הגזל החוקי: ועדי עובדים, שיושבים עם "היד על השאלטר" במוסדות ציבוריים וחברות ממשלתיות, סוחטים הטבות מפליגות ובלתי צודקות על חשבון שאר הציבור.
הרפואה בכל העולם הייתה בעבר "פרטית" ורק בשלב מאוחר "הולאמה". בארץ ישראל הרפואה "נולדה" ציבורית ורובה היה בבעלות מפלגות השמאל. תמיד הייתה "רפואת קשרים", הזנחת חולים אחרים, גירעון, ושרות טוב למשלמים.
כל עוד חברת החשמל חברה ממשלתית צריך לאסור בחוק על שביתה. לאסור על עובדי מדינה וציבור לשבות.
בשנת 2014 חל מפנה היסטורי מדאיג בענף ההייטק: החלה "התאגדות" עובדים בחסות ההסתדרות והקמת וועדי עובדים. הפליאה היא כיצד הענף החזיק מעמד ללא ההסתדרות במשך למעלה מ-25 שנים.
סרטון בחירות של הליכוד הרגיז רבים. מוסטפא מהחמאס התלונן שביבי פגע גם בו. עובדי נמל שכפופים לבוסים בוועד אינם חמאס, הם לא חותרים להשמדת ישראל. התנהלותם דומה לענף צנוע של ה"מאפיה": סחיטת דמי חסות.
אחת מהסיבות שישראל עברה בקלות את משבר 2007 היא כי אנחנו "מפגרים" אחרי אירופה בשפע הקצבאות והעיוותים בשוק העבודה. אנחנו דוהרים אל הבור ממנו אירופה מנסה להיחלץ.
עובדי הסקטור הציבורי זכאים לנופש מסובסד בחו"ל על חשבון משלם המיסים. עוד הטבה ל"איש השמן" - סיפור מהתנסות אישית.
עם פרישתו של עופר עיני מראשות ההסתדרות כתבו "מבקריו" כי הוא העדיף להתמקד בייצוג הוועדים הגדולים. העובדים בוועדים הגדולים, חזקים מספיק לקבל החלטות בעצמם ואינם זקוקים למייצג. עיני לא היה הבוס העליון.
דטרויט, מרכז תעשיית הרכב האמריקאית. עיר מפוארת, הרביעית בגודלה בארה"ב עם שני מיליון תושבים ב-1950. ימים רחוקים. העיר ממשיכה להתדרדר והאוכלוסייה התדלדלה ל-680 אלף. כך ייעשה לעיר שהדגל האדום ניצח בה.
עליית מדרגה בהתערבות המדינה ביחסי עבודה: במקום שנשים יוכיחו כי הופלו לרעה על ידי המעסיק. מעתה, בעקבות פסיקת בג"ץ, אם מעסיק ייתבע על אפליה – נטל ההוכחה יהיה עליו – הוא יצטרך להוכיח שאינו מפלה.
