אתם כאן: עמוד הבית
משה כחלון, שר האוצר, טוען בראיון שהוא "איש הכלכלה החופשית": ערבוב של שקרים, שטויות, גסות ובורות.
סיכון אפשר לצמצם, אבל אי אפשר למנוע לחלוטין את התממשותו. הצביעות של "הביקורת הציבורית".
לפעמים ביורוקרטיה הכרחית. הביורוקרטיה שיוצר הסקטור הציבורי יורדת לחיינו ובולמת עליה ברמת החיים. אבל יש גם ביורוקרטיה בדרגה 7... רעה מאד – זו של השר ליצמן, לדוגמה.
צילמתי את הנערה בליל יום חמישי ברחוב גורדון, בצפון הישן של תל אביב. הנערה אינה מודעת שזמנה המבוזבז על כיסא, בלילה ברחוב, מסמל עוד ניצחון קטן של עריצות השלטון על חופש הפרט.
מדוע התעלמו הציבור והתקשורת מדברי שרת המשפטים איילת שקד: "עודף החקיקה... פוגע בחופש"?
עוד טרם יבשה הדיו בכתבה הקודמת על רשות החדשנות הלאומית, התבשרנו על הקמת רשות נוספת: הרשות להתחדשות עירונית.
בוריס שכר דירת חדר זעירה בצפון ת"א והפך כנראה למשת"פ של "עבריין בנייה". למה אסור לבנות דירות זעירות?
האליטות בבריטניה מאשימות בתוצאות המשאל את "הרחוב". העם הבור החליט לא-נכון. הבריטים הצביעו מסיבות שונות, אחת מהן היא הרגולציה המחניקה של הביורוקרטיה האירופאית.
הנתונים הרשמיים על "נטל המס" אינם משקפים את המציאות. מיסים אינם פופולריים, אז אפשר לכפות במקומם רגולציה שהיא מס לכל דבר, אבל לא-מורגש.
האם חייבים פיקוח ממשלתי על עסקי מזון? האם ממשלה יכולה בכלל לפקח? האם אין תחליף טוב יותר?