אתם כאן: עמוד הבית
אנו לא צריכים חוקי תרבות, משרד תרבות ולא שרי תרבות. אנו לא צריכים את מירי רגב. אנו לא צריכים תרבות ממשלתית בכלל. האמנים המכובדים מתבקשים לבזות את המדינה על חשבונם ולא על חשבון משלם המיסים.
אנחנו לא זקוקים לרוב "הפקידים המקצועיים" שדה-מרקר מדמיין במקום המינויים הפוליטיים. אנחנו לא רוצים "פקידים מקצועיים" שיחלקו את כספי המיסים שלנו באופן "מקצועי". אנחנו לא זקוקים לכל משרדי הממשלה האלה.
הרבנות הראשית, הרבנים הראשיים והמועצות הדתיות - כפופים למדינה החילונית ומצהירים לה אמונים. אילו אליהו הנביא היה "איש של המלך אחאב" – האם היינו משאירים לו כיסא בליל הסדר? מי היה זוכר אותו בכלל?
קיימת מדינה ולה "משטרת תרבות". למשטרת התרבות כפופה "ועדת הטלוויזיה". תפקידה להחליט במה רשאים ההמונים לצפות בטלוויזיה בשנה הקרובה. בוועדת הטלוויזיה יושבים אנשים חכמים שיודעים מה טוב לעם הנבער.
השאלה הבסיסית היא בשביל מה צריך בכלל שר תרבות? למה המדינה מתערבת בעסקי התרבות?
מיעוט זניח בציבור מוכן לתרום כסף מרצונו החופשי לקבוצות ספורט. רוב המתעניינים בספורט בישראל בטוחים שצריך לכפות על כלל הציבור לממן קבוצות ספורט ייצוגי.
את רשות השידור צריך לסגור ולא לפתוח מחדש. ממשלה לא צריכה לספק שירותי בידור – לא בתי קולנוע, לא תיאטרון, ולא שידורי טלוויזיה.
ח"כ תמר זנדברג מבקשת לעגן בחוק את ביטול מוסד המעודדות במשחקי ספורט. ממש מחמם את הלב לראות במה מתעסקים מחוקקי ישראל ובאיזו רמת פירוט הם רוצים לנהל ולפקח על חיי האזרחים.
הצעת חוק חדשה תחייב את גוגל לשלם מידי שנה 7% מהכנסותיה בישראל לגופים שנקראים "יצרני תוכן" (ידיעות, מעריב, הארץ ואחרים). ועדה ממשלתית תחלק את הכסף... שר התרבות והספורט יקבע את התקנות. שוד חוקי נוסף.
את משרד התרבות והספורט צריך לסגור ולשלוח את עובדיו המסורים לחפש עבודה אמיתית.