סורוס כמובן צודק וכולם מקשיבים לו בגלל הצלחותיו כספקולנט. אך כאשר הוא מערב אידיאולוגיה בראיה מפוקחת של המציאות - הוא טועה. הוא טועה בזיהוי הרשעים, הוא טועה כאשר הוא קורא למצב הקיים "כלכלה חופשית".
חובות ממשלות האיחוד האירופאי (ושאר המערב) גדולים פי 5 מהחוב הרשמי. הממשלות לקחו את כספי הפנסיונרים והביטוח הלאומי ובזבזו אותם על "רווחה עכשיו". אין להן שום דרך לעמוד בהתחייבויות לאזרחים.
הסבר פשוט וקצר למשבר החובות בו נתונות כמעט כל מדינות המערב. נניח שאתם חוזרים הביתה ונודע לכם שיש תקלה במערכת הביוב בשכונה...
אירופה משולה לטובע שרוצה להציל עצמו באמצעות משיכה בשערות ראשו... הבנק האירופאי המרכזי הדפיס השבוע חצי טריליון יורו שחולקו כהלוואות לבנקים "בקשיים" כדי שיקנו אגרות חוב של מדינות "בקשיים"... טריק כושל.
Game over לגבי "גוש היורו". שלוש הנחות היסוד עליהן התבסס "האיחוד האירופאי" אינן מתקיימות כעת. לא הפוליטיקאים יחליטו "להרוג" את "הגוש", אלא שוקי ההון - המציאות הכלכלית. מהי המשמעות של מות היורו?
הפוליטיקאים "שוברים את הראש" מהיכן יגיעו תקציבי הענק הנדרשים להמשך "השיטה"? המגזר הפיננסי סומן כ"אויב המעמד" וכאשם היחיד במשבר העולמי – עליו לתת את הדין. מס גלובלי חדש מתבשל – "מס רובין הוד".
קריסה של מניפולציה (דהיינו מצב בלתי אפשרי לאורך זמן בכל תחום שהוא) שנעשית על ידי שלטון ו/או בחסות השלטון, אינה נגרמת בגלל שהשלטון מחליט לסיים אותה. היא נגרמת בגלל שהציבור או גורם חיצוני כופים את הסוף.
אחרי כל הקשקשת אנו חוזרים למה שכל אחד מבין בשכל פשוט והוא, שממשלות גרמניה וצרפת תצטרכנה ליטול על עצמן את החובות של ממשלת יוון ואין זה משנה באיזו תחפושת הם ינסו להסתיר זאת.
כך נשאלתי במייל על ידי גולש. תגובתי הראשונה הייתה: "אני לא נביא". אבל, במחשבה שנייה...
התמוטטות הכלכלה באירופה ואמריקה, והר הדולרים שהסינים מלווים לממשלת ארה"ב נובעים מ"משבר החובות הריבוני". החוב והמשבר לא נוצרו בגלל "גלובליזציה", אלא בגלל באג חוקתי שמאפשר לפוליטיקאים ללוות כסף.
