בקיץ 2007, עם סימני המשבר, בייחוד בשוק האשראי, סבר הבנק המרכזי בארה"ב, כי הוא יוכל לווסת את הפעילות הכלכלית בשיטה הרגילה שלו: הורדת ריבית גדולה ומהירה. לקראת סוף 2008 מיצה הפד את יכולתו המניפולטיבית.
מנהלי החברות, אלו אשר אחראים על ''היווצרות'' התוצר הלאומי מודים שאינם יכולים לחזות מה יהיה התוצר של החברות שלהם.
ג'ניפר היא בעלת בר במיאמי. כדי להגביר מכירות, היא מחליטה לאפשר ללקוחותיה הנאמנים – רובם אלכוהוליסטים מובטלים – לשתות עכשיו ולשלם אחר כך.
תארו לעצמכם שדה של אדמה פורייה. בקצה השדה מונחים שקים ובהם גרעיני חיטה. כמו כן מונחים שם שקים ובהם דשן. עוד נמצאים שם מחרשה, כלים לזריעה, כלים להשקיה, כלים לקצירה, טחנת קמח ומאפיה.
הכלכלן המוערך ד''ר יעקב שיינין מסביר במעריב של שבת [דרור גלוברמן 6.3.09] איך להיחלץ מהמשבר. התרופה העיקרית: חיקוי אובמה.
טענה תמימה שמושמעת לעיתים תכופות על ידי אנשי ציבור ותקשורת. שורשיה האידיאולוגים של השקפת העולם שהמדינה אחראית כמעט לכל הסובב אותנו נעוצים בתנועה הסוציאליסטית-קומוניסטית שהפכה למקובלת לפני כמאה שנים...
המיתוס הנפוץ: בניין בשדרות קרס מפגיעת טיל גראד וצריך לבנותו מחדש. הקבלנים ירוויחו, ובכסף שיקבלו הם ישלמו שכר לעובדים ולקבלני המשנה. העובדים ירוצו עם הכסף לקניון וירכשו מוצרים.
דעה מפוקפקת זו פורסמה ב- ynet במסגרת ראיון עם 3 כלכלנים. זו אכן טעות רווחת. אילו זה היה נכון אז גם רעידת אדמה הרסנית, או שריפה שתבעיר את כל תל אביב עשויים לעזור לכלכלה.
קרנות הפנסיה אינן יכולות ''לשמור על הכסף'' בכספת כלשהי ובבוא היום לשלוף את הכסף כולל ''תשואה מובטחת'' כדי לשלם לגמלאי הקרן.
ממשלות העולם אין דולר שחוק בקופה. תקציב הממשלות תמיד מתוח עד לקצהו, כי פוליטיקאים תמיד מנצלים כל סנט אפשרי למימון פעילויות שיגדילו את הסיכוי לבחירתם מחדש.
