בסין – רק הכלכלה קפיטליסטית וחופשית, ומבוססת על יוזמה פרטית – לכן סין משגשגת. כמעט כל היתר נשלט, מפוקח ומדוכא על ידי המפלגה הקומוניסטית.
ההיתר בסין ללדת ילד שני אינו מהפך רעיוני. הקומוניזם הסיני כופר בזכויות הפרט. האדם חסר זכויות, לא קיים. קולקטיב המדינה מעל לכל ומיוצג ע"י הנהגה "נאורה". גם "החופש הכלכלי" שם אינו זכות, אלא מתנת המנהיג.
רצח העם של הקומוניסטים הסינים בראשות מאו-טסה-דונג לא כל כך ידוע במערב. רצח ההמונים שביצעו קומוניסטים, בדרך כלל מעניין פחות את העילית במערב, שהרי הרוצחים הם אידיאליסטים ששאפו לחברה טובה יותר לכאורה.
כך נשאלתי במייל על ידי גולש. תגובתי הראשונה הייתה: "אני לא נביא". אבל, במחשבה שנייה...
יפן מוכיחה שממשלה יכולה להרוס כלכלה ולאמלל אזרחים למרות תעשיה מפוארת, הון אנושי וטכנולוגיה מתקדמת. רמת החיים ביפן תקועה מזה עשרים שנה ויוקר החיים בשמים. גם כלכלת סין תקרוס בגלל "תכנון ממשלתי".
האם ממזרח תיפתח הרעה? ריאיון ארוך ומעניין עם ויטלי קצנלסון. פרופ' חבר בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קולוראדו ומנהל תיקי השקעות. ניתוח בהיר ומפוכח של הצרות בסין וביפן.
המשברים הצפויים בסין לא יעיבו על ההישג חסר התקדים של הכלכלה הסינית בעשורים האחרונים – העלאת רמת החיים של מאות מיליוני סינים מרמה של אפס לרמת חיים סבירה ואף גבוהה.
הכותב (אמיר לופוביץ) הוא ישראלי, תושב סין, מתגורר בננג'ינג מזה מספר שנים, מתמחה בטכנולוגיות תקשורת ועובד עם הממשל הסיני. אמיר נשוי לאישה סינית (בקרוב...).
האם ה"בום" הכלכלי בסין יסתיים במפץ גדול? מהו סוד הצמיחה הכלכלית המואצת בסין? עם פקיעת הבועה, יסתבר שהממשלה תזדקק לכל יתרות מטבע החוץ האדירות שצברה כדי "לחלץ" את הבנקים שהסתבכו.
סין אינה מדינה חופשית בסגנון המערבי והשלטון מסתיר את הקלפים. חלק ניכר מהכלכלה הסינית מתוכנן על ידי השלטון ובייחוד הסקטור הפיננסי. אם יוון הצליחה "להנדס" נתונים מאקרו-כלכליים דמיינו את היכולת הסינית.
