הממשלה בכלכלת המדינה. זאת גם הסיבה להתנגדותם של חסידי התכנון לגלובליזציה במאה העשרים ואחת.

הרייך השלישי התקיים שתיםֿ עשרה שנים, מחציתן בהכנות נמרצות למלחמה ומחציתן במלחמת עולם. כלכלה מתוכננת נולדת לרוב במלחמה או בהכנה למלחמה ולמצור. המלחמה מחייבת התעלמות מכל שיקול של רווח והפסד ויעילות כלכלית, וריכוז כפוי ואכזרי של כל המשאבים למטרה אחת של הישרדות וניצחון.

פורסם באתר "אנוכי".
מוטי היינריך

ניתן לרכוש את הספר "להפריט", בחנות הספרים המקוונת כאן.

 

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

עודכן לאחרונה ב שלישי, 28 אפריל 2020 16:23
תגובות  
+1 #1 פייסבוק חסמו פוסט זה... מישהו יודע איך מערערים?מוטי היינריך 2020-04-20 05:47
הודעת פייסבוק:

מכיוון שהפוסט שלך מנוגד לכללי הקהילה שלנו לגבי אנשים וארגונים מסוכנים, אף אחד אחר לא יוכל לראות אותו.

הסכם עם ההחלטה
אף אחד אחר לא יוכל לראות את הפוסט שלך ואתה לא תוכל עוד להגיש ערעור על ההחלטה.

אי הסכמה עם החלטה
אנו משתמשים במשוב שלך כדי לשפר החלטות עתידיות.
ציטוט
0 #2 פייסבוקשמעון דיסקין 2020-04-20 06:05
יש המון תלונות על פייסבוק שהיא חוסמת הודעות ואפילו חשבונות באופן אוטומטי לפי מילות מפתח או ביטויים מסוימים מבלי שמישהו טורח לבדוק את תוכן הדברים ומשמעותם האמיתית, וברוב המקרים הערעורים נדחים.
ציטוט
+1 #3 זה גם מה שקורה בבית המשפט העליוןמרקוס 2020-04-20 06:48
שרירותיות תוצאה מכח מוחלט
ציטוט
+1 #4 כלכלת הדפוס הגרמניהיהודי הנצחי 2020-04-20 06:53
ארהרד הגדיר את כלכלת גרמניה כשוק חפשי-סוציאלי. כלכלת גרמניה בנויה עד היום ככלכלה מעורבת, כשהסוציאליזם כובש לעצמו יותר ויותר מצדדים. הבירוקרטיה וכלכלת הטרנספר (מעבירים כספי מסים לעניים) חווים ניצחון אחרי ניצחון בכיכובה של מרקל. תאוות השלטון של הפוליטיקאים אינה ניתנת לריסון.
את סוד ההצלחה הגרמנית היחסית ניתן לייחס לכמה גורמים כמו: הוצאות צבאיות נמוכות (ארה"ב נשאה ברובן), ילודה נמוכה שחוסכת הוצאות לגידול ילדים, משמעת גבוהה, חריצות, אהבה לסדר, השכלה מעשית ותעשייתית גבוהה ומעשיות שהן תכונות ברורות של המנטליות הגרמנית.
אבל יש סמנים רבים שלא לעולם חוסן. הגיל המתבגר הופך לנטל כבד, קופת המדינה לא רק ריקה אלא גם שקועה בחובות שלעולם לא ניתן לשלמם והחוקים הסוציאליים אינם ניתנים למימוש. חוקים אלה, כמו שכר מינימום, קביעות בעבודה, דמי אבטלה גבוהים, מיסוי מטורף וחוסר גמישות יביאו לסוף הדרך של הנס הכלכלי כביכול שמעולם לא היה קיים.
עכשיו, עם פרוץ הקורונה בעוד זמן לא רב יתמוטט מגדל הקלפים, הבלוף של הכלכלה החזקה.
התעשיה המשגשגת ביותר היא תעשיית דפוס השטרות, אבל גם היא הופכת לדיגיטלית.
ציטוט
+1 #5 פייסבוק והיטלריעקב 2020-04-20 07:38
נסה להסיר את התמונה של היטלר - אולי זה יעבור את הפילטרים של פייסבוק...
ציטוט
0 #6 גרמניה עדין מעדיפה דביליםמהנדס מחשבים בגרמניה 2020-04-20 08:16
מה שגרם את המשבר העולמי ב-1931 לא היה משבר המניות של 1929 אלא שראש האוצר הבריטי וינסטון צ'רצ'יל הצמיד את הפאונד הבריטי לזהב - מה שרושש אותה עד היום.
גרמניה עדין מעדיפה להעסיק דבילים, לכן יש לה מגוון נרחב של בתי-ספר למלאכה שמעניקים תעודת "בצ'לור"' ואף "דיפלומה" - למרות העדר פקולטות, מחקר או לימודים אקדמיים אמיתיים. העיקר המקומיות והציות העיוור - ולא יכולת ניתוח חס שלום.
כל הכסף מגיע מקרטל הרכב, שהרי דויטשלאנד = אוטולאנד,
עם חלק ענק בסין (שכנראה רובו אינו מדווח רשמית),
זהו מרשם הנצחון ההיטלראי.
העיכור-האירופאי הינו תכנית להעסקת מפגרים תוך-כדי רגיפת המוכשרים עד זרא. זהו הפיאודל-וסאליזם,
כאשר הנאציזם, הקומוניזם, הסציאליזם, הפמיניזם
והאיסלם מהווים סימפטומים שלו.
גרמניה הפסידה את מלחמת העולם השניה באופן דבילי, באשר לא חשבה מחוץ לקופסא והרשתה לדביל (היטלר)
לנהל את הטכנולוגיה וההצטיידות שלה ובכלל זה גירוש מיטב המוחות המדעיים, הטכנולוגיים והיזמיים מלכתחילה.
ציטוט
0 #7 חוזר: הישגי הכלכלה הנאצית – הוכחה לעליונות השליטה הממשלתית בכלכלהשחרורון 2020-04-20 15:34
״ מלחמה מחייבת התעלמות מכל שיקול של רווח והפסד ויעילות כלכלית, וריכוז כפוי ואכזרי של כל המשאבים למטרה אחת של הישרדות וניצחון״

המלחמה בוירוס הקורונה? מה יותר טוב מאויב שלא ניתן לנצח אבל גם לא באמת ניתן להפסיד לו
ציטוט
0 #8 תמונת היטלר הוחלפה ופייסבוק נרגעומוטי היינריך 2020-04-21 04:34
החלפתי את התמונה של היטלר בתמונה של צ'רלי צ'פלין מהסרט "הדיקטטור הגדול" לצורך העלאת הכתבה בפייסבוק. עכשיו, מנגנון הסינון האוטומטי של פייסבוק הסכים...

פייסבוק וגוגל נמצאות במלחמה בעיקר מול הפוליטיקאים באירופה ומול השמאל האמריקני. הן צריכות לעשות "משהו" כדי להוכיח לבתי המשפט שקיימת "רגולציה פנימית".

חסימת התמונה של היטלר ב"קו ישר" היא חלק מהטירוף.
ציטוט
0 #9 הבעיה שלנו עם הכלכלניםלוי @ 2020-04-21 16:38
נניח שהכלכלה הנאצית אכן הוכיחה את נכונות המודל של קיינס. האינפלציה מוגרה, האבטלה חוסלה, התוצר הלאומי זינק. זה רע ? למה תמיד להיות נגד ?!

כדי להשיב חייבים קודם לברר: להיות נגד 'מה' ? כלפי 'מה' מתייחסת השאלה האם זה רע ?

אם ה'מה' היחידי הוא השגת מטרה כלכלית, אז ... אז הנה עוד הוכחה חותכת - הפעם לחיסול העוני המחפיר בישראל. המדינה תחלק 1 מיליון ש"ח לכל אחד מ-200,000 העניים הכי מרודים. מאין יבוא המימון ? מהפקעת הרכוש של 20 האנשים העשירים בישראל. 20 טייקונים אל מול 200,000 אביונים. ערבות הדדית במובן הכי בסיסי שלה. והמדינה לא תהפוך את הטייקונים עצמם לאביונים. חלילה. היא תפקיע רק 90% מעושרם, כך שעדיין יוותר די והותר להם, ואפילו לנכדיהם.

לא צריך להיות תומך 'קו ישר' כדי להבין שזה מעשה שלא יעשה. מאליו ברור לכל (כמעט) שאסור למדינה להחרים את רכוש העשירים, למרות שזה בהחלט ישיג מטרה כלכלית, שהכל (כמעט, אבל הפעם מהצד השני) מצדדים בה.

מדוע זה מעשה שלא יעשה ? מדוע ברור מאליו שאל למדינה לפעול כך ? כי התוצאה, השגת המטרה הכלכלית, איננה חזות הכל. יש משהו שקודם לה: כללי מוסר. הם מציבים את הגדר לפעולות המדינה. מה מותר לה לעשות, ומה אסור.

לכל אדם עם טיפ טיפה מוסר ברור כי דברי היטלר "הדרך הבטוחה ביותר להכות את האינפלציה נמצאת במחנות הריכוז שלנו." הם הרחק מעבר לגדר.

האם זה ברור גם לכלכלנים ?
ציטוט
0 #10 כול הכבוד ל AI של פייסבוקיעקב 2020-04-22 09:38
כול הכבוד לאגוריטמים של האינטליגנציה המלאכותית של פייסבוק שהצליחו להבדיל בין היטלר לצ'רלי צ'אפלין...
ציטוט
הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן