אם הממשלה תנהל את הסופרמרקטים – יהיה מחסור במזון. ככל שהמדינה תנהל את הגז – יגדל הסיכון למשק הגז. ככל שהמדינה תעמיק להתערב ותתכחש לזכויות הקניין של היזמים – ירחק היום בו נהנה מהגז, אולי אפילו נפסיד.
הכותרת נשמעת "גזענית", אבל זו המציאות המזרח תיכונית. ה"מומחים" של "המדינה" רוצים לנהל מו"מ על אספקת גז לירדן, הנזלת גז במצרים, מכירה לפלסטינים, ואם ירצה השם אולי גם לטורקים. השתגעתם?
הוויכוח על הגז מתנהל בין ניאו-קומוניסטים שגורסים שזכותו של האדם לרכוש פרטי קיימת רק ב"קטנה": האופניים, המכונית, והאייפד שייכים לבעליהם. אבל אם אתה "עשיר", או חלילה "טייקון" – רכושך שייך ל"עם".
המציאות מוכיחה שכמעט בכל מקרה בו ממשלות קבעו מה צריך להיות מחירו "הנכון" של מוצר, כמה לייצר או לייצא ואיזה רווח צריך להבטיח ליצרן או לקמעונאי – נגרמו נזק וסבל רב לאזרח מן השורה.
למקסיקו עתודות גז ונפט עשירות וגם "פוטנציאל לנפט". הנפט והגז במקסיקו "שייכים לעם". אך למרבית הבושה, העם המקסיקני נאלץ לייבא נפט וגז מהטייקונים החזיריים מצפון, מארה"ב.
אחת מהכתבות הנדירות בעיתון "הארץ" המצדדות בהחלטה של נתניהו. כתבה מצוינת של נחמיה שטרסלר: השנאה של "החברתיים" ליזמים כה גדולה... רק נגד. רק להרוס. רק לא לפתח. רק לא לייצר מקומות עבודה חדשים.
נשארנו בלי הגז, ללא הכנסות המיסים שנועדו להקטנת "אי השוויון" ובלי אלפי מקומות העבודה החדשים שהובטחו. ההבטחות של החזירים רודפי הרווח לא יתממשו. "העם" לפחות יודע שיש לו גז אי שם, מתחת לים של המדינה.
משק הגז המעוות רוכב על מערכת כלכלית מעוותת. ישראל עולה על דרך מכשולים שתרחיק משקיעים בגלל חזירות פוליטית, ותפגע ברמת החיים. ניווכח איך מדינה סוציאליסטית יכולה להפסיד ממשאב טבע שופע.
רפורמת ענק בתחום הנפט והגז במקסיקו - ביטול המונופול הממשלתי על ה"נפט ששייך לעם".
על פי חוקת מקסיקו כל הגז והנפט "שייכים לעם" - ויש שם הרבה. לממשלה יש מונופול על חיפוש, גילוי, הפקה ושיווק המשאבים - החלום של השמאל-מרכז הישראלי מתגשם במקסיקו. ומה התוצאות?
