הישגי הסקטור העסקי בישראל מדהימים, בייחוד לאור מגרעות המשטר הכלכלי-פוליטי בישראל. איך הצליח הסקטור העסקי בישראל כנגד כל הסיכויים? איך קרה המהפך?
במדינה חופשית כל חברה יכולה להפעיל כל עסק (שאינו כופה את רצונו על הצד השני לעסקה), וכל חברת תעופה יכולה לטוס לכל מקום. למה נדרש אישור של שר או של בג"צ? השמיים צריכים להיות פתוחים לתחרות חופשית.
"שליטת 30 המשפחות" היא תוצאה של מבנה כלכלי ודמוקראטי שריכז כוח הכרעה כלכלי בידי הממסד הפוליטי. הממסד הוא שהעניק את עמדות הכוח לאותן המשפחות, הוא שמגן עליהן מתחרות ומבצר את מעמדן הכלכלי.
לפני כשבועיים הסתיים בשעה טובה מסע פרסום נוסף של משרד המסחר והתעשייה לקניית "כחול לבן". "הגנה על תוצרת הארץ" אינה מטיבה עם כלכלת ישראל. הצרכן הישראלי אינו מזיק למדינה אם הוא מעדיף לפעמים תוצרת חוץ.
טפיחה על השכם: מאמר בניו יורק טיימס על הישגי היהודים וישראל
פשיטת רגל היא הדרך בה השוק מסלק עסק שלא מצליח להפיק את המרב מהמשאבים שעומדים לרשותו. המדינה והפוליטיקאים נוהגים להתעלם מהחלטת מיליוני הצרכנים ולהציע לפעמים "סיוע", כסות לרווח פוליטי.
היומרה להבחין מראש בטעויות, ולהפעיל רגולציה על פעילות כלכלית כדי למנוע ממישהו לשגות – היא מעבר לכוחו של פקיד ממשלתי. פיקוח על איש עסקים יכול לבצע רק מישהו מהליגה שלו – רק איש עסקים מתחרה מהענף.
אין להניח שבפרק הזמן הקצר שסבן החזיק בבזק נתגלו מרבצי נפט מתחת למרכזיות בזק, או שפוטנציאל השוק של החברה התרחב פלאים. אפילו ההתייעלות הארגונית בחברה אינה ההסבר לקפיצת הערך.
ניתוח מקיף בנושא הפרטת בתי הכלא. הארת הנושא מזויות שאינן נדונות בתקשורת. החלטת בג"צ מציגה רקע אידיאולוגי זהה של שופטיו לפיו בעלות פרטית ומניעי רווח - פסולים. החלטה שמנותקת מכל תבונה מעשית.
מדינת ישראל התדרדרה למקום ה-78 במדד החופש הכלכלי העולמי. בשנת 2002 היינו במקום ה-48 שגם הוא לא ממש מכובד. מספרים פסימיים, אבל בכל זאת יש קרן אור...
