הסבב הסתיים: דרישות שכר, איום בשביתה, שביתה, "פשרה", תוספת שכר, "רפורמה" – וחוזר חלילה. אין מתנגדים למונופול שהמדינה נטלה – לחנך, לכפות תכניות לימוד, לקבוע שכר, להחליט מי ילמד, כמה, מתי והיכן. פוליטיקאים ופקידים ("המדינה") אינם מסוגלים לחנך כפי שאינם מסוגלים לנהל תעשייה או חווה חקלאית. לכן, משרד החינוך "מצליח" כמו משרד החקלאות ומשרד השיכון.
עידית רז-קלישר, אימא וכלכלנית, כתבה ספר ילדים יוצא דופן שמנסה להתמודד עם האתגר ללמד ילדים קטנים (גילאי 4-8) מושגי יסוד בכלכלה.
אל להורים לסמוך על מערכת החינוך. החינוך הממשלתי לא מוצלח יותר משרותי הכבאות הממשלתיים. סיפורו של אבחון "ליקוי למידה".
