אתם כאן: עמוד הבית
בואו ואספר לכם, חבריי למעמד הביניים, איך דפני ליף וחבריה יהפכו את כולנו לעניים בלי כסף לאוכל. הסתירות הקשות בין הדרישות הכלכליות של ראשי מחאת האוהלים לבין האינטרס האמיתי של מעמד הביניים.
נראה שנשתבשה לחלוטין דעתם של הפוליטיקאים ביוון. ואולי לא... אולי הם בונים על מימון אירופאי שיזכה לתמיכת הירוקים. בספרד כבר התחילו לשלם את מחיר האופנה הירוקה חסרת הבסיס הכלכלי וגם חברה ישראלית בצרות.
אפקט הדומינו היווני יתחיל מחיתוך חד של רמת החיים ביוון. בהמשך ייפגעו בנקים באירופה ומוסדות אמריקאים. ישראל עלולה "להידבק" דרך פגיעה ביצוא ובהשקעות זרות. הפגנות לא יועילו - רק עבודה יוצרת רווחה.
הצרות של יוון לא מסובכות להבנה – השאלה אינה האם יוון תגיע לחדלות פירעון, אלא רק מתי תגיע. "אירועים מכוננים" לעיתים אינם כה פשוטים, ומאחורי הקלעים מתנהל סרט שונה לגמרי. כך מסתבר גם בסיפור היווני.
המשבר ביוון חוזר לכותרות: שוב נגמר להם הכסף. "הלכו" 145 מיליארד דולר שקיבלו כ"חילוץ" לפני כשנה בלבד. הפוליטיקאים היוונים, כמו בישראל, מוכשרים בחקיקה חברתית - לא הייתה בעיה לקחת הלוואות ולפזר את הכסף.
כמעט כל מדינות המערב במשבר. הוצאות הממשלתות גבוהות מהכנסותיהן מזה זמן רב. המערבולת סוחפת את כולן. האם משחק הפירמידה מתקרב אל סופו?
בפרלמנט היווני, כמו בישראל, קיים רוב מוצק מזה שנים ל"לובי החברתי". גם ביוון יש שפע של חברי פרלמנט נמרצים לא פחות משלי יחימוביץ', אבישי ברוורמן, ועופר עייני – אבל ביוון יישמו את תורתם ובגדול.
האם האירו יחזיק מעמד? רבים קוטלים את ה"אנומליה" של האיחוד האירופאי שמבוסס על איחוד מוניטארי ללא איחוד פוליטי: לאיחוד האירופאי אין משרד אוצר מרכזי שיכול לקחת הלוואות, להנפיק אג"ח ולחלק כסף.
הכינוי הרשמי למשבר הוא "משבר האשראי" - אין בו תשובה לשאלה מדוע המערב בחובות כה כבדים. לא רק פורטוגל ויוון אלא יפן, ארצות הברית, בריטניה ועוד. צריך לקרוא לילד בשמו הנכון: "משבר מדינת הרווחה".
לא ברור מדוע נדחית האפשרות הפשוטה שיוון תפשוט רגל ותאולץ על ידי השווקים לרסן את הגירעונות. חילוץ יוון ללא מאמצי צמצום אמינים של הגרעון הממשלתי יהווה בסך הכול תרגיל דחייה של המשבר. אירופה במלכוד.