למי אכפת אם מחירי סחורות בעולם עולים – הרי זו רק ספקולציה?
עליית מחירי מניות או מדדי מניות בעשרות או מאות אחוזים, בתקופה קצרה, אינה "מפריעה" לאיש. הטענה שזה משקף מצב של "בועה" אינה מטרידה את הבנק המרכזי או את הממשלה. ראשית, אולי זו אינה "בועה". שנית, אולי זה לא יקרה "במשמרת שלנו". שלישית, הציבור מעולם לא תגמל פוליטיקאים על זה ש"מנעו בועה".
אולם כשמחירי סחורות, בייחוד חקלאיות ומחירי אנרגיה עולים בעשרות או מאות אחוזים בתקופה קצרה – זה מהווה "סכנה ברורה ומידית" לפוליטיקאים בשלטון. זאת גם אם הפרופסורים בבנק המרכזי ממשיכים להתעקש שזה "זמני".
עלייה תלולה במחירי סחורות חקלאיות עלולה לגרום לעליה במחירי מזון שהציבור צורך. נכון, חלק ההוצאה על מזון אצל בעלי הכנסות "בינוניות-גבוהות" הוא נמוך, כעשרה אחוזים. אבל לא כך אצל בעלי הכנסות נמוכות, בייחוד אצל "נתמכי סעד". אצלם, חלק ההוצאה על מזון יכול להיות 20-30 אחוזים מסך ההוצאות שלהם. עליה של עשרות או מאות אחוזים במחירי סחורות חקלאיות עלולה לגרום לעליה גדולה מאד בסכום שהם נדרשים להוציא על מזון.
איפה "הבעיה"? יש להם זכות בחירה כמו שיש לבעלי "הכנסות גבוהות". זה מסוכן עבור פוליטיקאים שלכאורה חלק ניכר מהבוחרים שלהם, בא משכבות אוכלוסייה אלו. כמו כן יש להם "זכות" להתפרע ו"ולשרוף את המועדון". זה יפגע בחיים הנוחים של בעלי "הכנסות גבוהות".
אז מה עושים?
מגדילים את סכום התמיכות שהם מקבלים. מי ישלם עבור זה? בעלי "הכנסות גבוהות?" מה פתאום? בייחוד אם אלה מצביעים למפלגה יריבה לזו שבשלטון. אבל זו שאינה בשלטון לא תאפשר זאת, בייחוד כאשר למפלגה שבשלטון אין רוב "בטוח" בבית הנבחרים לאשר זאת. כמו שהמצב כעת בארה"ב.
ושוב, אז מה עושים?
נותנים כסף לכולם! לא רק ל"נתמכי סעד". כך עשה הנשיא ביידן בתוכנית הסיוע האחרונה שלו בסכום של 1900 ביליון דולרים. כולם קיבלו 1400 דולרים למבוגר ועוד 500 דולרים לילד עד גיל 18. ובנוסף לכך... הוגדל "זמנית" ב- 15% הסכום שמשולם כ"תלושי מזון" לעשרות מיליוני אזרחים בארה"ב. הבעיה נפתרה? לא, לא כל כך מהר.
מאז שחולקו סכומים אלו, מחירי סחורות חקלאיות ממריאים למעלה כמו מטוס חמקן שבכל זאת נאלץ להימלט מטיל שמתקרב אליו. כלומר, הבעיה כעת חמורה מזו שהייתה לפני 3-4 חודשים. חמור מכך, היא תתחיל להשפיע גם על בעלי הכנסות "בינוניות" – בייחוד אחרי שיסיימו להוציא את הבוננזה שקיבלו מהנשיא ביידן על טלפונים, מחשבים ושאר דברים שאפשר לייבא מסין.
מה הפלא שמחירי סחורות המשיכו להמריא למעלה? ווארן באפט התייחס לתופעה זו בסקירה האחרונה שלו על התוצאות העסקיות של חברות "בקבוצה שלו". הוא ציין את העלייה בעלות היצור ואת העלייה במחירי המוצרים ואת "התפעלותו" מכך שלמרות העלייה במחירי מוצרים, הציבור ממשיך לקנות...
למה שלא ימשיך לקנות? משפחה של 4 נפשות קיבלה במתנה קרוב לארבעת אלפי דולרים. כל עוד אינה יכולה להוציא את הכסף על "פנאי", יש לה כסף להוציא על מוצרים, גם אם המחירים עולים. ותודה לנשיא ביידן.
כיוון שמחירי סחורות חקלאיות, תעשייתיות ואפילו מחירי אנרגיה השלימו עוד מדרגה למעלה מאז שהצרכנים בארה"ב קיבלו אלפי דולרים (ש"הודפסו" על ידי הבנק המרכזי), בקרוב יתברר שאין להם יכולת לקנות מוצרים גם במחירים גבוהים יותר. בייחוד מוצרים שאין צורך חיוני לקנות אותם, כמו מוצרי הייטק למיניהם. זאת לעומת מוצרים שחיוני לקנות אותם – מזון ואנרגיה.
מה יעשה אז הנשיא ביידן? שוב יחלק לכולם? זה מה שהופך אינפלציה "חולפת" לתהליך אינפלציוני. זאת גם אם הפרופסורים בבנק המרכזי ימשיכו לטעון שזה "זמני".
הממשל של הנשיא ביידן מנסה כעת להגדיל את הסיוע שניתן באמצעות "תלושי מזון" בלי להזדקק לאישור של הקונגרס. זאת על ידי "תרגיל". הוקמה ועדה שבוחנת את "הרכב הסל" לצריכה באמצעות "תלושי מזון". פעלול רגולטורי שעשוי לאפשר את הגדלת הסכום שיינתן "בתלושי מזון", גם ללא אישור הקונגרס. זה אולי יקל על "נתמכי סעד" )יותר מעשרה אחוזים מאוכלוסיית ארה"ב), אולם לא יקל על בעלי הכנסות "בינוניות" – גם להם יש זכות בחירה. לכן, אם מחירי סחורות חקלאיות לא ירדו הרבה ומהר מאד, יאלצו שוב לתת לכולם.
וזה אינו הכול...
החל מחודש יולי 2021, בכל 15 בחודש, ממשלת ארה"ב תיתן ל-38 מיליון משפחות 300 דולרים עבור כל ילד מתחת לגיל 6 ו- 250 דולרים עבור כל ילד מעל גיל 6 (תשלומים אלו יהיו עבור 88 אחוזים מהילדים בארה"ב). מה הפלא שצרכנים "מוכנים" לשלם מחירים גבוהים יותר? אבל ככל שנמשכת עליה תלולה במחירי מזון, הם לא יוכלו לצרוך יותר באמצעות המתנות שמחלק הדוד הטוב מהבית הלבן...
עלייה בשכר עבודה –"לעידוד" אינפלציה
אחרי תחילת "משבר הקורונה" בארה"ב, במרץ 2020, ופיטורים המוניים בגלל סגירת מקומות עבודה, הממשל והקונגרס הנהיגו "סלט של תשלומי העברה" כתוספת לתשלומי דמי אבטלה שנהוגים במדינות בארה"ב. תשלומים אלו ניתנים כתוספת לדמי אבטלה שנהוגים במדינות השונות. המימון בא מהממשלה הפדרלית (ותודה לבנק המרכזי שסיפק את הדולרים "המודפסים"). תשלומים אלו ניתנים לא רק לשכירים שאיבדו את מקום העבודה שלהם, אלא גם ל"עצמאים" שהכנסתם נפגעה מאז מרץ 2020. לאחרונה, במאי 2021, כ-16 מיליון אמריקאים עדיין קיבלו דמי אבטלה ו"תשלומי העברה" מיוחדים אלו.
עם פתיחת המשק וככל שנבלמת מגיפת הקורונה, גדל הביקוש לעובדים, בייחוד בענפי "הפנאי" (מסעדות ושירותים אחרים). שכר העבודה בענפים אלו נמוך מאד, לעיתים כשכר מינימום שהוא פחות מעשרה דולרים לשעה.
יש הטוענים שבגלל "סלט של תשלומי העברה" קשה לגייס עובדים לענפים אלו. מושלים במספר מדינות בארה"ב הודיעו שהם מבטלים תשלומים אלו. אולם הממשל הפדרלי של הנשיא ביידן אינו מוכן לבטל אותם. הם תוקצבו במסגרת תוכנית הסיוע האחרונה של 1900 ביליון דולרים.
חלק גדול מפעילי המפלגה הדמוקרטית, דורש להעלות את שכר המינימום בארה"ב ל-15 דולרים לשעה. הקונגרס הנוכחי אינו מאפשר העלאה זו לכלל הסקטור הפרטי, למרות ניתן לעשות זאת במסגרת הממשל הפדרלי. המשך "סלט תשלומי העברה" יוצר בעקיפין לחץ להעלאות שכר בסקטור הפרטי, בייחוד בענפים בהם משלמים שכר נמוך יחסית. דווח כבר על תמריצים שונים שמוצעים לעובדים בענפים אלו, אפילו תשלום עבור עצם השתתפות בראיון עבודה.
מהלכים אלה מאפשרים לממשל לסייע, ולו לזמן קצר, לבעלי הכנסות נמוכות "להתמודד" עם עליות במחירי מזון, אנרגיה ודיור – בזכות עליה בשכר אם יחזרו לעבודה, או ככל שימשיכו לקבל "תשלומי העברה" (עד שימוצה התקצוב לכך במסגרת תוכנית הסיוע האחרונה).
כדי שמעסיקים יוכלו להעלות את השכר שהם משלמים בענפים אלו, הם צריכים להעלות את מחירי השירותים או המוצרים שהם מוכרים; והצרכנים צריכים "להסכים" לשלם מחירים גבוהים יותר בענפים שחוזרים לפעילות. כיצד?
זה מתאפשר לצרכנים לזמן מה תודות לבוננזה שקיבלו מהנשיא ביידן. ואחרי כן? יצטרכו לחלק את ההוצאות שלהם בדומה למה שעשו לפני תקופת הקורונה. פחות על שעשועי הייטק ויותר על "פנאי" וכדומה. אלא אם שוב יקבלו מתנה מהדוד הטוב בבית הלבן. וזה אומר... תהליך אינפלציוני.
החולשה שמסתמנת במחירי מניות "טכנולוגיה" עלולה לבשר על כך שאי אפשר יהיה לקנות הכול. זאת גם אם הדוד הטוב בבית הלבן ימשיך לחלק מתנות. מדוע? כיוון שהמשך עלייה במחירי מוצרים חיוניים – מזון, אנרגיה ודיור לא תאפשר להמשיך להוציא אותם סכומים על "שעשועים" וכדומה, כפי שעשו כשחלק גדול מהפעילות במשק היה "סגור".
הערה: אפשר לראות בגרף למעלה, כי מאז תחילת הקורונה בתחילת 2020, היו כבר שתי פעימות גדולות של חלוקת כסף לציבור. האחרונה, אחרי תחילת הכהונה של הנשיא ביידן. אם מתכונת זו לא תהיה "זמנית", אז גם האינפלציה לא תהיה "זמנית". ואם היא תהיה "זמנית", אז גם ההשפעה שלה על שוקי ההון תהיה "זמנית". אם המתכונת תימשך, אז ככל שתגבר האינפלציה, היא לא תשפיע בחיוב על שוקי ההון )אג"ח ומניות).
דר' שמואל גולדמן החלק השני של הכתבה – בקרוב
גלוי נאות:
פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 ומשקף את דעת הכותב בלבד בזמן כתיבתו. הכתוב אינו הצעה או חוות דעת לפעולת השקעה על כדאיות השקעה כלשהי ואינו תחליף לייעוץ אישי ומקצועי. השקעות שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה. מידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו. כל פעולה בעקבות פרסום זה על ידי הקורא היא על אחריות המבצע בלבד. אין להעתיק ואין לפרסם או להפיץ את המאמר או חלקו ללא קבלת הסכמה מראש ובכתב מהכותב.
חוזר: מאינפלציה "זמנית" לתהליך אינפלציוני?! (חלק 1)
הממשלה יוצרת את הבעיה (סגירת עסקים למשך שנה), ואז מגיע כדי להושיע (זיוף מטבע) מה שיוצר בעיה יותר גדולה ומאפשר לממשלה להגדיל את כוחה כדי ״לעזור״ (החלפת הדולר ההוא שאיבד מערכו בדולר חדש , דיגטלי, ישירות מהבנק המרכזי)ממשלה, ביטקוין פותר את זהחייב להשתמש פחות במרכאות
זה ממש מבריח אותי מהטקסט. יש לך ביקורת על מונח כלשהו? תכתוב אותה. אל תסמן כל מילה שנייה במרכאות כאילו יש לך ביקורת על הכל אבל אתה לא מבטא אותה.תמיד הדפיסו
זה לא שהדפסת הכסף התחילה עם הקורונה - היא רק גדלה מאד בתקופת הקורונה. הדפסת כסף בכמויות משתנות היא תופעה קבועה מאז מלחמת העולם השנייה. היו עליות וירידות, אבל במשבר 2008 הייתה קפיצת מדרגה בהדפסת כסף, ובקורונה קפיצה נוספת.