עשור של שגשוג מתמשך במשק יוצר "עודפים" במטבע חוץ. שער הדולר אמור היה לרדת אפילו ל-2 ₪ לדולר. מחירים אמורים היו לצנוח. בנק ישראל בולם מלאכותית את התחזקות השקל ומונע את הוזלת עלות המחיה בישראל.
בתי המלון דורשים "פיצוי", חברות תעופה על הקרשים, 12,000 משכירי דירות לתיירים, מסעדות וחנויות אופנה נעולים, מה עם נהגי מוניות וקניונים? רשימה ארוכה – מי יפצה אותנו?
התערבות של המדינה בכלכלה יוצרת לרוב עיוות עם פוטנציאל לנזק. למה תחזיות נכונות לא תמיד מתגשמות?
בנק ישראל מדפיס מיליארדי שקלים וכך גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם. הדפסת כסף אמורה לייצר אינפלציה, עליית מחירי מוצרים ושירותים. אז למה אין אינפלציה?
"כשל שוק" היא סיסמה שנועדה להצדיק התערבות ממשלתית, בזבוז כספי ציבור, והענקת הטבות לאנשי שלומנו. כך אכן קורה.
אנחנו מרבים, בצדק, להתלונן על יוקר החיים בישראל – אבל בעבר המצב היה גרוע בהרבה. יוקר החיים בישראל בעבר הלא-רחוק הרקיע שחקים. אפילו מצלמה ומזגן הוגדרו רשמית כ"מוצרי מותרות". איך ירדו המחירים מאז שנות השבעים ומה צריך לעשות לצניחה נוספת של מחירים?
המנהיג הפוטנציאלי של העולם החופשי, דונלד טראמפ, קורא לעצור את הסחר החופשי כדי להגן על מקומות עבודה באמריקה. הפגנות ענק בגרמניה. דן פרופר יו"ר "אוסם" ושר התחבורה ישראל כץ מצטרפים למלחמה ביבוא מוצרים ושירותים לישראל.
למה הם טועים?
העלאת שכר המינימום בחוק גוררת אחריה עליית מחירים של מוצרים ושירותים. כלומר עלייה ביוקר החיים, שנגדו, כביכול, בא שכר המינימום להלחם. שכר מינימום הוא מס שמוטל בסתר על כלל הציבור.
שכר לא משלמים לפי מה שנראה כ"הוגן". שכר משלמים לפי תרומת העובד לרווחי העסק, כפי שבעלי העסק מעריכים.
"חוק התוצאות הבלתי צפויות" אינו הגורם היחיד לנזק שבבחישת פוליטיקאים בכלכלה, אלא הסבר נוסף לתופעה מדוע ניהול ממשלתי-ריכוזי של הכלכלה (בניגוד לחופש כלכלי) מסתיים לרוב בנזק.
