ניתוק זרם החשמל במדינת מחוז אוסטרלית, כתוצאה מהסתמכות אידיאולוגית על אנרגיית רוח "ירוקה", ממחיש את האיוולת בהשקעות באנרגיית רוח בישראל.
לפי מאמר ב"גלובס", תוך כ-15 שנים בלבד, ניו יורק תעמוד בסכנת הצפה עקב עליית פני הים ב-30 ס"מ. ההתחממות הגלובלית תשתק את ליבו הכלכלי של המערב עד לסוף המאה הזאת, כאשר מפלס המים יעלה ב-2 מטרים לפחות יחד עם סופות קטלניות. מה עושים?
הירוקים טוענים שגם הנפט, הפחם, הגז והגרעין מסובסדים – האמנם?
באייבנפה בארה"ב נבנתה תחנה סולארית ענקית שנכשלה לחלוטין בגלל כמות החשמל הקטנה שמיוצרת. אותה חברה מקימה פרויקט זהה באשלים בנגב. פרויקט שמבוסס על היסטריה ואידיאולוגיה תוך התעלמות מעובדות הנדסיות.
"תעשייה" שמבוססת כולה על סובסידיות מכספי משלם המיסים. כאשר זרם הסובסידיות נפסק או קטן – נעלמים "היזמים".
"ירוקים" ואינטרסנטים מאשימים את רשות החשמל. האשמה שעדיין אינה נכונה לצערנו. צריך להטיל איסור מוחלט על הקמת טורבינות רוח בישראל.
טירוף המיחזור של ה"ירוקים" פוגע בסביבה הקרובה כאן ועכשיו, ליד הבית. אבל את מי זה מעניין? הרי חשוב "להציל" את כדור הארץ מהתחממות שתקרה אולי בעוד 200 שנה, אם בכלל יש לאדם שליטה בתופעה הטבעית.
פחמן דו חמצני אינו "גז מזהם". "נלחמים" בו כדי להציל את כדור הארץ מ"התחממות". מלחמה בלתי אפשרית הזויה רצופה בהטעיות ושקרים. מלחמה יקרה שתוצאתה המידית - הגברת העוני בגלל השקעות סרק.
"מדענים" רבים עשו קריירה עשירה מהפצת נבואות זעם על סוף העולם, ונושא ההכחדה של מיני החיים (והאדם בכללם) הפך לנושא חביב עליהם. "ידיעות אחרונות" ונביאי חורבן מקצועיים בישראל מיהרו לקפוץ על העגלה.
מכבש התעמולה הירוקה פונה אל הרגש בשקר מוצלח: "חשמל ירוק, נקי, מהשמש הוא חינם וטוב". אף אחד לא חושף כמה זה עולה באמת, והאם התועלת מצדיקה את העלות. המתקין אולי מרוויח, אבל לא מהשמש אלא מכספי משלם המסים.
