המהות ה"ירוקה" של טורבינות הרוח היא אשליה. הטורבינות מפיקות מעט מאד חשמל, בזמנים בלתי רציפים ובלתי ידועים, לרוב כאשר אין צורך בהן. מדובר בבזבוז משאבים לריק, ולנזקים ממשיים לטבע ולסביבה.
זו כותרת ב"הארץ". כתבה שכולה תעמולה חד-צדדית מטעה. רבים מהעוסקים בנושא, למעט אינטרסנטים, לא מבינים שפשוט כלל אין דבר כזה "אנרגיה חלופית ירוקה". ה"אנרגיה הירוקה" היא אשליה יקרה ומזיקה. טירוף.
בניגוד לתחזיות השחורות - יש שפע של נפט בעולם ובשנים הקרובות צפוי אפילו עודף. תיאוריות נביאי הזעם על סוף עידן הנפט לא לקחו בחשבון טכנולוגיות חדשות וגידול בכדאיות ההפקה עקב העליה במחיר.
נבואות הזעם על "סוף העולם" נוטעות בנו רגשי אשמה. מטרתן לעשותנו כנועים לתנועות הפוליטיות שמצביעות על הדרך לישועה: סגפנות, שנאה לטכנולוגיה, סלידה מקפיטליזם.
נביאי הזעם הירוקים מפחידים אותנו במחסור באנרגיה מקובלת. במציאות - מאז 2005 צועדת ארה"ב לקראת "עצמאות אנרגתית" בזכות חידושים טכנולוגיים בהפקת נפט וגז מקומי בכמויות גדלות. אין מחסור בעתיד הנראה לעין.
משרד האנרגיה מסבסד החלפת מקררים ישנים בחדשים עד ל-30% מעלות מקרר חדש - כדי לחסוך באנרגיה. להתערבות ממשלתית בכלכלה יש תמיד תוצאות בלתי צפויות "מפתיעות" כי העם חכם מפקידיו.
עיתון "דה-מרקר" יצא עם כותרת גדולה "החשמל הסולארי בנגב הדביק את מחיר החשמל של חברת החשמל". כרגיל, הכותרת סנסציונית, המציאות קצת אחרת.
מספר גדל והולך של מדענים ומהנדסים חשובים אינם מסכימים שדרושות פעולות דרסטיות בנושא ההתחממות הגלובאלית. חסידי פאניקת ההתחממות מודאגים מכך שבעשור האחרון אין התחממות.
כבר 17 שנה מתכנסים אלפי "נציגים" מהעולם לשבוע של פטפוטי סרק. הם שורפים טונות דלק מטוסים, אוכלים כל טוב בכמויות, גרים במלונות יוקרה, עושים חיים על חשבון הציבור וקוראים לנו להצניע לכת ולשבת בחושך.
בואו ואספר לכם, חבריי למעמד הביניים, איך דפני ליף וחבריה יהפכו את כולנו לעניים בלי כסף לאוכל. הסתירות הקשות בין הדרישות הכלכליות של ראשי מחאת האוהלים לבין האינטרס האמיתי של מעמד הביניים.
