הבלוג המרכזי

עוד לפני הקורונה: השוואות בינלאומיות מציגות תמונה שגויה ומטעה. כרזות בהפגנות מבססות את מיתוס "ההרעבה השיטתית של המערכת".

מדינות כופות על משלמי המיסים להעביר טריליוני דולרים "להצלת כדור הארץ". מעת לעת אנו מצביעים על הטרוף העולמי שכולם מיישרים אתו קו. נחשול הדת החדשה אינו מדע, אינו הנדסה – נתק מהמציאות – למען "היעדים".

לאורך שנים, היצואנים מזהירים כי ירידת הדולר תוביל לפיטורים ולקריסת המשק. במציאות – השער יורד, היצוא עולה, והמשק משגשג. בנק ישראל הוא ועד העובדים של "היצואנים". בדרך, מייקרים לנו את חיי היום-יום.

המוני אזרחים תמיד יצירתיים מחוקי השלטון. תמיד ימצאו את ה"קומבינה" בסבך התקנות המגבילות. ובעיתונות הכלכלית – "מופתעים" מביצועי הכלכלה בצל הקורונה...

קבוצות "מהפכניות" דורשות "אפס פליטות פחמן". ממשלות נלחצות ומאשרות חוקים. הדרישה: "עולם ישן נחריבה" ומעבר לאנרגיה ירוקה. במציאות לא קיימת "אנרגיה ירוקה" – לכן מתקדמים רק ל"נחריבה". היינו בסרט זה במאה ה-20 – הקומוניזם הצליח להחריב ולחסל.