אירופה נגד פייק-ניוז? למי שייך המידע עלינו? רגולציה חדשה באירופה תאפשר לכל אירופאי להחליט מה המידע שייאגר עליו, לערוך או למחוק אותו. האם הסקטור העסקי יכול בכלל לעמוד בגזירה?
פקידי אירופה, שונאי תאגידים (בייחוד אמריקאים), קנסו את גוגל ב-5 מיליארד דולר. כל אירופאי צדקני חופשי להסיר אפליקציות של גוגל, אבל מורשת סוציאליסטית של שנאת הצלחה – גוברת. בייחוד אם המצליח גם מתעשר.
עמנואל מקרון, נשיאה החדש של צרפת, הוא נשיא חריג בהשקפותיו על מדינת הרווחה, הסקטור הציבורי ו"זכויות העובדים". האם יצליח להקטין את המפלצת הממשלתית בצרפת?
האליטות בבריטניה מאשימות בתוצאות המשאל את "הרחוב". העם הבור החליט לא-נכון. הבריטים הצביעו מסיבות שונות, אחת מהן היא הרגולציה המחניקה של הביורוקרטיה האירופאית.
ג'ון קליז האגדי ממונטי פיית'ון (סופר, שחקן בריטי) פרסם עדכון שנון לגבי איומי הטרור באירופה. התיאור תקף לא רק לטרור.
יש כעת בעולם כ-59.5 מיליון פליטים (על פי דו"ח האו"מ). אחרי שנקלוט את 1000 הפליטים הסמליים שבוז'י הרצוג מציע, היכן יקלטו כל יתר 59 המיליון ו- 499 אלף הנותרים? האם יש פתרון ל"בעיית הפליטים"?
הסרט היווני אינו שונה מההצגות שמתרחשות על בימות יתר מדינות המערב. איך איבדה יוון את "הבלמים"?
הבנקים האירופאים חשופים לאשראי מפוקפק שנתנו למדינות עניות, ולעסקאות רעועות, והכול - בחסות הבנקים המרכזיים שלהם. ספק אם החובות ייפרעו. חוששים מ"יום הדין".
הבריחה אינה מקובה או צפון קוריאה, אלא מצרפת.
יוון סגרה את השידור הציבורי. כל ערוצי הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים - נדמו. כ-2,500 עובדים פוטרו ויתחילו לחפש עבודה אמיתית. היוונים מתחילים לחסוך מידי שנה לפחות מיליארד שקל.
