המחלוקת על דרך מינוי השופטים היא בין השיטה הקיימת לבין רפורמה שמגדילה את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה. האם קיימת דרך אחרת? אולי כלל לא צריך וועדה לבחירת שופטים? קיימת גם דרך שלישית וזו אינה "פשרה".

הכוח הלוחם המקצועי היבשתי היחיד שעומד לרשות ישראל הוא הימ"מ. יחידת מתנדבים קטנה בשכר מלא המונה כ-200 לוחמים בלבד. המסגרות הלוחמות האחרות, מבוססות בעיקר על חיילים "זמניים" בשרות חובה-כפוי קצר ומתקצר.

הסבב הסתיים: דרישות שכר, איום בשביתה, שביתה, "פשרה", תוספת שכר, "רפורמה" – וחוזר חלילה. אין מתנגדים למונופול שהמדינה נטלה – לחנך, לכפות תכניות לימוד, לקבוע שכר, להחליט מי ילמד, כמה, מתי והיכן. פוליטיקאים ופקידים ("המדינה") אינם מסוגלים לחנך כפי שאינם מסוגלים לנהל תעשייה או חווה חקלאית. לכן, משרד החינוך "מצליח" כמו משרד החקלאות ומשרד השיכון.

פוליטיקאים מדברים על "צמצום הרגולציה". מדברים, אך במקביל מכבידים את הנטל: הזדמנות לחזות איך מתגבשת רגולציה חדשה לנגד עינינו – אסדרת ענף מתקיני המזגנים.

ושוב עולה השאלה: מה צריכה להיות המטרה המרכזית של "המבצע הבא" בעזה, מן הסתם מול חמאס? הנה רעיון חדשני ברוח "קו ישר" – היש היתכנות לרעיון?