ההמלצות בדוח מבקר המדינה על "משבר הדיור" מיושמות באירופה מזה שנים רבות. התוצאה: "משבר דיור" מעמיק באירופה... הדוח הוא אוסף של פנטזיות ומשפטים נפוחים. המבקר מדקלם את האידיאולוגיה השלטת. דרך ללא מוצא.
סחרחורת חסרת מוצא של הורדת ריבית - התגברות ביקושים - עליית מחירי דירות - הגדלת היקף משכנתאות - עליית ריבית - קריסה.
100,000,000,000 (מאה מיליארד דולר) זה הסכום שהם יחלקו, בתסריט הדמיוני, ל-10 מיליון המשפחות העניות ביותר בארצות הברית. האם הצריכה תעלה והכלכלה "תתעודד"?
היוונים מאמינים שפרישה היא איום רציני על אירופה, איום שייאלץ את אירופה להמשיך לממן את יוון כדי לא להסתכן בפרישה. לאירופה לא אכפת אם יוון תשקע עוד יותר בחובות, כל עוד היוונים מבטיחים שיפרעו את החוב...
הדפסת כסף כמוה כהוספת מים למרק טעים כדי להגדיל את כמות המרק. האם מרק שהוסיפו לו מים ישביע אותנו יותר? אולי בטווח הקצר. מתי נבחין שרימו אותנו? רק אם תוספת המים תתמשך.
ההנחה שכדאי למדינה לקחת כסף מהעשירים ש"רק חוסכים את הכסף" ולפזר לעניים ש"צורכים" את כל כספם – וכך יגדלו הביקושים ותגבר הצמיחה – היא מיתוס סוציאליסטי.
סמכויות יתר בידי המדינה הן סיכון לא מגודר. הזוועות הגדולות ביותר מתרחשות כאשר המדינה רומסת את זכויות הפרט. תמונה מהעבר השווייצרי.
סוציולוגים שוברים את הראש בניסיון להסביר את התופעה. כרגיל יש הרבה סיבות, אך העיקרית: תרבות הקצבאות.
רפורמת ענק בתחום הנפט והגז במקסיקו - ביטול המונופול הממשלתי על ה"נפט ששייך לעם".
