עימות חריף בטונים גבוהים פרץ בין איש העסקים רמי לוי לבין העיתונאית ליאת רון (גלובס) בתכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10. יקיר המחאה החברתית שמכר "עוף בשקל" הפך ל"אויב העם".
אם הממשלה תנהל את הסופרמרקטים – יהיה מחסור במזון. ככל שהמדינה תנהל את הגז – יגדל הסיכון למשק הגז. ככל שהמדינה תעמיק להתערב ותתכחש לזכויות הקניין של היזמים – ירחק היום בו נהנה מהגז, אולי אפילו נפסיד.
הכותרת נשמעת "גזענית", אבל זו המציאות המזרח תיכונית. ה"מומחים" של "המדינה" רוצים לנהל מו"מ על אספקת גז לירדן, הנזלת גז במצרים, מכירה לפלסטינים, ואם ירצה השם אולי גם לטורקים. השתגעתם?
הוויכוח על הגז מתנהל בין ניאו-קומוניסטים שגורסים שזכותו של האדם לרכוש פרטי קיימת רק ב"קטנה": האופניים, המכונית, והאייפד שייכים לבעליהם. אבל אם אתה "עשיר", או חלילה "טייקון" – רכושך שייך ל"עם".
למקסיקו עתודות גז ונפט עשירות וגם "פוטנציאל לנפט". הנפט והגז במקסיקו "שייכים לעם". אך למרבית הבושה, העם המקסיקני נאלץ לייבא נפט וגז מהטייקונים החזיריים מצפון, מארה"ב.
אחת מהכתבות הנדירות בעיתון "הארץ" המצדדות בהחלטה של נתניהו. כתבה מצוינת של נחמיה שטרסלר: השנאה של "החברתיים" ליזמים כה גדולה... רק נגד. רק להרוס. רק לא לפתח. רק לא לייצר מקומות עבודה חדשים.
בשנת 2014 חל מפנה היסטורי מדאיג בענף ההייטק: החלה "התאגדות" עובדים בחסות ההסתדרות והקמת וועדי עובדים. הפליאה היא כיצד הענף החזיק מעמד ללא ההסתדרות במשך למעלה מ-25 שנים.
נשארנו בלי הגז, ללא הכנסות המיסים שנועדו להקטנת "אי השוויון" ובלי אלפי מקומות העבודה החדשים שהובטחו. ההבטחות של החזירים רודפי הרווח לא יתממשו. "העם" לפחות יודע שיש לו גז אי שם, מתחת לים של המדינה.
כחלון הראה דרך חדשה להתקדם בפוליטיקה הישראלית: תכנן רפורמה, בצע, הראה תוצאות עוד במהלך כהונתך בתפקיד, קצור תהילה פוליטית. מה יהיו התוצאות המכוונות והבלתי מכוונות?
ההנחה שכדאי למדינה לקחת כסף מהעשירים ש"רק חוסכים את הכסף" ולפזר לעניים ש"צורכים" את כל כספם – וכך יגדלו הביקושים ותגבר הצמיחה – היא מיתוס סוציאליסטי.
