אם אצלנו הדירות יקרות, אז בהונג קונג המחירים מגרדים את הסטרטוספירה. כאשר מזהים עיוות כלכלי, צריך כצעד ראשון לחפור ולחפש איפה הממשלה וחוקיה מעורבים בעסק – ברוב המקרים מגיעים ישר אל פיתרון כתב החידה.

הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) מציג רווחים גבוהים מאז "המשבר". ב- 2012 צמח הרווח ל-89 מיליארד דולר!  הרווח מועבר לממשלה. איך מצליחים פקידי הבנק להרוויח יותר מחברת הנפט אקסון וענקית הטכנולוגיה אפל גם יחד?

האם מלאי הזהב עליו מדווח הבנק המרכזי האמריקאי אכן מגובה בפועל במטילי זהב? באמריקה מתרבות הדרישות לשקיפות ולביקורת "חיצונית" של כמות הזהב ואיכותו. דרישות אלה נדחו עד כה. מה יש להם להסתיר?

"אנחנו כולם יודעים מה צריך לעשות – אבל אנחנו לא יודעים איך להיבחר שנית אחרי שנבצע את הנדרש"  (ראש ממשלת לוקסמבורג). גם ישראל קרובה ל"צוק". האם בכלל יש אצלנו ח"כים שמבינים מה צריך לעשות?

ה"מודל היפני" יוכיח שממשלה יכולה להרוס כלכלה ולאמלל את אזרחיה למרות תעשיה מפוארת, הון אנושי וטכנולוגיה מתקדמת. מאוחר מידי לעצור את הרכבת היפנית המתדרדרת לתהום.

הרגולציה הכי טובה היא הרגולציה הטבעית – בנק שכשל צריך לפשוט את הרגל ולהיעלם. "הצלה" של בנקים בכספי ציבור היא חטא (בזבוז כסף) ופשע – מנציחה את הכשלים במערכת הכלכלית – מנציחה את הריקבון.

בתחילת המאה ה-19 הוקמו באירופה פי חמישה חברות גדולות מאשר בארצות הברית. בשלושת העשורים האחרונים הוקמו בארצות הברית פי עשרה חברות גדולות מאשר באירופה. שקיעת אירופה.

הבעיה אינה באריה שרואים ושקל להבחין בו. הבעיה באריה שרובץ מוסתר בעשבייה שבסוואנה – הוא עלול להיות הפתעה לא נעימה. היכן מסתתר האריה במשבר באירופה?

מהגרי עבודה זורמים, כמו המים, בנתיב הקל; הם ימשיכו לזרום בגלל "פער הכדאיות" – ההפרש בין שכר העבודה ביננו לבין אפריקה. "מדינת הרווחה" תורמת לעידוד העסקת עובדים זרים. למה קשה יהיה לצמצם את התופעה.

שוק ההון הפרטי מסרב לממן את הפעילות של בנקים ושל ממשלת ספרד. הפוליטיקאים שוב בחרו להרוויח זמן בדרך ש"אינה עולה כסף" למשלם המיסים: הלוואה של 100 ביליון יורו בכסף מודפס מאוויר...