בדרך כלל מדובר בגוף ציבורי שניזון מכספי משלם המסים, רוב תקציבו מיועד למשכורות והטבות לעובדים שמייצרים, במקרה הטוב, תעסוקה האחד לשני. חלק מהתקציב מיועד "לפעילות" שתועלתה למטרות המוצהרות שולית ביותר.
ידיעה זניחה בעיתון מדגימה את "הבאג הדמוקרטי": פגיעה בזכויות הפרט לטובת קבוצת לחץ. והפעם - לחצים פוליטיים של מסעדות באילת לביטול מבצעי "הכול כלול" בבתי המלון.
"טייקונים" ראציונלים לכאורה תורמים מיליוני שקלים לרבנים פופולאריים כמו פינטו ואיפרגן, שהם בעצמם "טייקונים קטנים" (מוערכים בעשרות מיליוני שקלים). הם מעידים גם על "התייעצויות עסקיות" עם רבנים.
בכנסת דורשים חקיקה מגבילה לשכר בסקטור הפרטי. נשמע "חברתי". אבל בחצר האחורית של הממשלה נשפכות המשכורות... כאן אפשר להקטין שכר ללא חקיקה. נראה אותם גיבורים על חברת חשמל. או אפילו על שכר בכירי העמותות.
