ככל שהחוב של המדינה גדול יותר ביחס לתוצר (שווי כל המוצרים והשירותים שמפיקים תושביה) – עתידה הכלכלי נחשב לרעוע יותר. האם אנחנו באמת יודעים את המספרים האמיתיים?
דובאי נשלטת ע"י משפחת האמיר הענפה. חברות הענק כולן "ממשלתיות", כלומר של המשפחה. החלטות כלכליות מבוססות לרוב על "חזונו" של האמיר ומיושמות דרך מבוך האינטריגות בין המוני הנסיכים. המשפחה היא "המדינה"...
מייחסים את הסיבות למשבר הכלכלי לתאוות הבצע, לטעויות הבנק המרכזי, להעדר רגולציה ועוד. הכלכלה העולמית נמצאת במסלול בלתי נמנע אל קריסה. מדינת הרווחה היא משחק פירמידה שסופו להתמוטט. אירוע היסטורי.
ארה''ב הפכה לארגנטינה, מבחינה כלכלית ומנטאלית. הם עדיין עשירים מאד. תוך עשרות שנים העושר יכול להתנדף ולהעלם. הגירעונות של ארה''ב – שיימשכו לפחות 20 שנה, מובילים רק למקום אחד - לארגנטינה.
הזרמות הכסף האדירות, ללא תקדים היסטורי, של הממשלות והבנקים המרכזיים במערב יכרסמו בערך המטבעות ויגררו להיפר אינפלציה ולמשבר עמוק יותר.
מרבית העיתונאים וה''מומחים'' לא טורחים אפילו לברר [למשל בויקיפדיה] מיהם בדיוק 2 ענקי המשכנתאות ש''הולאמו''. בנקים אלה הוקמו על ידי הממשלות כדי לממש מטרות ''חברתיות''.
