בכנסת דורשים חקיקה מגבילה לשכר בסקטור הפרטי. נשמע "חברתי". אבל בחצר האחורית של הממשלה נשפכות המשכורות... כאן אפשר להקטין שכר ללא חקיקה. נראה אותם גיבורים על חברת חשמל. או אפילו על שכר בכירי העמותות.
איך הופכת מדיניות רווחה לקש ששובר גב גמל, ומפוררת "אחוות עמים". כיצד דווקא מדיניות "חברתית", המתיימרת לייצר "סולידאריות" ו"צמצום פערים" מעמיקה את הקיטוב עד לפירוקה של מדינה. בלגיה כדוגמה ייחודית.
אהוד ברק וישראלים רבים אחרים מעסיקים עובדים זרים כי ישראלים וישראליות מסרבים לעבודות אלה ודומות להן. לפי הביטוח הלאומי, רבע מהמשפחות בישראל עניות. מה מונע מ"עניים" לצאת לעבוד?
חלק מראשי הציונות, ובראשם דוד בן גוריון, השתלטו על החזון הציוני ונטעו בו את ערכי הסוציאליזם. פועלם היה בניגוד לערכי היהדות, שכן דווקא השיטה הקפיטליסטית מושרשת היטב במסורת היהודית.
קרנות הפנסיה אינן יכולות ''לשמור על הכסף'' בכספת כלשהי ובבוא היום לשלוף את הכסף כולל ''תשואה מובטחת'' כדי לשלם לגמלאי הקרן.
היפאנים היו ידועים בחריצותם המופלגת, ובנאמנות אין קץ לחברה שמעסיקה אותם. זה היה פעם. היום, רוח השוויוניות והשלווה הגיעה ליפאן.
חוק שכר המינימום מקשה על עובדים חדשים, ועל צעירים להשתלב בעבודה כי במקרים רבים תפוקת הצעיר חסר הניסיון נמוכה משכר המינימום שחייבים לשלם לו.
הכוונה אינה ל''עוני'' יחסי כמו זה הקיים בישראל, אלא לעוני מוחלט - משפחה שבקושי מצליחה לספק לעצמה את כמות הקלוריות הדרושה לקיום, הכנסה של פחות מ- 60 דולר בחודש.
''חלוקה מחדש של ההכנסות'' היא למעשה תוכנית להפצת העוני.
דירת שיכון של חדר וחצי בראשון לציון. אבא, אמא, סבא, אני ואחותי התינוקת. מטבחון של מטר וחצי. המקרר בסלון. לא מקרר חשמלי, אלא מקרר בו מניחים כל יום חצי בלוק של קרח שקונים ממוביל הקרח...
