הממשלים הסוציאל-דמוקרטים השולטים בעולם לא יקרסו כל עוד יעמוד לרשותם צבר ההון שנוצר על ידי החלק הקפיטליסטי היצרני. הממשלים יעשו ככל יכולתם כדי להבטיח את שרידותם באמצעות החרמת חלק גדל והולך של ההון.
מנהיגי הדמוקראטיות משועבדים למערכת פיננסית שאינה מאפשרת קיום של "כלכלה חופשית" אמיתית. זאת בגלל המניפולציות שעושים בנקים מרכזיים וממשלות בריבית, שערי חליפין, מחירי אג"ח ותמיכה במוסדות כושלים.
כלכלנים "מופתעים" כאשר התחזית לא מתקיימת. טעותם אינה מקרית ואינה נובעת מטיפשות. טעותם, בהנחת היסוד שכלכלנים ורגולטורים יכולים לזהות, למנוע ולתקן תהליכים כלכליים. המורכבות היא מעבר לכוחו של בן אנוש.
המשברים הצפויים בסין לא יעיבו על ההישג חסר התקדים של הכלכלה הסינית בעשורים האחרונים – העלאת רמת החיים של מאות מיליוני סינים מרמה של אפס לרמת חיים סבירה ואף גבוהה.
"תחזית כלכלית אפוקליפטית קודרת של האנאליסט רוברט פרשטר: "המפולת תגרום להלם כזה שאנשים יגידו לנכדים שלהם לא לקנות מניות". אנשים יירתעו ממניות 100 שנה... "אני פשוט אומר: החורף מגיע, קנו מעיל'.
גירעון הממשלות והר החובות של המדינות עלולים להביא לקץ מערכת הבנקאות המקובלת. עליה ממושכת במחיר הזהב היא "עננים שחורים בשמים". רוב הציבור לא מבין את משמעותם כי השלטונות טוענים ש"זו אינה עונת הגשמים.
הכותב (אמיר לופוביץ) הוא ישראלי, תושב סין, מתגורר בננג'ינג מזה מספר שנים, מתמחה בטכנולוגיות תקשורת ועובד עם הממשל הסיני. אמיר נשוי לאישה סינית (בקרוב...).
האם ה"בום" הכלכלי בסין יסתיים במפץ גדול? מהו סוד הצמיחה הכלכלית המואצת בסין? עם פקיעת הבועה, יסתבר שהממשלה תזדקק לכל יתרות מטבע החוץ האדירות שצברה כדי "לחלץ" את הבנקים שהסתבכו.
גלגול החוב הלאומי הוא משחק פירמידה ממשלתי. החוב ביפן הוא הגדול בעולם - כפול משווי הייצור השנתי של המשק היפני הענק. כגודל החוב - גודל הפאניקה. הממשלה היפנית מתקשה לגלגל את החוב ומנסה את השכנוע הסקסי.
סין אינה מדינה חופשית בסגנון המערבי והשלטון מסתיר את הקלפים. חלק ניכר מהכלכלה הסינית מתוכנן על ידי השלטון ובייחוד הסקטור הפיננסי. אם יוון הצליחה "להנדס" נתונים מאקרו-כלכליים דמיינו את היכולת הסינית.
