גירעון הממשלה הפדראלית בארה"ב גבוה ביותר ועומד על למעלה מ-10 אחוזי תוצר. האם ארצות הברית יכולה להיחלץ מהגירעון כפי שעשתה כבר בעבר לאחר מלחמת העולם?
בארה"ב נרשמת ירידה ניכרת בפשיעה אלימה. קרימינולוגים מתקשים להסביר את התופעה. ההסבר המקובל הוא שעוני ומשבר כלכלי מעודדים פשע - אז למה אין עליה בפשיעה? ייתכן שההסבר הרבה יותר פשוט.
ארה"ב הגיעה לתקרת החוב המותרת על פי חוק (14.3 טריליון $). כדי להמשיך ללוות כסף צריך לשנות את החוק. צמיחת המשק האמריקאי מטעה כי היא ממומנת באמצעות הלוואות. אמריקה נחה על הטיטאניק ונעה לאט אל הקרחון.
שוק המשכנתאות האמריקאי רחוק מלהיות "שוק חופשי". הוא יותר מולאם מאשר פרטי. השליטה הממשלתית על רוב השוק לא מנעה בכל אותן 70 שנות הלאמה משברי דיור ופשיטות רגל של בנקים. ועכשיו - האם הממשל "הרים ידיים"?
הנשיא אובמה מהלל את החינוך הציבורי, אך בטעות נתן כדוגמה ומופת בית ספר שפועל כמו בית ספר פרטי.
הבמאי האמריקאי מייקל מור העלה רעיון קומוניסטי ותיק לפתרון הבעיות של אמריקה - להלאים את רכושם של המיליארדרים. אין צורך להרחיק ולתקוף את הרעיון אידיאולוגית - אפילו תרגיל פשוט בחשבון מדגים את השטות.
אולי יש לממשלות ולמשקים כושר חיות ארוך מכפי שניתן להעריך ונבואות חורבן בדרך כלל לא מתגשמות? אין לנו מושג עד להיכן ניתן למתוח את החבל עד שייקרע.
"פתרונות דיור ממשלתיים" היו תמיד פיתוי לפוליטיקאים ולממשלות וזכו גם לגיבוי אידיאולוגי. התוצאה הייתה זהה בכל מקום בו פוליטיקאים "בנו" דירות: שיכונים ממשלתיים מכוערים, אפילו באמריקה.
חברות הדירוג שמדרגות את איכות אגרות החוב הנסחרות, מקבלות תשלום מהלקוח המדורג - שופט שמקבל תשלום מהנאשם. אם גיליתם עיוות בכלכלה - חפשו מאחוריו ממשלה. חברות הדרוג הטעו מיליוני משקיעים בחסות הממשלה.
המשבר בארצות הברית מומחש בגרף אחד. צמיחת מספר עובדי הציבור פי 22 משנת 1950 כאשר האוכלוסיה רק הוכפלה. נחשו מה קרה למספר עובדי התעשייה באמריקה?
