המלצות לשיקום הכלכלה ע"י סיוע ממשלתי מבוססות על הנחה שגויה שחברות ותיקות כמו אינטל מייצרות את רוב מקומות העבודה. נתונים של 30 שנים - מציגים את הטעות - מקומות עבודה נוצרים כמעט רק ע"י מיזמים חדשים.
מחקר אמריקאי, שמצוטט על ידי פובליציסט כלכלי ותיק בידיעות אחרונות, קבע שהעלאת שכר המינימום העלתה את השקעת המעסיקים בטכנולוגיה ועודדה צעירים ללמוד. האומנם? העיתונאי קורא להעלאת שכר המינימום בישראל.
מונופול פרטי מול מונופול ממשלתי: מייקרוסופט וקרטל אופ"ק מול חברת החשמל. ללא ביטול "חקיקת העבודה" לא יתכן שינוי מבני בשום מונופול ממשלתי.
60 שנים בקושי נמכרו זיכיונות לחיפוש גז/נפט יזמים לא עמדו בתור. אלה שניסו, הפסידו וברחו. כולם חכמים אחרי שהתגלה גז. כמה רישיונות היו נמכרים אילו דרשה המדינה, מראש, סעיף שמאפשר שינוי חד-צדדי של תמלוגים?
הישגי הסקטור העסקי בישראל מדהימים, בייחוד לאור מגרעות המשטר הכלכלי-פוליטי בישראל. איך הצליח הסקטור העסקי בישראל כנגד כל הסיכויים? איך קרה המהפך?
במדינה חופשית כל חברה יכולה להפעיל כל עסק (שאינו כופה את רצונו על הצד השני לעסקה), וכל חברת תעופה יכולה לטוס לכל מקום. למה נדרש אישור של שר או של בג"צ? השמיים צריכים להיות פתוחים לתחרות חופשית.
"שליטת 30 המשפחות" היא תוצאה של מבנה כלכלי ודמוקראטי שריכז כוח הכרעה כלכלי בידי הממסד הפוליטי. הממסד הוא שהעניק את עמדות הכוח לאותן המשפחות, הוא שמגן עליהן מתחרות ומבצר את מעמדן הכלכלי.
לפני כשבועיים הסתיים בשעה טובה מסע פרסום נוסף של משרד המסחר והתעשייה לקניית "כחול לבן". "הגנה על תוצרת הארץ" אינה מטיבה עם כלכלת ישראל. הצרכן הישראלי אינו מזיק למדינה אם הוא מעדיף לפעמים תוצרת חוץ.
טפיחה על השכם: מאמר בניו יורק טיימס על הישגי היהודים וישראל
פשיטת רגל היא הדרך בה השוק מסלק עסק שלא מצליח להפיק את המרב מהמשאבים שעומדים לרשותו. המדינה והפוליטיקאים נוהגים להתעלם מהחלטת מיליוני הצרכנים ולהציע לפעמים "סיוע", כסות לרווח פוליטי.
