בטעות מוצגים עיוותי מערכת הבריאות באמריקה כהוכחה לכישלון הקפיטליזם במערכת הבריאות. ארה"ב אינה דוגמה ל"רפואה קפיטליסטית", משום שאינה כזאת. לא "כוחות השוק" מעוותים את המערכת, אלא מעורבות הממשלה.
הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) מציג רווחים גבוהים מאז "המשבר". ב- 2012 צמח הרווח ל-89 מיליארד דולר! הרווח מועבר לממשלה. איך מצליחים פקידי הבנק להרוויח יותר מחברת הנפט אקסון וענקית הטכנולוגיה אפל גם יחד?
"תעשייה" שהיא כולה "רוח" - אין בה ממש והיא מתקיימת רק בזכות סבסוד ממשלתי כבד אצלנו ובארה"ב. מיליארדי שקלים אצלנו יעופו ברוח. הנזק אינו רק כספי אלא גם סביבתי.
71% מהמשפחות האמריקאיות נהנו מזכאות לקצבת רווחה פדראלית כלשהי. 60% מהאמריקאים סבורים שהממשלה חייבת לחלק קצבאות ואלה יצביעו (כמעט תמיד) עבור נשיא שיבטיח את המשך החלוקה והגדלתה.
מדוע טקסס פורחת וקליפורניה "על הקרשים"? הסבר ציורי של ריצ'ארד פישר, נשיא הסניף של הפדרל רזרב בדאלאס, טקסס. תיאור יוצא דופן שאינו מתאים לנגידי בנקים מרכזיים מאופקים וזהירים...
הממשל חשב שהוא מסוגל לנהל ביטוח שיטפונות, אבל התוצאה גרועה: ניהול כושל, פרמיה נמוכה מדי וגירעון שימומן ע"י כלל הציבור. מנגנון השוק היה קובע פרמיה גבוהה באזור מסוכן - היה מפרסם אזהרה - ומצמצם את האסון.
בשיטה הדמוקרטית הקיימת, יזכה בנשיאות (או בראשות הממשלה) כל נשיא שיבטיח לבוחרים יותר כסף תמורת פחות עבודה, ולא משנה באיזה כותרת יקראו לחוקים. איך חרצה ג'וליה את תוצאות הבחירות? אז מי זאת ג'וליה?
אם הציבור, פוליטיקאים ופקידים – דורשים יותר רגולציה – אז אנחנו מקבלים אותה. ייתכן שבנקודה מסוימת מערכות המדינה יסתיידו מרוב חוקים, בחישה, ביורוקרטיה ושחיתות ואז יתחיל תהליך הפוך של דה-רגולציה.
ארתור אוכס שולצברגר ז"ל היה מבעלי הניו יורק טיימס. סיפור קלאסי של משפחת מהגרים יהודית. העיתון נרכש על ידי סבו ב- 1896 שהתחיל כמחלק עיתונים. בהספד ארוך שפורסם בניו יורק טיימס לא הוזכרה המילה "יהודי".
ערב הבחירות לנשיאות, ושוק העבודה האמריקאי עדיין מסרב לשתף פעולה עם ברננקי (נגיד הבנק המרכזי) ועם הנשיא אובמה. תקוותם הייתה ששני סיבובי "הקלה כמותית" של הדפסת כסף יאוששו את הכלכלה. אולי "הקלה 3" תעזור?
