מוטי היינריך.

מוטי היינריך.

מוטי (מרק) היינריך, בוגר הטכניון בחיפה (הנדסה) ואוניברסיטת תל אביב ( מנהל עסקים MBA ).

הכוח הלוחם המקצועי היבשתי היחיד שעומד לרשות ישראל הוא הימ"מ. יחידת מתנדבים קטנה בשכר מלא המונה כ-200 לוחמים בלבד. המסגרות הלוחמות האחרות, מבוססות בעיקר על חיילים "זמניים" בשרות חובה-כפוי קצר ומתקצר.

הסבב הסתיים: דרישות שכר, איום בשביתה, שביתה, "פשרה", תוספת שכר, "רפורמה" – וחוזר חלילה. אין מתנגדים למונופול שהמדינה נטלה – לחנך, לכפות תכניות לימוד, לקבוע שכר, להחליט מי ילמד, כמה, מתי והיכן. פוליטיקאים ופקידים ("המדינה") אינם מסוגלים לחנך כפי שאינם מסוגלים לנהל תעשייה או חווה חקלאית. לכן, משרד החינוך "מצליח" כמו משרד החקלאות ומשרד השיכון.

פוליטיקאים מדברים על "צמצום הרגולציה". מדברים, אך במקביל מכבידים את הנטל: הזדמנות לחזות איך מתגבשת רגולציה חדשה לנגד עינינו – אסדרת ענף מתקיני המזגנים.

 

"מדינת חופש" – משטר שלא מתערב בחקלאות, בתעשייה, בתקשורת, ובכל תחום כלכלי. שאול אלוביץ' מבעלי בזק, לא היה נדרש לאישור משרד התקשורת (שלא קיים) ולא ל"קשרים" עם שר תקשורת (אין שר). "תיקי נתניהו" לא היו נולדים.

כדרכנו, נציין את ה-1 במאי כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו". והשנה – למה מתו כ-5 מיליון אוקראינים ברעב בתחילת שנות ה-30?

פוליטיקאים בישראל שולפים פתרונות ל"משבר הדיור". רעיונות שכבר נוסו במדינות במערב מזה כ-100 שנים ונכשלו. אם נחזור על האיוולת – הכישלון בלתי נמנע גם כאן. נדרש מנהיג אמיץ לשינוי כיוון.

גם אם ישקיעו את הכסף הכבד הנדרש, לא נקבל "אנרגיה מתחדשת" נקיה שתחליף גז-פחם-נפט. מציאות שהמערב לומד בדרך הקשה. זינוק מחירי האנרגיה הוא השיעור הראשון. סוגרים תחנות כוח ואוסרים קידוחים חדשים לפני שקיימת חלופה אמיתית.

על מה מבוססת זכותכם למכור את האופניים או את המקרר המשומש שלכם? למה אתם רשאים לנקוב בכל מחיר שתרצו עבורם? למה כל הרווח שלכם?

ממשלת השינוי הזמינה עוד 3 צוללות "מיותרות" מגרמניה, ובעלות כפולה. 3.5 מיליארד ₪ לחתיכה – הון תועפות. לצה"ל יש הוצאה יקרה יותר: אילו הרמטכ"ל וחבריו היו מוותרים על "תוספת הרמטכ"ל" לפנסיה השמנה, אפשר היה לקנות כל שנתיים צוללת גרמנית משוכללת, חדשה מהניילונים... רק מ"התוספת"...

מאז קום המדינה הורשעו לפחות 24 פוליטיקאים רמי-דרג (ח"כים, שרים) בעבירות שחיתות וגניבה של "כספי ציבור", המספר אינו כולל לפחות 60 ראשי ערים. ספר שפורסם (2012), מציג 95 אנשי ציבור שהיו מעורבים בשחיתות לפני שנות ה-90.

עמוד 1 מתוך 64