חמישי, 03 יוני 2021 05:32

מאינפלציה "זמנית" לתהליך אינפלציוני?! (חלק 3)

מדוע "התהליך האינפלציוני" בארה"ב אינו תופעה כלכלית אלא "תהליך פוליטי"? הוא לא יסתיים לפני שינוי "המצב הפוליטי". וזה לא יקרה לפני התממשות אסון חברתי-כלכלי.

מדוע יתכן "תהליך אינפלציוני" בארה"ב?

בגלל פוליטיקאים בשלטון! בייחוד כאלו שבמשך שנים רבות חיכו כדי לממש את החזון שלהם בתחומים רבים: שינוי בחלוקת ההכנסות בארה"ב – הנהגת משק שמבוסס על "אנרגיה ירוקה" – מדיניות הגירה "ליברלית" – שינוי בחוקי הצבעה לקונגרס – ועוד. הגשמת "חזון" זה מצריכה גידול ניכר בהוצאות הממשלה והקטנת הוצאות כמו על ביטחון.

ככל שהמימון הנדרש אינו מתאפשר (פוליטית) על ידי העלאה גדולה מאד במיסים על בעלי הכנסות גבוהות ובינוניות והקטנה גדולה מאד בהוצאות על ביטחון, זה "מתאפשר" רק על ידי הגדלה במימון הוצאות הממשלה על ידי הבנק המרכזי, דהיינו "הדפסת כסף".

מדוע לא להגדיל את המימון באמצעות הגדלה ניכרת ניכר בהלוואות מהסקטור הפרטי (באמצעות מכירת אגרות חוב ממשלתיות)?

כיוון שזה יגרום לעלייה גדולה בריבית הריאלית במשק. זה יפגע באלו שהשלטון רוצה להיטיב איתם. בנוסף לעליות מחירים של מזון, אנרגיה ודיור, תיפגע יכולתם לממן צריכה על ידי הלוואות. ככל שזה יקרה, השלטון יצטרך להגדיל את הסכום שנדרש כדי "להיטיב" איתם (להגדיל את ההכנסה שלהם מתשלומי העברה מהממשלה). וחוזר חלילה. זהו "תהליך".

ממשל הנשיא טרמפ

לממשל של הנשיא טרמפ והמפלגה הרפובליקאית היה "חזון" להקטין את המיסוי של אלו שמרוויחים "הרבה" מעבודה ומהון. זאת בלי להקטין את הוצאות הממשלה. להפך, הם הגדילו את הוצאות הממשלה על "ביטחון". כתוצאה מכך גדל הגירעון בתקציב הממשלה. אין זה מפתיע שמחירי סחורות נמצאו במגמת עלייה משנת 2016 שבה נבחר הנשיא טרמפ. אין זה מפתיע שהבנק המרכזי של ארה"ב נאלץ בסוף שנת 2018 לחדש את הגידול בהחזקת אג"ח של ממשלת ארה"ב.

כלומר, כבר הממשל של הנשיא טרמפ החל "בתהליך אינפלציוני". הסיבה שזה לא התבטא בעליה משמעותית בשיעור האינפלציה בארה"ב (מדדי מחירים) – עד תחילת מגיפת הקורונה – היא, שהממשל לא הגדיל את ההכנסה הפנויה (על ידי הקטנת המיסוי) של שכבות אוכלוסייה בעלות הכנסה בינונית-נמוכה. אלו נוטים לצרוך חלק גדול יותר מגידול בהכנסה הפנויה שלהם. לעומת זאת, בעלי הכנסות גבוהות נוטים לצרוך חלק קטן יותר מגידול בהכנסה הפנויה שלהם. הם מגדילים את החיסכון שלהם בנכסים פיסיים ובנכסים פיננסיים. ואכן, עליות מחירים של נכסים אלו – נדל"ן, מניות, אג"ח "זבל" – היו תוצאה של "תהליך אינפלציוני" משנת 2016-2017.

"תהליך" זה התגבר אחרי סוף שנת 2018 כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב נאלץ לחדש את רכישת אגרות החוב של ממשלת ארה"ב והגדלת היקף האחזקה בהן. הוא עשה זאת אחרי שמדדי מניות בארה"ב ירדו עד כ-20 אחוזים בתוך חודש-חודשיים לקראת סוף 2018.

כלומר, עוד לפני תחילת מגיפת הקורונה ברבעון הראשון של 2020, כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב וממשלת ארה"ב נאלצו לנקוט ב"פעולות חולפות" בגלל מגיפת הקורונה, ארה"ב כבר הייתה בתוך "תהליך אינפלציוני". נחזור לכך בהמשך בדיון על "תרומת" הבנק המרכזי ל"תהליך האינפלציוני".

ממשל הנשיא ביידן

לממשל של הנשיא ביידן והמפלגה הדמוקרטית יש "חזון" אחר. כעת מדובר על הגדלת ההכנסה הפנויה של שכבות אוכלוסייה בעלות הכנסות בינוניות-נמוכות. זאת על ידי תשלומי העברה (חלוקת כסף) מהממשלה לציבור. פרטנו כבר מספר תכניות שמבוצעות או מוצעות.

לשלטון הנוכחי של הנשיא ביידן והמפלגה הדמוקרטית אין שליטה מוחלטת בקונגרס של ארה"ב. זאת בגלל שגם נבחרי ציבור – סנטורים וחברי בית נבחרים מהמפלגה הדמוקרטית – עלולים להתנגד לתוכניות "להיטיב" עם שכבות אוכלוסייה מסוימות. לכן "הטריק" שלהם עד כה היה "להיטיב" עם "כולם". כך כפי שתואר למעלה, במסגרת "תכנית סיוע" בת 1900 ביליון דולרים, "חילקו כסף" "לכולם", בנוסף לסכומים שנתנו לשכבות אוכלוסייה מסוימות ולמטרות מסוימות. לתכנית כזאת אפשר לקבל את תמיכת הקונגרס.

הממשל הנוכחי בארה"ב ממשיך "לטפטף" עוד ועוד "הטבות" לשכבות אוכלוסייה מסוימות. כל "טפטוף" כזה הוא לכאורה רק הוצאה נוספת "קטנה" מידי שנה ובמשך שנים רבות. אולם זה הולך ומצטבר להוצאה גדולה מדי שנה – ככל שמתרבים "הטפטופים". כאמור, כדי לקבל את תמיכת הקונגרס.

הוצאות אלו אינן כוללות רק סכומים שמיועדים "להיטיב" עם שכבות אוכלוסייה מסוימות (שתומכות בפוליטיקאים שבשלטון), אלא גם סכומים "שמיטיבים" עם "כולם".

תיארנו את "הטפטופים" שכבר בוצעו. לאלו יש להוסיף "טפטופים" שכבר הוצעו ובטוח שיהיו עוד – ככל שפוליטיקאים מנסים להגשים את החזון לשינוי בחלוקת הכנסות. לאלו יש להוסיף גם הוצאות להגשמת החזון של "אנרגיה ירוקה".

ממשל הנשיא ביידן מראה לכאורה "אחריות תקציבית". הגידול המוצע בהוצאות מלווה בהצעות להגדלת מיסים. לכן, לכאורה לא יהיה צורך "בהדפסת כסף" למימון החזון של ממשל זה. ואם לא תגדלנה ההכנסות ממיסים? אל דאגה, הרי מדובר ב"רק קצת הדפסת כסף" בשלב זה.

כל "תהליך אינפלציוני" מתחיל "בקטן" ולכן אינו מעורר מיד התנגדות בציבור גדול. אולם כל עוד לא חל שינוי במניע הפוליטי שלו, הוא הולך וגובר.

המניע הפוליטי של השלטון הנוכחי הוא שינוי בחלוקת הכנסות, שינוי בהרכב של צריכת אנרגיה ועוד. זו האג'נדה הפוליטית שלהם. כדי להגשים זאת, יש להגדיל את סך כל הוצאות הממשלה או לשנות את הרכב ההוצאות שלה. כאשר אין יכולת פוליטית לשנות את הרכב הוצאות הממשלה או להגדיל את ההכנסות שלה ממיסים, הדרך היחידה שהם יכולים להגשים את החזון, היא על ידי מימון מהבנק המרכזי, דהיינו "הדפסת כסף".

האם ישתנה "המניע הפוליטי" של האנשים בשלטון? לא, אלא אם הם יוחלפו או ייכפה עליהם לשנות מדיניות כתוצאה מקטסטרופה חברתית וכלכלית. במשטר דמוקרטי, תמיד יהיו פוליטיקאים שאינם בשלטון, "שיבטיחו להיטיב". אבל, כאשר הם מגיעים לשלטון, הם לא ישנו את ההתנהלות שלהם לפני שתהיה קטסטרופה חברתית וכלכלית. מדוע? כי הם יודעים שיש פוליטיקאים אחרים ש"יבטיחו" ויחליפו אותם.

לכן, כאשר "תהליך אינפלציוני" מתחיל בגלל "מצב פוליטי", הוא אינו מסתיים לפני שמשתנה "המצב הפוליטי". זה אינו קורה לפני שמתרחשת קטסטרופה חברתית וכלכלית.

שוקי הון בזמן "תהליך אינפלציוני"

שוקי אג"ח, שוקי מניות ושערי חליפין – מגיבים להשתרשות "תהליך" שכזה בירידה במחירי אג"ח לטווח ארוך, בירידה בשערי חליפין של המטבע "המודפס" וב"היתקעות" של מדדי מניות בתחום צר יחסית, למרות תוצאות שיא ברווחי חברות. לפי ניסיון העבר, שיא במחירי מניות מושג במקביל לשיא ברווחי חברות. "היתקעות" של מחירי מניות למרות פרסום "רווחי שיא", עלולה לבשר על תחילת ירידה גדולה וממושכת ברווחי חברות ובמחירי מניות. הירידה ברווחי חברות היא בגלל טעויות של מנהלי חברות ב"ציפיות האינפלציוניות" שלהם וירידה בפעילות הכלכלית הריאלית ככל שגובר שיעור העלייה במחירים. נדגיש שוב – זה אינו "מצב כלכלי" אלא "מצב פוליטי". לכן אין ערך רב, אם בכלל, ל"תחזיות" אנשי הבנק המרכזי ב"תהליך" כזה.

"תרומת" הבנק המרכזי ל"תהליך אינפלציוני"

בשלב זה יש לכאורה מקום לספק אם אכן קיים או יתקיים "תהליך אינפלציוני" בגלל פעולות של ממשל הנשיא ביידן, אך אין כלל ספק לגבי "תרומת" הבנק המרכזי של ארה"ב ל"תהליך האינפלציוני"; וזאת מסיבה פשוטה: הבנק המרכזי כבר הראה במעשיו (מסוף 2018) שהוא יתמיד בפעולות שגורמות ל"תהליך אינפלציוני".

"תרומת" השלטון לתהליך אינפלציוני נעשית על ידי הגדלת ההכנסה הפנויה של הציבור. זאת באמצעות הגדלת הוצאות הממשלה ו/או הקטנת ההכנסות שלה ממיסים. ככל שמתברר לציבור שאין גידול ריאלי בהכנסה שלו, בגלל עליות מחירים, הממשלה מגדילה עוד יותר את הסכום שהיא מממנת באמצעות תקבולים מהבנק המרכזי וחוזר חלילה. לכן זהו "תהליך". השלטון מניע את ה"תהליך" והבנק המרכזי "מאפשר" אותו על ידי "הדפסת כסף". הבנק המרכזי עצמו אינו "מניע" את התהליך. הוא מגיב להחלטות השלטון.

אולם, מאז המשבר הפיננסי-כלכלי בשנים 2008-2009, גם הבנק המרכזי של ארה"ב פועל כ"מניע" של תהליך אינפלציוני. בעוד שהממשלה מגדילה את ההכנסה של ציבור כך שהוא יכול לצרוך יותר (מה שמתברר כאשליה ככל שמתגברת עליית המחירים), הבנק המרכזי מגדיל יכולת הציבור ללוות כסף כדי לממן צריכה והשקעה. איך? באמצעות הורדת שער הריבית על הלוואות לטווח ארוך (באמצעות קניית אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך – פעולה שנקראת "הקלה מוניטרית").

יכולת הציבור לקבל הלוואה לטווח ארוך, תלויה בהערכת יכולתו לפרוע את ההלוואה ואת הריבית עליה. הערכה זו תלויה בהכנסה של הלווה ובשער הריבית על ההלוואה. ירידה בשער הריבית לטווח ארוך, "מאפשרת" ללוות סכום גדול יותר ביחס להכנסה מסוימת. "פלא כלכלי" זה מבוסס על הטעיה והונאה של חוסכים לטווח ארוך. מה שהבנק המרכזי עושה הוא להעביר כוח קניה מהם אל אלו שכעת "יכולים" ללוות סכומים גדולים יותר ביחס להכנסה שלהם.

בתהליך אינפלציוני שהמניע שלו הוא התעקשות של השלטון להוציא סכום גדול יותר מההכנסות שלו, העלייה במחירים גורמת לציבור להתאים את "הציפיות האינפלציוניות" שלו ואז השלטון נאלץ "להדפיס יותר כסף" כדי לגרום לעלייה "מפתיעה בשיעור האינפלציה". וחוזר חלילה וכך נוצר "תהליך אינפלציוני".

בדומה לכך, כאשר הבנק המרכזי מנהל מדיניות של "הקלה מוניטרית", ציבור החוסכים לטווח ארוך, מתאים את הציפיות שלו למצב בו לא יוכל לקבל הכנסה סבירה ובטוחה על החסכונות שלו. לכן, הוא משנה את צורת ההשקעות שלו לטווח ארוך. זה יכול להתבטא בגידול בהשקעות בנכסים פיסיים כמו מקרקעין, נכסים פיננסיים כמו מניות, אג"ח "זבל". זה גורם לעלייה במחירי נכסים פיסיים וגם של נכסים פיננסיים.

ככל שנמשך תהליך התאמה זה, נוצר מצב שקטנה כמות המלווים לטווח ארוך שמוכנים או יכולים להלוות כסף לאלו שיכולת פירעון ההלוואות שלהם גדלה בגלל הירידה שהייתה בשער הריבית לטווח ארוך.

כדי להגדיל את כמות המלווים שמוכנים להלוות כסף ללווים אלו, הבנק המרכזי שוב מגדיל את כמות האג"ח הממשלתי שהוא קונה בריבית "נמוכה". כך עד ששוב חוסכים לטווח ארוך מתאימים את ההשקעות שלהם לטווח ארוך. כך נוצר "תהליך". מחירי נכסים פיסיים ונכסים פיננסיים מסוימים עולים, ככל שהבנק המרכזי מתעקש לאפשר ללווים "מפוקפקים" ללוות סכומים גדולים יותר בגלל הירידה בשער הריבית לטווח ארוך.

לווה "מפוקפק" אינו רק כזה שלא היה יכול לקבל הלוואה בסכום כלשהו בלי "מעשיו" של הבנק המרכזי. כל לווה בעל הכנסה מסוימת יכול ללוות סכום מסוים בשער ריבית מסוים. אם שער הריבית ירד, הוא יוכל ללוות סכום גדול יותר. "תהליך" זה "מתפוצץ" כאשר לווים "מפוקפקים" אינם יכולים לפרוע את ההלוואות שלהם.

מדוע?

ראשית, בגלל עלייה בשער הריבית. שנית, אם ההכנסה שלהם קטנה ככל שמשתבשת הפעילות הכלכלית בגלל עלייה בשיעור האינפלציה. זאת בייחוד כאשר קיים גם תהליך אינפלציוני ש"מונע" על ידי השלטון.

"הפקפוק" נובע מאי ודאות שהבנק המרכזי יוכל להתמיד בקיום של שער ריבית "נמוך", בלי שבשלב מסוים תקטן ההכנסה של לווים אלו. בתקופה שבה יש "תהליך אינפלציוני" ש"מונע" על ידי הבנק המרכזי, לווים רבים עלולים להתברר כשייכים לקטגוריה של "לווים מפוקפקים". כפי שנראה בהמשך, זו הסיבה שהבנק המרכזי לא יפסיק מרצונו "תהליך אינפלציוני" ש"מונע" על ידו.

דר' שמואל גולדמן                                          החלק הרביעי של הכתבה – בקרוב

 

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה

גלוי נאות:
פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 ומשקף את דעת הכותב בלבד בזמן כתיבתו. הכתוב אינו הצעה או חוות דעת לפעולת השקעה על כדאיות השקעה כלשהי ואינו תחליף לייעוץ אישי ומקצועי. השקעות שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה. מידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו. כל פעולה בעקבות פרסום זה על ידי הקורא היא על אחריות המבצע בלבד. אין להעתיק ואין לפרסם או להפיץ את המאמר או חלקו ללא קבלת הסכמה מראש ובכתב מהכותב.

עודכן לאחרונה ב שני, 05 יולי 2021 14:39
שחרורון
חוזר: מאינפלציה "זמנית" לתהליך אינפלציוני?! (חלק 3)
״ והקטנת הוצאות כמו על ביטחון.״ אל חשש, כספי משלם המיסים האמריקאי עדין משמשים להפצצת דמוקרטיה ונאורות במקומות רבים בעולם
0
אורן
מדיניות הגירה ליברלית מגדילה הוצאות?
עד מלחמת העולם הראשונה מדיניות ההגירה של ארה"ב הייתה סופר ליברלית ועדיין הייתה אחריות תקציביתמה גם שגלי ההגירה הגדולים די תרמו לבניית הכלכלה האמריקאיתהאם הכותב מתכוון ספציפית להכנסת המוני מהגרים לתוך מדינת הרווחה המודרנית, מה שבהחלט מגדיל הוצאות הממשלה?
0
יעקב
תמיכה במהגרים
כול מהגר שמגיע לגרמניה מקבל דירה, הבטחת הכנסה וקורסים בגרמנית ובמקצועות (הכשרה). כול זה על חשבון המדינה. אינני יודע למשך כמה זמן הוא מקבל את סל הקליטה הזה. אלה שלא מסתדרים כנראה ממשיכים לקבל תמיכה בדיור והבטחת הכנסה. ב 2015 קיבלה גרמניה כמיליון מהגרים מסוריה.זו בהחלט הוצאה.אני לא מתנגד להגירה ולא מגנה את החלטתה של מרקל לקבל מיליון פליטים, אני אפילו מוחא כפיים. אבל יש לדבר מחיד. אולי מחיר כדאי, אולי כעבור זמן המהגרים יתרמו לכלכלת גרמניה שסובלת מהזדקנות ומחסור בעובדים.
0
שחרורון
גבולות פתוחים או מדינת רווחה
אתה יכול לקבל גבולות פתוחים או מדינת רווחהאתה לא יכול לקבל את שניהם. גם וגם אומר שאתה משלם לאנשים לבוא בלי לבחון האם לא מתבצע עוול עם הקבוצה שממנת אותם
0
לוי @
כלכלת גרמניה
יעקב אמר/ה :
... אולי כעבור זמן המהגרים יתרמו לכלכלת גרמניה שסובלת מהזדקנות ומחסור בעובדים.
תמהני. מי זו "כלכלת גרמניה" ? האם זו קרל היינץ העשיר, או וולפגנג העני, ואולי אולריקה היפה והחכמה, או בריגיטה המכוערת והסתומה ?או שאולי "כלכלת גרמניה" זה התוצר הלאומי ? ההכנסה הלאומית ? התוצר לנפש ? או כל מצרף סטטיסטי אחר שכלכלנים מחשבים. רק ... רק שבמציאות מצרפים אלה כלל לא קיימים ! הם קיימים רק באקסלים של מחשביהם. במציאות קיימים אנשים. פרטים. האזרחיות והאזרחים השונים של גרמניה. וחלק מהם נבזזים לטובת סיבסוד מהגרים. נניח שלצורך קליטת המהגרים כל אזרח מממן באמצעות מיסיו 100 יורו. ונניח ש-100 יורו שווים לעבודה של שעתיים. יוצא שכל אזרח גרמני שועבד לעבדות. נכון, לא לכל חייו, אפילו לא ליום אחד - רק לשעתיים. אבל ההבדל הוא כמותי, לא עקרוני. עקרונית הפכו אותו לעבד.מצד שני, אולי עבדות זה דווקא דבר טוב ...

0
אורן
בנייה של חומה מסביב למדינת הרווחה, במקום מסביב לארץ
שחרורון אמר/ה :
אתה יכול לקבל גבולות פתוחים או מדינת רווחהאתה לא יכול לקבל את שניהם. גם וגם אומר שאתה משלם לאנשים לבוא בלי לבחון האם לא מתבצע עוול עם הקבוצה שממנת אותם
תיאורטית, אפשר למנוע בחוק את הגישה לתוכניות רווחה וסבסוד למהגרים, ובכך להנות מכל העולמותלמי שמדינת הרווחה יקרה לו כמובן...((הציטוט בנושא חוזר על עצמו במאמרים של מכון קאטו)

0
שחרורון
חוזר: מאינפלציה "זמנית" לתהליך אינפלציוני?! (חלק 3)
אורן אמר/ה :
שחרורון אמר/ה :
אתה יכול לקבל גבולות פתוחים או מדינת רווחהאתה לא יכול לקבל את שניהם. גם וגם אומר שאתה משלם לאנשים לבוא בלי לבחון האם לא מתבצע עוול עם הקבוצה שממנת אותם
תיאורטית, אפשר למנוע בחוק את הגישה לתוכניות רווחה וסבסוד למהגרים, ובכך להנות מכל העולמותלמי שמדינת הרווחה יקרה לו כמובן...((הציטוט בנושא חוזר על עצמו במאמרים של מכון קאטו)
תוכנית רווחה נכונה נקראת GoFundMe campaign ככה מי שבאמת חשוב לו לתרום יכול לשלם כמה שבא לו, וכל מעמידי הפנים ומצקצקי הלשון לא זוכים לתרום כספם של אחרים. אתה גם חוסך מערך גביה ורווחה ממשלתי ככה שיותר מגיע לנזקק האמיתי

0
אורן
מה הקשר?
שחרורון, אתה רשמת: שחרורון אמר/ה :
אתה יכול לקבל גבולות פתוחים או מדינת רווחה
על כך אני עניתי ש: אורן אמר/ה :
תיאורטית, אפשר למנוע בחוק את הגישה לתוכניות רווחה וסבסוד למהגרים, ובכך להנות מכל העולמות
ואפילו הדגשתי (כי זאת לא באמת האידיליה מבחינתי): אורן אמר/ה :
למי שמדינת הרווחה יקרה לו כמובן...
ולכן לא ברור לי מה ניסית להגיד ב: שחרורון אמר/ה :
תוכנית רווחה נכונה נקראת GoFundMe campaign
אתה לא מסכים עם העמדה התיאורטית?אתה חושב שגם במנותק ממדינת הרווחה, מדיניות הגירה ליברלית היא אנטי חופש?

0

3000 תוים נשארו