המערב עומד "ערב" משבר כלכלי היסטורי. המגיפה נובעת מהסמכות שהוענקה למדינה להתערב בכלכלה ובחופש העיסוק של הפרט. סמכות שמזמינה הפעלת לחץ על הממסד להעברת הכנסות אל קבוצות לחץ חזקות. האם גם ישראל בדרך?
יפן מוכיחה שממשלה יכולה להרוס כלכלה ולאמלל אזרחים למרות תעשיה מפוארת, הון אנושי וטכנולוגיה מתקדמת. רמת החיים ביפן תקועה מזה עשרים שנה ויוקר החיים בשמים. גם כלכלת סין תקרוס בגלל "תכנון ממשלתי".
המשבר ביוון חוזר לכותרות: שוב נגמר להם הכסף. "הלכו" 145 מיליארד דולר שקיבלו כ"חילוץ" לפני כשנה בלבד. הפוליטיקאים היוונים, כמו בישראל, מוכשרים בחקיקה חברתית - לא הייתה בעיה לקחת הלוואות ולפזר את הכסף.
ארה"ב הגיעה לתקרת החוב המותרת על פי חוק (14.3 טריליון $). כדי להמשיך ללוות כסף צריך לשנות את החוק. צמיחת המשק האמריקאי מטעה כי היא ממומנת באמצעות הלוואות. אמריקה נחה על הטיטאניק ונעה לאט אל הקרחון.
יפן נתפסה עם "המכנסיים למטה" ללא רזרבות חשמל. זה מה שיקרה לנו מפגיעת טיל בתחנת כוח באשקלון. הקמפיין הירוק והמוצלח נגד שימוש בפחם מוביל לאסון כבר עכשיו ולא בעוד 100 שנה (אולי) בגלל "התחממות גלובאלית".
הבמאי האמריקאי מייקל מור העלה רעיון קומוניסטי ותיק לפתרון הבעיות של אמריקה - להלאים את רכושם של המיליארדרים. אין צורך להרחיק ולתקוף את הרעיון אידיאולוגית - אפילו תרגיל פשוט בחשבון מדגים את השטות.
אולי יש לממשלות ולמשקים כושר חיות ארוך מכפי שניתן להעריך ונבואות חורבן בדרך כלל לא מתגשמות? אין לנו מושג עד להיכן ניתן למתוח את החבל עד שייקרע.
רעידת האדמה היא הזדמנות פוליטית נדירה להנהגת רפורמות כלכליות מבלי שציבור הבוחרים והאופוזיציה יוכלו לתקוף פוליטיקאים – ניתן יהיה לשכנע את הציבור שהמשבר הכלכלי הוא תוצאה של "כוח עליון" ואינו באשמתם.
מתחזקת הדיעה שהתמוטטות המערכת הפיננסית בעולם, זו המוכרת לנו, היא בלתי נמנעת. שורשיה נעוצים במודל מדינת הרווחה שממומן על ידי הממשלות באמצעות חובות הולכים ותופחים. נתונים והערכות חדשות.
עד לפני מספר שנים יכלו ראשי הצבא במצרים "ללוות" כסף מבנקים מבלי שהתכוונו לפרוע את ההלוואות. מובארק הפריט את הבנקים והתגרה בצבא. ג'אמל הבן ניצל את ההזדמנות לבניית אימפריה משלו... כעת שניהם בחוץ.
