הקומוניזם במזרח אירופה ובברית המועצות קרס במהפכה שקטה לפני כ-25 שנה. האם המשטר הקומוניסטי ברוסיה חוזר?

האם ממשלה צריכה להשקיע כסף ציבורי (שנגבה בכפיה) בארגון שעשועים יפים, מרשימים ומשעשעים ככל שיהיו?

דור שנות ה-2000: כמו בכל דור ודור, סוציולוגים ומבוגרים מתקשים להבין את הנוער ולהסביר את התופעות שנראות "משונות". 

עומדים להרוס את מבנה הסינרמה בת"א, כמובן שיש מתנגדים הדורשים את שימורו בשם היופי שבכיעור.  

"תעשייה" שהיא כולה "רוח" - אין בה ממש והיא מתקיימת רק בזכות סבסוד ממשלתי כבד אצלנו ובארה"ב. מיליארדי שקלים אצלנו יעופו ברוח. הנזק אינו רק כספי אלא גם סביבתי.

מדד המחירים לצרכן, שהוא פרמטר מרכזי, שלפיו נקבעים הרבה פעילויות במשק, משקר. כלומר, לא משקף את המציאות, ולא במקרה.

המדינה מאלצת את חברת החשמל להפסיד כ-450 מיליון שקל בשנה על תשלומים למתקיני פאנלים סולריים. הם מתחייבים בשם חשבון החשמל שלנו ל-20 שנה. בזבוז חסר תועלת במקום התקנת מסנני זיהום על ארובות תחנות הפחם.

רצח העם של הקומוניסטים הסינים בראשות מאו-טסה-דונג לא כל כך ידוע במערב. רצח ההמונים שביצעו קומוניסטים, בדרך כלל מעניין פחות את העילית במערב, שהרי הרוצחים הם  אידיאליסטים ששאפו לחברה טובה יותר לכאורה.

הממשלה התחייבה להטיל עלינו מיסים בסך 100 מיליון שקל מידי שנה, ולמשך כ-25 שנים, כדי לסבסד אנרגיה סולארית. מס לכל דבר אך ללא תהליך חקיקה בכנסת. לובי של טייקונים ירוקים יהנה ואילו התועלת מפוקפקת.

הממשל חשב שהוא מסוגל לנהל ביטוח שיטפונות, אבל התוצאה גרועה: ניהול כושל, פרמיה נמוכה מדי וגירעון שימומן ע"י כלל הציבור. מנגנון השוק היה קובע פרמיה גבוהה באזור מסוכן - היה מפרסם אזהרה - ומצמצם את האסון.