כדרכנו, נציין את ה-1 במאי כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו". והשנה – למה מתו כ-5 מיליון אוקראינים ברעב בתחילת שנות ה-30?
בשנות ה-60 השתוללו מיליוני צעירים בסין אחוזי טרוף המוני במסגרת מסע רצח והוקעה שנקרא "מהפכת התרבות". נחשול מטורלל שוטף היום את אמריקה... ומזכיר משהו מסין... ערכי היסוד של חופש ועליונות הפרט מוחלפים בנרטיב חדש של "מגוון, שוויון, מגדר" ובעיקר "חינוך מחדש" נגד "לבנים פריבילגים".
סין ממירה את ההצלחה הכלכלית-תעשייתית לבניית צבא-על. זאת, במקביל למערכה לצמצום חופש הפרט. המדינה משתלטת על מגזר ההייטק והאינטרנט – בלימת עלי באבא הייתה "הצגת תכלית" לכל מגזר הטכנולוגיה ו"המתעשרים" בסין.
שגעונות המגלומניה לא פסחו גם על מנהיגים קומוניסטים, אלה העממיים לכאורה (חברתיים): צ'אושסקו מרומניה, מוראלס מבוליביה – כדוגמה.
מאז מותו של מאו השתנתה סין באופן קיצוני. דבר אחד לא השתנה: השלטון הדיקטטורי המוחלט של המפלגה הקומוניסטית.
ה"שחיתות" משפרת את רמת החיים בצפון קוריאה מעבר להיחלצות מרעב ומאפשרת לכלכלה הקומוניסטית לתפקד (בערך). בשפה המדוברת חסר מינוח ל"שחיתות טובה".
כדרכנו, נציין את ה-1 במאי כיום זיכרון לקורבנות הסוציאליזם בעולם. למעלה מ-100 מיליון אזרחים נרצחו בדרך ל"הגשמתו". ה"חברתיים" כיום (בכל הקשת הפוליטית) הם המרכסיסטים המודרניים.
השלב האחרון בסוציאליזם – הגשמה. וונצואלה הגיע לסוף. ההתדרדרות והתמונות המחרידות הן תוצאה בלתי נמנעת של תהליך שראשיתו בכרסום זכויות הפרט לקניין ולחופש.
למה השלב הראשון ביישום סוציאליזם בדרך כלל "מצליח"? למה שבדיה נחלצה ומדוע וונצואלה שוקעת עמוק יותר?
הקומוניזם במזרח אירופה ובברית המועצות קרס במהפכה שקטה לפני כ-25 שנה. האם המשטר הקומוניסטי ברוסיה חוזר?
