בכתבה קודמת "השמצנו" את נגידת בנק ישראל על החלטתה להדפיס כסף למימון אגירת דולרים. אני לא חוזר בי, אבל תיתכן אפשרות נוספת: בנק ישראל נאלץ להדפיס שקלים.
התקשורת מתעלמת מהשאלה, אבל המשפחות בישראל משלמות עבור מדיניות זו.
עימות חריף בטונים גבוהים פרץ בין איש העסקים רמי לוי לבין העיתונאית ליאת רון (גלובס) בתכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10. יקיר המחאה החברתית שמכר "עוף בשקל" הפך ל"אויב העם".
סחרחורת חסרת מוצא של הורדת ריבית - התגברות ביקושים - עליית מחירי דירות - הגדלת היקף משכנתאות - עליית ריבית - קריסה.
המנגנון המורכב, לפיו השוק קובע מחירים של מוצרים ושירותים, מנקז לתוכו את כל העיוותים של הכלכלה המקומית. עול מכביד של יוקר מחייה הוא מעין עונש שה"כלכלה" מטילה על כלל האזרחים בגלל הצטברות עיוותים.
קשה להילחם במבול הסיסמאות הסוציאליסטיות הקליטות כמו "העם דורש צדק חברתי", ובייחוד מול נחשולי האדם ששטפו את שדרות רוטשילד בקיץ 2011. יניב מנוס עושה זאת בסרט דוקומנטרי.
הטלת ארנונה כפולה על דירות ריקות היא פגיעה בזכויות הפרט. זכותו של בעל דירה לעשות שימוש בקניינו כראות עיניו ללא תכתיב ממשלתי. מס הארנונה צריך להיות מיועד למימון הוצאות העירייה ולא כלי מדיניות ממשלתי.
אין ארוחות חינם ומישהו יצטרך לשלם עבור "חופשת האבהות".
תוך 60 שנה הגענו לסבך עצום של חוקים וביורוקרטיה. אלפי עמודים של ברברת תחת כותרת של תקנות, חוקי בנייה ומיסוי מקרקעין. הפתרון לכל בעיה בתסבוכת זו עובר תמיד דרך הגדלת עלויות. מה התייקר? הכול!
השביתה נגד "השמים הפתוחים" הסתיימה בצ'ק שנתי של כ-500 מיליון שקל שאנחנו, משלמי המסים, נרשום לפקודת אל על "לכיסוי הוצאות האבטחה". הסכום הענק לאבטחה של פחות מ-50 מטוסים בלתי סביר בעליל. בואו נעשה חשבון.
