שירותי הדואר הם חלק "מהסקטור הציבורי המפואר". צרה צרורה. אין שום סיבה שהממשלה תתעסק בהעברת דברי דואר.
אנחנו לא זקוקים לרוב "הפקידים המקצועיים" שדה-מרקר מדמיין במקום המינויים הפוליטיים. אנחנו לא רוצים "פקידים מקצועיים" שיחלקו את כספי המיסים שלנו באופן "מקצועי". אנחנו לא זקוקים לכל משרדי הממשלה האלה.
רכב קרבי ממוגן בודד עולה לצבא האוסטרלי כ- 1.18 מיליון דולר אמריקאי. רכב של דאע"ש עולה מקסימום 30,000 דולר. מי לדעתכם מנצח? למה האוסטרלים זקוקים ל-1,100 רכבים משוריינים?
השאלה הבסיסית היא בשביל מה צריך בכלל שר תרבות? למה המדינה מתערבת בעסקי התרבות?
בדרך כלל מדובר בגוף ציבורי שניזון מכספי משלם המסים, רוב תקציבו מיועד למשכורות והטבות לעובדים שמייצרים, במקרה הטוב, תעסוקה האחד לשני. חלק מהתקציב מיועד "לפעילות" שתועלתה למטרות המוצהרות שולית ביותר.
רוב הציבור, בהנהגת התקשורת, מבקרים את "השחיתות" ומייחלים לממשלת מלאכים "אחרת". זו אוטופיה - מעולם לא הייתה ממשלה כזאת ולא תהיה. אם הממשלה והסקטור הציבורי יהיו קטנים אז גם השחיתות תהיה "קטנה".
פועלים ערבים, עם רישיונות עבודה בישראל, מבזבזים למעלה משליש יום עבודה בעמידה בתור משפיל. אפשר אחרת.
עובדי הסקטור הציבורי זכאים לנופש מסובסד בחו"ל על חשבון משלם המיסים. עוד הטבה ל"איש השמן" - סיפור מהתנסות אישית.
חברת הרכבות הממשלתית בצרפת הזמינה 2,000 רכבות חדשות בעלות של כ-3 מיליארד יורו. למרבה הצער, הרכבות שהוזמנו לשדרוג רשת הרכבות האזוריות, "רחבות מידי" ולא מתאימות לרוחב הרציפים בתחנות הרכבת.
את רשות השידור צריך לסגור ולא לפתוח מחדש. ממשלה לא צריכה לספק שירותי בידור – לא בתי קולנוע, לא תיאטרון, ולא שידורי טלוויזיה.