הדפס עמוד זה
רביעי, 07 יולי 2010 15:39

הבנק המרכזי והבנקים המסחריים – האם מכניסים לנו נסורת ללחם?

גירעון הממשלות והר החובות של המדינות עלולים להביא לקץ מערכת הבנקאות המקובלת. עליה ממושכת במחיר הזהב היא "עננים שחורים בשמים". רוב הציבור לא מבין את משמעותם כי השלטונות טוענים ש"זו אינה עונת הגשמים.

קמח שמכיל נסורת עצים 

נניח שבמדינה מסוימת בעלי מאפיות מחליטים להוסיף נסורת עצים לקמח שמשמש לאפיית לחם. תחילה הם משתמשים בכמות מזערית של נסורת עצים במקום בקמח. ככל שהם רואים כי הם יכולים לנהוג כך, הם מגדילים את השימוש בנסורת עצים וכך מגדילים את רווחיהם. כמובן שמתעוררת השאלה הייתכן כך במדינה מתוקנת? הרי השלטונות באמצעות הרגולטור הרלבנטי אמורים לפקח על איכות הלחם ולמנוע מצב שכזה. לא רק זאת, הרי ציבור שירגיש שהלחם מכיל נסורת עצים, ינסה לקנות לחם מבעלי מאפיות שאינם משתמשים בנסורת עצים, אז בואו ונעלה את רמת התחכום של בעלי המאפיות. 

ראשית, הם אינם כוללים נסורת עצים בכל הלחמים שהם אופים. מדי פעם הם עושים זאת בכמות מסוימת, לא גדולה, של לחמים. לא רק זאת, הם אינם עושים זאת בלחמים שמסופקים בכל האזורים הגיאוגרפים, אלא מדי פעם באזור אחר. כאשר מתגלה לחם כזה, מדווחים השלטונות והרגולטור על "תקלה" ואומרים כי ננקטות הפעולות הנדרשות כדי למנוע בעתיד תקלות כאלו. שנית, בואו ונחריף את המצב: הרגולטור יודע מה שעושים בעלי המאפיות, אולם מסיבות שידועות לו (ושנתייחס אליהן בהמשך הדברים) הוא אינו מפסיק את דרך ההתנהלות של בעלי מאפיות. הייתכן כדבר הזה מצד הרגולטור והשלטונות במדינה מתוקנת? אמרתי, "נניח שכך הוא המצב". ברור שהישועה לא תבוא מצד השלטונות. מה לגבי התנהגות רציונאלית של הציבור במצב כזה? הציבור אמור להפסיק לקנות לחמים ממאפיות שמשתמשות בנסורת עצים. כאמור מקודם, הציבור אינו יודע אילו מאפיות משתמשות בנסורת עצים, באיזו כמות של לחמים יש נסורת עצים והיכן הם נמכרים. כדי להפעיל מאפיה יש צורך ברישיון מטעם השלטונות ואלו אמורים להיות "ערבים" לכך שלחמים יאפו מקמח ולא מנסורת עצים. אולם המציאות היא שהרגולציה אינה מבטיחה זאת. אז כיצד ידע הציבור מאלו מאפיות הוא יכול לקנות לחם שאינו כולל נסורת עצים? שהרי לא בכל עת ובכל מקום הלחם נאפה מנסורת עצים. מה יעשו אלו שאינם רוצים להמר על כך שהלחם שהם קונים כולל נסורת עצים? סביר שהם יקנו קמח, שמרים ושאר חומרים וציוד שנדרשים כדי לאפות לחם ויפסיקו לקנות "לחם". ברור שהתנהגות כזו אינה יעילה מבחינה כלכלית. הרבה יותר יעיל לקנות לחם ממאפיות מאשר לאפות אותו בעצמך. שהרי זה מותר האדם מן הבהמה, שהוא יכול לנהוג בצורה שמגדילה את הרווחה שלו. אבל תנאי הכרחי לכך הוא, שאפשר יהיה לקנות לחם בלי לחשוש שאפילו בהמות לא תסכמנה לאכול אותו. 

כיוון שלחם הוא מוצר חיוני, הציבור יאכל לחם, אלא שהעלות הכלכלית של הלחם תהיה הרבה יותר גבוהה, מאשר של לחם שנקנה ממאפיות. כמובן שאפשר לטעון כי במדינה מתוקנת, הציבור יקים קול זעקה וידרוש מהשלטונות שתונהג רגולציה שתאפשר קנית לחם ממאפיות. אולם מה מלמד אותנו הטבע האנושי? שזה לא יקרה לפני שתהיה "קטסטרופה", במקרה זה, כאשר כולם יאלצו לאפות בעצמם את הלחם שהם אוכלים. זאת כיוון, שהרגולטור אינו מפקח, מערכת אכיפת החוק אינה מעמידה לדין את העבריינים ומערכת המשפט אינה מרתיעה אותם (בהזדמנות נביא מתכון לאפית לחם). 

מדוע הרגולטור אינו מפקח על איכות הלחם? נניח כי טחנות הקמח הן מונופול של שלטון, כלומר רק השלטון רשאי "לייצר" קמח שמשמש לאפית לחם. בנוסף נניח כי במדינה מתוקנת זו, השלטון בעצמו מוסיף נסורת עצים לקמח שהוא מוכר לבעלי המאפיות. גם טחנות הקמח פועלות בתחכום: הן עושות זאת במידה שונה, במקומות שונים ובזמנים שונים, כך שאי אפשר לקבוע מי מהן, היכן ומתי מוסיפות נסורת עצים לקמח. לא רק הצרכן של לחם אינו יודע האם הלחם שהוא קונה מכיל נסורת עצים, גם בעלי המאפיות אינם יודעים אם הקמח שהם קונים מכיל נסורת עצים (מדינה נחמדה?!). ברור כי במדינה זו אין לשלטון (ולרגולטור שמשרת אותו) עניין לפקח על איכות הלחם. הרי נסורת עצים בלחם יכולה לנבוע מכך שבעלי מאפיות מוסיפים נסורת עצים לקמח שהם קונים מהשלטון (מטחנות קמח) ו/או מנסורת עצים שהשלטון הוסיף לקמח שהוא מוכר לבעלי המאפיות. גם אלו וגם אלו "נהנים" מכך על חשבון הציבור שקונה לחם שמכיל נסורת עצים. ברור כי במצב כזה אין אינטרס לרגולטור (לשלטון) לפקח על איכות הלחם. 

המשמעות הכלכלית-חברתית של מחיר 5000 דולרים לאונקיית זהב (המחיר כיום כ-1200 דולר לאונקיה) 

מערכת התיווך הפיננסי במדינות המערב, בעיקר בגדולות שבהן, חלק ניכר ממנה אם לא כולה, מבוססת על "אפית לחם שמכיל נסורת עצים". מחיר של 5000 דולרים לאונקיית זהב יהיה סימפטום למצב בו הציבור מחליט "לאפות" בעצמו את הלחם שהוא צורך. עלייה במחיר הזהב מעל 1000 דולרים (ארה"ב) לתקופה רצופה של לפחות 8 חודשים, עשויה להיות סימן כי מתקרב סוף עידן הבנקים המרכזיים במדינות המערב, דהיינו בנקים מרכזיים כפי שהם פועלים מאז תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת (למעשה מאז סיום מלחמת העולם השנייה). איני נותן תחזית שירד גשם. מה שאני אומר הוא, שכאשר יש עננים "שחורים" בשמים, יש אפשרות שירד גשם. את זה כולם יודעים, לא בגלל שהם יודעים את ההסבר המדעי, מדוע יורד גשם, אלא כיוון שהם התנסו במצבים בהם יורד גשם. לעומת זאת, רוב הציבור במדינות המערב, לא התנסה במצב בו מערכת התיווך הפיננסי מפסיקה לתפקד. הסיבה לכך היא ביולוגית – זה קרה בעבר אחת לכמה עשרות שנים – למעשה כמעט מזה כמאה שנים. זה קרה במדינות המערב הגדולות רק פעמיים – ראשית בשנות העשרים-שלושים שידועות כ"שפל הגדול" ושנית בשנות השבעים (בייחוד בארה"ב) בזמן "אינפלציה גדולה". לכן, רוב הציבור גם אם יראה "עננים שחורים" לא ידע מה המשמעות שלהם. אם יש "עננים שחורים" בשמים, יש אפשרות שירד גשם – גם אם השלטונות ו"המומחים" שלהם טוענים כי כעת זו אינה עונה בה יכול לרדת גשם. 

המשך עלייה גדולה וממושכת במחיר הזהב, היא סימן לאפשרות ל"ירידת גשם", במקרה שלנו חורבנם של בנקים מרכזיים כפי שאנו מכירים אותם. מדי פעם "הטבע האנושי" מתנגש עם "השכל האנושי" (שהוא מותר האדם מן הבהמה), שהוא הבסיס לקיומה של "רווחה אנושית". מחיר של 5000 דולרים לאונקיית זהב, יהיה סימפטום לכך שמערכת התיווך הפיננסי במדינות המערב, במתכונת הנוכחית שלה, הפכה למודל של "נסורת עצים" ושהציבור, תוך שימוש ב"שכל האנושי", מנסה לחזור ולהשתית את הבסיס לקיומה של מערכת כלכלית – חברתית, שהיא תנאי הכרחי לקיומה של רווחה אנושית. ושוב להדגיש, איני נותן תחזית לא למחיר הזהב ולא לכך ש"ירד גשם". אני רק אומר מהי, לדעתי, על המשמעות של "עננים שחורים בשמים". 

הבנק המרכזי "מדפיס כסף" – מוסיף לקמח נסורת עצים 

בנק מרכזי צריך להבטיח שבנקים לא יכללו נסורת עצים בלחם שהם אופים, כיוון שאז הם לא יוכלו לקיים את ההתחייבויות שלהם לחוסכים (לספק להם לחם). כיצד בנק (ומתווך פיננסי כלשהו) כולל נסורת עצים בלחם שהוא אופה? על ידי כך שהוא לוקח את החיסכון ועושה בו שימוש שהתוצאה שלו היא, שהוא אינו יכול לקיים את ההתחייבויות שלו (כמו שבעל מאפיה לוקח קמח ועושה בו שימוש שהתוצאה שלו היא לחם שאינו אכיל). הניסיון (והטבע האנושי) מורה כי מתווכים פיננסיים נוהגים כך כאשר בנק מרכזי בעצמו "מפיץ" לציבור קמח שמכיל נסורת של עצים. הכיצד? הבנקים (ושאר מתווכים פיננסיים) הם כמו בעלי מאפיות. הם אמורים לקחת חיסכון (קמח) ולעשות בו שימוש נאות (לאפות לחם), כך שיוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם (לספק לחם תקין). אבל כאשר בנק מרכזי גורם לכך שמה שנראה כחיסכון (השייר בין הכנסה והוצאה), אינו אלא פרי יצירתו של בנק מרכזי (מה שנקרא הדפסת "כסף"), הוא למעשה מוסיף נסורת עצים לקמח שמגיע לבעלי המאפיות (לחיסכון שמגיע לבנקים ולשאר מתווכים פיננסיים). במצב כזה אין אפשרות שיאפה לחם תקין, גם אם בעלי מאפיות אינם מוסיפים נסורת עצים לקמח ממנו אופים לחם – הבנק המרכזי עצמו כבר עשה זאת. 

"נסורת עצים" לעולם לא תהפוך ללחם 

מה מורה הניסיון, כולל המשבר האחרון במדינות המערב הגדולות, בייחוד בארה"ב? שכאשר בנק מרכזי מוסיף נסורת עצים לקמח, אז גם הבנקים עצמם (ומתווכים פיננסיים אחרים) עושים זאת, כיוון שהם אינם חוששים מרגולציה! התוצאה היא שהציבור מפסיק לקנות לחם. זה מה שלמעשה קרה במחצית השנייה של 2008 , כאשר מערכת התיווך הפיננסי למעשה שותקה. איש לא ידע האם "הלחם" שמתווך פיננסי כלשהו מנסה למכור לו, מכיל נסורת עצים. אז הייתה "שביתת קונים". חלק גדול מהירידה בפעילות הכלכלית ובמחירי נכסים פיננסיים במחצית השנייה של 2008 ובתחילת 2009 , לא נבע מהצורך בהתאמה לתנאים כלכליים חדשים, אלא בגלל שמערכת התיווך הפיננסי חדלה לתפקד. מה שהשלטונות עשו היה להגדיל את הביטחון של ציבור ב"התחייבויות" של מתווכים פיננסיים, על ידי כך שהם הפכו "התחייבויות" אלו ל"התחייבויות" של השלטונות. זה אפשר למערכת התיווך הפיננסי לחזור ולתפקד בתנאי המציאות הכלכלית החדשה, אולם זה לא שינה את העובדה שמערכת זו עדיין מבוססת על "נסורת עצים". אלא, שבמקום שיש פוטנציאל להתגלות של "נסורת עצים" ב"התחייבויות" של מתווכים פיננסיים פרטיים, גדל הפוטנציאל להתגלות של "נסורת עצים" ב"התחייבויות" של שלטונות. זאת בגלל ששלטונות הפכו בעצמם ל"מתווכים פיננסיים" גדולים, על ידי הגדלת הגירעונות בתקציבי הממשלות. עלייה גדולה וממושכת במחיר הזהב עלולה להיות סימן לכך, כי גלגול "נסורת עצים" מ"התחייבויות" של מתווכים פיננסיים פרטיים למתווכים פיננסיים שהם השלטונות, אינה משנה את העובדה שמדובר ב"נסורת עצים".

(ראו את המשך הנושא בכתבה הקודמת).

מפורסם באדיבות דר' שמואל גולדמן, כלכלן, מנהל קרן הנאמנות "למשקיע".

עודכן לאחרונה ב שלישי, 19 דצמבר 2017 05:57

פריטים קשורים