היקף ייצור חשמל ממקורות "מתחדשים" בארה"ב עומד כיום על 11 אחוזים מתחנות רוח, 6 אחוזים מחשמל סולרי (קרינת שמש).

הבעיה עם רוח ושמש היא, שהם אינם "חסידים אדוקים" של ממשל הנשיא ביידן. לפעמים הם נמצאים ולפעמים הם אינם בנמצא. לפעמים יש רוח ולפעמים אין רוח. שמש כידוע יש בשעות "היום" אבל לא בשעות הלילה. באזורי קוטב או סמוכים לו, לעיתים אין בכלל "לילה" ולעיתים אין בכלל "יום“. לא רק זאת. הרבה מצרכני חשמל, צורכים אותו דווקא בשעות "הלילה" כאשר אין שמש במקום מושבם.

התוצאה? כמות חשמל שאפשר לייצר ממקורות כאלו במקום מסוים נתונה לתנודות גדולות. פעם אפשר לייצר "הרבה" חשמל ("מתחדש") ופעם אפשר לייצר רק "מעט" חשמל. ככול שגדל חלק המקורות "הירוקים" מכלל ייצור החשמל, נגרמות תנודות גדולות יותר בכמות הייצור של חשמל באזור מסוים.

לא רק ביכולת הייצור של חשמל יש תנודות גדולות. גם בכמות הביקוש לחשמל יש תנודות גדולות. זה יכול להשתנות בין "יום" ו"לילה". זה יכול להשתנות בין יום בו הטמפרטורה 25 מעלות ויום בו הטמפרטורה היא 35 מעלות.

איך מתאמים בין תנודות בכמות החשמל שמסופקת לצרכנים לבין תנודתיות הביקוש?

כיצד אפשר להתאים את כמות החשמל (התנודתי) שמסופקת לצרכנים לתנודות בביקוש לחשמל?

דרך אחת היא לייבא/לייצא חשמל בין אזורים שונים. זה יכול להיעשות בתוך מדינה, בייחוד במדינות בעלות שטח גדול. זה יכול להיעשות בין מדינות שכנות שמחוברות לרשת אספקת חשמל. כמובן שזה אינו מבטיח אספקה סדירה של חשמל, כיוון שגם באזורים/מדינות סמוכים יש תנודות ביכולת הייצור של חשמל ובכמות המבוקשת של חשמל.

דרך שנייה היא להבטיח "כושר ייצור עודף" של חשמל ממקורות שאינם מהווים "אנרגיה ירוקה", בעיקר תחנות כוח פחמיות/גזיות. כאשר גדל הביקוש לחשמל ו/או קטן ייצור חשמל מ"אנרגיה ירוקה", מגדילים את כמות החשמל ממקורות גוועלד כמו פחם. לעיתים ניתן לעשות זאת גם מתחנות כוח גרעיניות, אולם לרוב הכמות המיוצרת בתחנות כאלו היא "קבועה".

דרך שלישית היא "לאגור חשמל". לטעון מצברים באנרגיה כימית (על ידי שימוש בחשמל "עודף"), שאותה אפשר לחזור ולהפוך "לחשמל" לפי הצורך. קשה לעשות זאת בכמויות גדולות ובעלות כלכלית "סבירה". אפשרות אחרת "לאגירה" היא למשל לדחוף כמויות גדולות של מים לגובה רב, מה שיוצר "אנרגיה פוטנציאלית" וכאשר יש צורך לייצר יותר חשמל, משחררים את המים מהמאגר ומייצרים חשמל ממפל המים בתחנת כוח הידרו (מבוססת על תנועת מים). גם זה קשה לביצוע.

הדרך הרביעית, היא פשוט לעשות "קיצוב" בצריכת חשמל. כלומר, להנהיג "עלטה מתגלגלת" בין צרכנים/אזורים שונים "ולהתפלל שיהיה בסדר".

אז מה הבעיה?

הבעיה בחושך, בעלטה, ובפוליטיקאים דמגוגים. הם שקובעים תקנות/חוקים שכופים דרישות לייצור חשמל מ"אנרגיה ירוקה" בכמות מסוימת, אך אינם טורחים להסדיר אספקת חשמל סדירה גם כאשר יש תנודות גדולות ביכולת ייצור של חשמל ובכמות המבוקשת של חשמל.

כאמור, תנודות אלו גדלות, ככול שגדל חלק ייצור חשמל ממקורות "אנרגיה ירוקה" מכלל ייצור החשמל. "הישג" עבורם – כמוצג לקהל החסידים שלהם – גידול עצום בכמות החשמל שמיוצרת "מאנרגיה ירוקה". ואז? מתברר שאין מנוס "מעלטה מתגלגלת" (הפסקות חשמל יזומות).

כמובן, ככל שאזור מסוים נשלט יותר על ידי פוליטיקאים דמגוגים, גדל הסיכוי לתרחיש של "עלטה מתגלגלת". דוגמה בולטת היא קליפורניה. שם יכולת ייצור חשמל סולרי כבר מגיעה ל- 25 אחוזים מסך ייצור החשמל.

בעיה. בחלק ניכר משעות היממה אין ביקוש לחשמל בכמויות עודפות כאלו. בעיקר בשעות היום. אז מה עושים? משקיעים כסף ביכולת אגירת חשמל במצברים. זה עולה כסף. זה מייקר את עלות החשמל לצרכן ו/או לממשל המקומי שמסבסד את עלות החשמל לצרכן (או שעודף החשמל הסולרי "נזרק לפח". דהיינו, לא עושים בו שימוש אך ממשיכים לשלם עבורו ליצרנים).

אבל גם מצברים אינם יכולים להושיע "במצב קיצון". שהרי מישהו קובע מהו "מצב קיצון" ולפי זה מקצים כספים להתכונן לו. דהיינו, יכולת "אגירת חשמל" במצברים. ואז מתברר שזה לא הספיק ואין מנוס "מעלטה מתגלגלת". שיהיה להם בהצלחה.

נציין, לא רק צרכני חשמל עלולים להיפגע "בעלטה מתגלגלת". גם יצרני/ספקי חשמל רגיל עלולים להיקלע "לספיגת הפסדים מתגלגלת". למשל, כאשר יש עודף היצע של חשמל, מחירו יורד לאפס ואפילו ייתכן "מחיר שלילי". מי יושיע אותם? רק הממשל המקומי, שיטיל את עלות התנודות על הצרכנים. שיהיה להם בהצלחה.

דוגמה "להפסדים מתגלגלים" היא מה שקורה בספרד.

כמחצית מייצור החשמל בספרד מבוססת על "אנרגיה ירוקה". ”עודף היצע" ממקורות אלו כבר גרם בספרד לתופעות של מחירים אפסיים לחשמל. ספרד יכולה לייצא חשמל רק/בעיקר לצרפת. אבל צרפת עצמה, שבה רוב ייצור חשמל מבוסס על תחנות כוח גרעיניות, היא בעצמה יצואנית של חשמל. אז מה עושים? סופגים הפסדים. מי? בעיקר אלו שמייצרים חשמל שלא "מאנרגיה ירוקה". בספרד מדובר בייצור חשמל מגז טבעי.

אם אלו סופגים הפסדים, הם לא יחזיקו כושר/קיבולת ייצור של חשמל מגז טבעי. ואז? כאשר אין רוח ואין שמש, מי יספק חשמל לצרכנים בספרד? לכן, יצרני חשמל כאלו פנו לממשלת ספרד כדי שזו תקים קרן שתיתן מימון לצורך החזקה של כושר ייצור עודף בתחנות כוח שמייצרות חשמל מגז טבעי. אחרת, עלול להיות מצב בו אזרחי ספרד יאלצו לחפש את הרוח. שיהיה להם בהצלחה.

אתם חושבים שבישראל יש/יהיה מצב שונה? כנראה שדילגתם על יום "מפורסם" בשנת .2023 לא רק שאספקת חשמל בישראל כבר/תהיה תלויה "במזג אוויר", אלא שגם תהיה תלויה "במצב הרוח" של מנהיג חיזבאללה. ירצה – תפעלנה אסדות להפקת גז בים, לא ירצה – לא תפעלנה אסדות אלו.

מה לזה ולתחביב הנוכחי של "בינה מלאכותית"?

הבטחנו להרחיב בדיון על "בינה מלאכותית", אולם לא הבטחנו לקיים את ההבטחה. אולם
פטור בלא כלום, אינו יאה. אומרים לנו שככול שיתרחב השימוש בבינה מלאכותית, יגדל הביקוש לחשמל! שהרי בלי חשמל, אין מחשבים ואין "בינה". לפי תחזית אחת, בארה"ב יגדל הביקוש לחשמל בכמות ששווה ל-9 אחוזים מכמות החשמל שנצרכת בה כיום. זה הרבה. הרבה מאד.

לפי חוק שימור האנרגיה, יידרש מקור אנרגיה כדי לייצר כמות נוספת של חשמל. מניין? תהיה יותר קרינה מהשמש? תהיה יותר רוח? היכן יש שטחים סמוכים למקומות ישוב, שבהם ניתן להציב תחנות רוח/סולריות שתייצרנה חשמל בכמות המדוברת? ככול שיציבו אותם בשטחים רחוקים יותר ממקומות ישוב, תקטן יעילות השימוש בחשמל שהם ייצרו. לכך יש מחיר.

זה מילא. אם היום קשה להתמודד עם התנודות בייצור חשמל ממקורות אלו, הקושי יגדל פי כמה מונים ככול שתגדל "הבינה המלאכותית" במקום "הבינה האנושית".

עיקר הבעיה שתהיה היא בתרחיש של "עלטה מתגלגלת". במקרה כזה – אופס. אין יותר בינה. גם לא אנושית, שהרי זו נעלמה מבני אנוש. לא הכשירו אותם למצב כזה. אל דאגה. זה לא יקרה. כמו שלא קרה באג 2000. זוכרים את "הטרוף" הזה? דברים כאלו חולפים. עד שנרחיב בעניין זה, נאמר פשוט: אין דבר כזה "בינה" מלאכותית. כול מה שיש זה מאגרי מידע אינסופיים, שמצריכים כמות גדולה של כוח מחשוב כדי להשתמש בהם וזה מצריך כמות גדולה של אנרגיה שזמינה "כול הזמן". אחרת, אופס "אין בינה".

אופס. למה להיזכר בדברים פרה היסטוריים כמו באג 2000? הנה "התחביב" האחרון: ביקוש לרכב חשמלי. גם זה בתמרוץ של פוליטיקאים. הנה כמה ידיעות "טריות" בעניין זה:

רכב חשמלי.

בנוסף לגידול עצום שצפוי בביקוש לחשמל לצורכי "בינה מלאכותית", גם היה/יש צפי לגידול עצום בביקוש לחשמל לצורכי רכב חשמלי. אולם בעניין זה אפשר להירגע. כבר כתבנו על ירידה בהתלהבות של יצרני רכב בארה"ב, להגדיל את הייצור של רכב חשמלי. גם באירופה מסתמנת האטה/ירידה בביקוש לרכב חשמלי. ביטוי לכך יש בירידות גדולות במחירי רכב חשמלי "יד שניה" – כמה עשרות אחוזים כבר אחרי שנה אחת. כמו כן הודעה על "עיכוב" בבניית מפעל לייצור מצברים לרכב חשמלי בגרמניה.

יהיה המשך. בייחוד אם בחודש נובמבר ,2024 מר ביידן לא ייבחר לתקופת כהונה נוספת כנשיא ארה"ב. אבל כך יקרה גם במקרה שייבחר. כיוון שלצרכנים בארה"ב ובאירופה יש "בינה אנושית".

לסיום: באוקראינה אין חשש "שעלטה מתגלגלת" תשפיע על יכולת השימוש "בבינה מלאכותית". זאת כיוון שמקור הבינה של השלטון בה, נמצא בוושינגטון ובבריסל – אז אין להם צורך בהרבה חשמל.

דר' שמואל גולדמן, כלכלן
מו"ל "למשקיע"

הירשמו כאן לקבלת התראה על כתבה חדשה