הדפס עמוד זה
שבת, 25 אפריל 2020 08:10

הברירה: משבר כלכלי קצר או מיתון מדכא לשנים ארוכות

הנחשול הכלכלי שבאופק עלול להסתיים ב"תסמונת ארגנטינה" – משבר מתגלגל לאורך שנים. זו הזדמנות להתנער מבוץ העיוותים במשק, למימוש הפוטנציאל להיות מהמדינות העשירות בעולם.

כאשר פוליטיקאים מחליטים לפזר כסף (של אחרים) כדי להשקיט זעם המוני קיים או צפוי – נוצרת דינמיקה בלתי נמנעת: תמיד יתעורר סקטור ש"קופח" בסיבוב החלוקה הקודם, ככל שיחלקו יותר – כן יתארך התור לקבלת כסף, ככל שיוגדרו קריטריונים לזכאות לכסף כן ירבו האנשים ש"יוכיחו" את זכאותם, ככל שסכומי הכסף שיחולקו יצמחו – אף אחד לא יהיה מרוצה. מובטחת מערבולת סוערת שתטביע בבוץ את המשק הישראלי לשנים רבות. כל אחד מ-52 שרים וסגנים יחלק "תקציבים" למען ביצור עתידו הפוליטי.

דוגמית קטנה של ערב הקמת הממשלה: עשרות אלפי נכי צה"ל קיבלו הודעת SMS מאגף השיקום של משרד הביטחון כי "המאמצים הצליחו" וכל נכי צה"ל (כולל מי שנפל ונחבל במדרגות ליד המעלית בקריה) יקבלו "מענק קורונה" של 500 שקלים לחשבון הבנק. הכסף כבר נכנס.

הנחשול הכלכלי שבאופק עלול להסתיים ב"תסמונת ארגנטינה" של משבר כלכלי שמתגלגל לאורך שנים. מכיוון שמסוכן להתנבא על עיתוי "משברים", נציג את החיובי: ההזדמנות להתנער מבוץ העיוותים במשק הישראלי, הזדמנות למימוש הפוטנציאל הקיים לחבור אל צמרת המדינות העשירות בעולם.

הדרך שנציע לא תמנע את המשבר הבלתי נמנע, אך תקצר אותו ותזניק את כלכלת ישראל. זו הדרך בה בחרה גרמניה ההרוסה, לאחר מלחמת העולם השנייה: ויצרה את המיתוס המכונה "הנס הגרמני".

הפיתוי הפוליטי לנסות לדחות משבר באמצעות פיזור כסף על חשבון העתיד היא הדרך "המעשית" והמועדפת על ממשלה מכהנת, לא רק בישראל. אצלנו, הפיתוי הפוליטי גובר לנוכח הסכם גנץ-נתניהו.

לנתניהו כפוליטיקאי כדאי לפזר מתנות "כסף עכשיו" לכככולם, כך ייזכר בשנה וחצי הראשונות כמלאך מיטיב. חישוב פוליטי סביר מעלה כי מי שיצטרך להתמודד עם התוצאות ההרסניות יהיה בני גנץ בתורו, בעוד שנה וחצי. התמריץ הפוליטי לגנץ הפוך: רפורמות מכאיבות עכשיו תחת נתניהו "הרשע". התוצאות החיוביות יפרחו בעוד כשנה וחצי בקדנציה של גנץ, יזקפו לזכותו, ויזכרו לעד כ"אביב של גנץ". כמובן שקיים גם פתרון פוליטי פשוט יותר: שניהם יפזרו כסף – כל אחד בתורו. הקריסה (אולי) תידחה "לעתיד".

הנה פתרון "בית הספר" ברוח התומכים בחופש כלכלי. לא סופי ולא מושלם:

"אזרחי ישראל..."

העידן החדש בכלכלה צריך להתחיל בדוגמה אישית. על ראש הממשלה להכריז דרמטית בשעה 8 בערב בזו הלשון:

"אזרחי ישראל, ממשלת ישראל קיבלה החלטה שמנוגדת לדרך המסוכנת בה בחרו מדינות המערב. כך עשינו גם במשבר 2008 ודילגנו בהצלחה על המשבר שהכה בכל העולם, משבר שהעולם לא נחלץ ממנו עד ערב מגפת הקורונה. הדרך בה בחרנו תקצר את ייסורי המשבר הכלכלי הצפוי ותעלה את ישראל על מסלול מהיר של צמיחה כלכלית והעלאה של רמת החיים.

הצעד הראשון מחייב דוגמה אישית. לפיכך, החל ממשכורת חודש מאי, יקוצץ בשליש השכר של נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וחברי הכנסת, גמלאי הכנסת, שופטי בית המשפט העליון וגמלאי בתי המשפט, נגיד בנק ישראל, קציני המטה הכללי של צה"ל כולל קצינים בכירים גמלאים, כך גם בצמרת המשטרה.

בשבועות הקרובים נודיע על המשך של צעדים דרמטיים לא-פחות. עד כאן שלב הדוגמה האישית.

בחלוף שבועיים...

הדרך לחידוש מהיר של הצמיחה בכל תחומי הכלכלה היא הסתמכות על תושייתם של אנשים במקום על "חוכמת" השלטון המרכזי. המדינה חייבת עכשיו, יותר מתמיד, להסיר באבחת סכין את כבלי שליטתה הריכוזית בכלכלה ולאפשר ליוזמה של הפרט להזניק אותנו קדימה. זו הזדמנות היסטורית להזניק את ישראל למעמד של המדינה העשירה בעולם. לאמץ את המודל של השתקמות גרמניה ההרוסה לאחר מלחמת העולם השנייה.

לא נציג את מלוא יריעת הרפורמות הנדרשת, יישומן כלל אינו פשוט, הנה ארבעה צעדים מהירים יחסית, על גבול הדמיון בימים כתיקונם (וכנראה גם עכשיו):

השעיה של שנתיים לחוקי העבודה

בזמן עריכת כתבה זו פורסם כי "הושג" הסכם קיבוצי בברכת מזכיר ההסתדרות: 700 אלף מעובדי הסקטור הציבורי שמוגדרים כ-"לא חיוניים" ויושבים בבית ימשיכו לקבל שכר מלא...

לא ניתן ליישם רפורמה משמעותית במדינת ישראל תחת חקיקת העבודה שהצטברה עם השנים. התכלית העיקרית של חוקי העבודה היא לאפשר תשלומי שכר ללא קשר לתועלת למעסיק מהעבודה שבוצעה. חוקי העבודה כופים אפילו תשלום שכר ותוספות שכר תמורת אפס תועלת. אפילו ניסיון להפוך שירותים ממשלתיים מיושנים לדיגיטאלים און-ליין ולנגישים למיליוני אזרחים – יכשלו. עובדי המדינה, בגיבוי ההסתדרות ובתי הדין לעבודה, ישביתו הכול אם לא תובטח להם תוספת שכר. כך היה תמיד: עובדי הטאבו שבתו כאשר משרד המשפטים רצה לאפשר גישה לטאבו באינטרנט (2014), עובדי רשות האכיפה שבתו נגד רפורמה של דיונים בוידיאו (2018) – שבתו וקיבלו תוספת שכר, הדוגמאות רבות.

הצעד הראשון להחזרת אנשים למעגל העבודה בישראל הוא ביטול חקיקת העבודה. החלפת חוקי העבודה בהסכמים מרצון בין עובדים למעסיקים: ביטול שכר מינימום, מותר "להרע תנאים", ביטול "קביעות", איסור מוחלט על שביתה בסקטור הציבורי ובכל גוף שנסמך לתקציב המדינה (בדומה לאיסור שביתות במשטרה ובצבא) – מי שחשובה לו "זכות השביתה" שיעבור לסקטור הפרטי. בסקטור הציבורי אין בצדו השני של המתרס מעסיק שהכסף יוצא מכיסו, אין איזון לכושר הסחיטה.

צעד זה יאפשר ליזמים ליצור מקומות עבודה חדשים גם בשכר התחלתי נמוך. שיעלה במשך הזמן ככל שהביקוש לעובדים יגדל. מעסיקים לא יחששו לשכור עובדים ו"להיתקע אתם" כאשר העסק בקשיים. עובדים מיותרים יפוטרו, עובדים בעלי תפוקה נמוכה – ייתכן שימשיכו לעבוד אך שכרם יותאם לתועלת שהעסק מפיק מתוצרי העבודה של העובד, עובד שחשיבותו למעסיק גבוהה – קרוב לוודאי ששכרו יגדל.

עובד שיפוטר ממקום עבודתו בשנתיים הקרובות יהיה זכאי לפיצויי פיטורים על פי ממוצע שכרו בשנת 2019. הפיצויים ישולמו מתוך קרן הפיצויים שנצטברה לזכותו ואם תחסר – ישלים הביטוח הלאומי את החסר, לא המעסיק ישלם את השלמת פיצויי הפיטורים.

כך תגדל תפוקת העובד הישראלי שנמצאת כיום בתחתית מדינות המערב.

2550 1

קיצוץ שכר וגמלאות לעובדי "השירותים הציבוריים"

רובו של תקציב המדינה מממן הוצאות שכר ופנסיה. הוצאות השכר בשירות המדינה עמדו בשנת 2018 על כ-184 מיליארד שקלים וזה עוד לפני הצ'ופרים האחרים (רק עובדי מדינה ישירים, לא כולל גמלאות). בכלל ה"שירותים הציבוריים" מועסקים כ-1.5 מיליון עובדים.

תשלומי הגמלאות במסגרת "הפנסיה התקציבית" עומדים על כ- 25 מיליארד שקל לשנה. פנסיה מתקציב המדינה שהגמלאים לא הפרישו עבורה ממשכורתם בעבר. המשמעות: כל משפחה בישראל משלמת כ- 1,000 ₪ בחודש כדי לממן את אותה פנסיה תקציבית ל"זכאים".

אנחנו יודעים שרוב משרדי הממשלה מיותרים, כך גם מוסדות ציבוריים אחרים – קיומם "הכרחי" בעיקר משיקולים פוליטיים – שינוי שנדחה לעתיד. השכר בסקטור הציבורי צמח עם השנים מכוח חוקי עבודה שניתקו כל קשר בין עבודה לתגמול, בין נחיצותו של העובד לבין שכרו. שינוי שיטת השכר בסקטור הציבורי הוא נושא מורכב ונשאיר גם אותו לעתיד. אבל עד אז...

90 יום ממועד הכרזה זו ייכנס לתוקף קיצוץ מדורג של שכר וגמלאות בסקטור הציבורי. הקיצוץ בדרגות הגבוהות יגיע עד לשליש מהשכר. הקיצוץ בדרגות הנמוכות יהיה מזערי. ראו טבלאות שכר לדוגמה בסוף הכתבה. שימו לב לתאריך בטבלה – אלה טבלאות ישנות! המצב היום נבזי יותר.

השופט הגמלאי ייאלץ לגמור את החודש עם 40,000 ₪ במקום עם 60,000. חבר כנסת שהוא במקרה גם רמטכ"ל (לשעבר), ויש כמה כאלה... יצטרכו להסתדר עם 60,000 ₪ לחודש במקום 90,000 (משכורת מהכנסת ופנסיה מצה"ל). "ייפגעו" גם הנתב בנמל אשדוד (98,000 ₪ לחודש) והספרנית בבנק ישראל.

כך גם כל עובדי השירותים הציבוריים האחרים: רופאים, עובדי הנמל, עובדי חברת חשמל ו"מקורות", רשות שדות התעופה, הסגל הבכיר באוניברסיטאות, בכירי השלטון המקומי והממסד הדתי וכן יתר החברות הממשלתיות והמוסדות נתמכי תקציב המדינה.

הקיצוץ בשכר יאפשר הקטנה מקבילה של תקציבי התמיכה בכל המוסדות והגופים שסמוכים לתקציב המדינה. בשלב זה לא נבדוק את עצם נחיצות קיומם של המוסדות, נמשיך להתמודד עם הנטל על משלם המיסים.

בשנתיים הקרובות תוקפא מצבת כוח האדם בסקטור הציבורי, לא יתווספו עובדים חדשים במקום עובדים שיפרשו, תתאפשר ניידות בין משרדי ממשלה (ללא "פיצוי").

2550 2

ביטול מענקים, סובסידיות וערבויות מדינה לסקטור הפרטי

עשרות מיליארדי שקלים מחולקים מידי שנה כמענקים וכסובסידיות לעסקים פרטיים ולגופים אחרים – ההזרמה תיפסק. לדוגמה: החוק לעידוד השקעות הון יבוטל יחד עם המענקים והטבות המס שניתנים במסגרתו (כ- 9 מיליארד ₪ בשנה), כך גם "רשויות עידוד" אחרות כגון הרשות לעסקים קטנים, מכון הייצוא, סבסוד מערכות אנרגיה סולרית ואחרות. תקציב המענקים של רשות החדשנות (קרוב ל-2 מיליארד) יתאפס. רשות החדשנות תמשיך לממן עצמה אך ורק מגביית תמלוגים על מענקי העבר. אלו דוגמאות בלבד.

עסקים פרטיים, חברות הזנק, חברות וקואופרטיבים לתחבורה יצטרכו להתקיים בזכות שירותים שהם מוכרים, עליהם לגייס הון פרטי לתפעולם ולהשקעות עתידיות. לא על חשבון משלם המיסים. מי שלא מסתדר – שייסגר – ייפסקו תשלומי סעד על חשבון המדינה לארגונים ולמוסדות.

בישראל רשומות למעלה מ-43,000 עמותות, רבות נתמכות מתקציב המדינה במישרין או בעקיפין (ללא קופות חולים ומוסדות השכלה גבוהה). תחדל תמיכה ממשלתית באלפי עמותות (כ- 2,000 עמותות נתמכו מכספי ציבור בשנת 2011). קשה לקבל תמונה על היקף התמיכה הממשלתית בעמותות, מדובר במיליארדי שקלים. בספר תקציב המדינה מופיעה רק תמיכה ישירה, תמיכה נוספת מסתתרת בתוך סעיפי תקציב אחרים וגם בשירותים שהמדינה קונה מעמותות. המשך מימונן יהיה מתרומות פרטיות. הציבור יתרום לעמותות שיעריך כחשובות ומועילות. היקף התרומות הפרטיות בישראל גבוה (בהשוואה עולמית) – 0.5% מהתמ"ג כ-6 מיליארד שקלים בשנה. מספיק ודי.

2550 3

תקציב הביטחון
צמצום השכר והגמלאות יקל על קיצוץ תקציב הביטחון. למדינות ערב שסביבנו כמעט ואין כיום צבא מתפקד, אבל לפי צמיחתו התמידית של תקציב הביטחון – מתקבל הרושם כי האיומים על מדינת ישראל רק צומחים משנה לשנה.

לאיומים על המדינה אין קשר להיקף התוצר הכלכלי של מדינת ישראל ולכן זו רמיה לדרוש הגדלה כמעט אוטומטית של תקציב הביטחון בהתאם לגידול בתוצר.

אין דרך אחרת לבלימת תקציב הביטחון, אשר רב הנסתר בו על הגלוי, אלא בקיצוץ שרירותי. רבותי הקצינים – תתייעלו ואל תספרו לנו שצריך לקצץ באימונים ובפגזים – הכסף אינו שם. תקציב הביטחון יקוצץ להיקפו כפי שהיה בשנת 2014, הסתדרתם אז, תסתדרו היום. החיסכון הצפוי יהיה כ-10 מיליארד שקלים לשנה.

מה עושים עם כספי ההוצאות שייחסכו?  

אנחנו לא מתיימרים להציג תכנית מפורטת ומדויקת. אין לנו חברים במשרד האוצר. מטרת הכתבה2550 4 – הצגת רוח הדברים. החיסכון הנובע מצעדים אלה צפוי להגיע לעשרות רבות של מיליארדי שקלים לשנה. אז מה עושים עם הכסף? מקלים על החיים כאן, מוזילים את יוקר המחיה, מצמצמים את מס ההכנסה, מקטינים את העול הביורוקרטי שבולם צמיחה ורווחה כלכלית. דוגמאות לא חסרות:

המכס, מס הקניה ומגבלות ייבוא אחרות יבוטלו (כ-12 מיליארד שקלים של הכנסות לשנה), למעט יבוא רכב ודלק (תשתית הכבישים לא ערוכה). מדינת ישראל תהפוך לאזור סחר חופשי. המשמעות – רמת המחירים לצרכן בישראל תצנח. רמת המחירים בארץ תהיה כה נמוכה שלא תהיה הצדקה לקיומו של הדיוטי-פרי בנתב"ג. ישראלים יעדיפו לרוב קניות בארץ במקום בחו"ל. זריקת עידוד טבעית למאות אלפי עצמאיים קטנים.

מס החברות (כ-40 מיליארד ₪ בשנה) יבוטל. מס ייגבה כאשר המנהלים ובעלי המניות ימשכו מרווחי החברות כדיבידנדים או כמשכורות לעצמם. אפס מס חברות יחד עם גמישות העסקת עובדים יתייג את ישראל כ"גן עדן" למשקיעים ללא צורך בסובסידיות ובמענקים. חברות בינלאומיות ינהרו לכאן – כדאי יהיה להשקיע בישראל, להקים חברות ולהרחיבן. הביקוש לעובדים יגבר ויחזיר מאות אלפי מובטלים לתעשיות רווחיות.

כדאי יהיה לחברות להגדיל את השקעות ההון יחסית למספר המועסקים ("הון" משמעותו מכונות ציוד, מחשוב, רובוטיקה) – דחיפה נוספת להגדלת פריון העבודה של העובד הישראלי המפגר כיום יחסית למדינות המערב. כדאי יהיה לחברת אינטל, לדוגמה, להקים מפעל בישראל גם ללא מענקים מתקציב המדינה. ישראל תזנק במדד הבינלאומי של "קלות עשיית עסקים". הביקוש לעובדים והזינוק בפריון העבודה יגרור גם העלאות שכר. סקטור העצמאיים יפרח כלכלית בזכות עליית הביקושים בשוק המקומי.

2550 5

מס שבח ומס רכישה על דירות יבוטל. היקף הגביה ממגורים, נמוך יחסית (בערך 3-4 מיליארד שקלים בשנה). ביורוקרטיה עצומה הקשורה לגביית מיסים אלה תתבטל, תקצר את משך הזמן בעסקאות, תפשט תהליכים ותתרום את חלקה לירידת מחירי הדירות ולתוספת מקומות עבודה. חלקו של ענף הבניה בתוצר משמעותי (כ-11% בדומה לענף ההייטק) – הסרת חסמים תתרום לצמיחה ולהיחלצות ממיתון כלכלי.

השעיה נרחבת של רגולציה לתקופה של 3 שנים. עם תום התקופה תתבצע בדיקה האם בכלל להחזיר את חוקי העבר החונקים. לדוגמה: היתר בניה יינתן תוך חודשיים לאחר שהאדריכל והמהנדסים יצהירו ויחתמו כי הבניין נבנה על פי התקנים. לפחות 75 אחוז מהדירות בישראל לא עומדות בתקנים המחמירים הנהוגים בדירות חדשות. אין מגפת שריפות או מכות חשמל בדירות ישנות למרות שכולן היו נפסלות בביקורת של רשות הכיבוי וחברת חשמל... אם יתגלה בעתיד כשל בבניין כתוצאה מהצהרה שקרית – המהנדס החותם יסתכן בשנות כלא.

דוגמה נוספת: יבוטלו מגבלות על ענף התקשורת, לא יהיה צורך ברישיונות או פיקוח על חברות הטלפון וערוצי הרדיו והטלוויזיה כפי שאין מגבלה על פתיחת חנות נעליים. "בזק" תוכל סוף סוף לחבר מאות אלפי בתים לתקשורת סיבים לאינטרנט מהיר שכבר מגיע לבניינים רבים אך אינו מחובר, ערוצי טלוויזיה יוכלו לקום ללא צורך ברישיון, גיבנת של אגרות, חיוב בסבסוד "יצירה מקומית", מימון מועצות רגולציה יתייתר.

חקלאות: ייסגרו מועצות הייצור הקומוניסטיות שקובעות כמה ביצים מותר לייצר וכמה תרנגולות יהיו בלול. דוגמאות בלבד. אנחנו הצרכנים נקבע לאיזה עסק יש זכות קיום באמצעות השקל שבארנק שלנו – לא פוליטיקאים, לא פקידי מדינה.

בתנאים אלה, מדינת ישראל תהפוך מהר מאד לגן עדן למשקיעים וליזמים שייצרו שפע של מקומות עבודה יצרניים בהם כל ישראלי ימצא את מקומו בכבוד. הצמיחה הכלכלית בעקבות צעדים אלה, יחד עם צניחת יוקר המחיה, תאפשר תוך תקופה קצרה יחסית קיצוץ גם במס הכנסה על יחידים.

נדחה בינתיים רפורמות רבות נוספות, מורכבות יותר – במערכת הבריאות, במערכת החינוך, בחוק התכנון והבניה ובשיטת המשטר והבחירות,... ובעצם היכן לא.

צעדים אלה הם רק תחילתה של דרך ארוכה. צעדים אחרים שמתבקשים בהמשך, ימתגו את ישראל בצמרת המדינות העשירות בעולם. לא מדובר באוטופיה. לצערנו, מירב הסיכויים שהממסד הפוליטי יעדיף את השיטה הקיימת – המשך פיזור כסף, העמקת הביזה של משלמי המיסים והמשך השחיתות החוקית שמתבטאת מכל גרף שבהמשך.

מוטי היינריך

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה באתר

2550 6

2550 7

2550 8

שימו לב!!! הסכומים מ-2011. מאז חל "שיפור".

 

עודכן לאחרונה ב ראשון, 26 אפריל 2020 07:40

פריטים קשורים